האם ניתן לחייב עובד להתחסן?

תקופת הקורונה מציבה אתגרים חדשים ולא פשוטים שלא נתקלנו בהם בעבר, על כן עולה השאלה האם ניתן לחייב עובדים להתחסן? מה יכול המעסיק לעשות כנגד מי שמסרב להתחסן?

משרד עורכי הדין שלנו בירושלים ובתל אביב, מתמחה בדיני עבודה. המשרד מספק לעובדים ולמעסיקים ייעוץ וליווי משפטיים מקיפים בנושאים כגון זכויות עובדים, ענייני פנסיה, הליכי פיטורים, הסכמים אישיים וקיבוציים ועוד. מאמרים אחרים של המשרד בנושא זכויות עובדים בתקופת הקורונה, כולל נגיעה בנושא פיטורי עובדים בחל"ת ושלילת פיצויי פיטורין. במאמר זה, עורך הדין מיכאל דקר מסביר את חובת התחסנות לעובדים בימים אלו.

כעיקרון, המחוקק עודנו לא אמר את דברו וחקיקה מתאימה המסדירה את הסוגיה באופן ברור. אך עם זאת, תוך כדי "תנועה" מתחילות להתגבש להן הנחיות ראשוניות. הדבר מעורר שאלות טעונות ומורכבות מתחום יחסי העבודה תחומי זכויות הפרט ועוד. החוק הקיים קיבל פרשנות של בידי בית המשפט ומשרד המשפטים במספר לא מועט של מקרים, ועל פי פרשנות ניתן לומר כי למעסיק סל כלים משמעותי בעידוד עובדיו להתחסן ובסנקציות מסוימות למי שיסרב לעשות כן. מאמר זה יסקור את כללי המותר והאסור בהתמודדות מול סוגיה זו ובטרם חקיקה מתאימה.

חובת התחסנות לעובדים וחוקי ישראל

כבר בשנת 1989 בית המשפט העליון עסק בסוגיה מהו הדין לגבי עובד החולה במחלה אשר עשויה לסכן את סביבתו ואשר מסרב לבצע בדיקה רפואית. נשיא בית המשפט העליון דאז מאיר שמגר פסק אז כי "אם העובד נמנע מקיום ההוראה בדבר בדיקה רפואית, לא יבצעוה בו על-כורחו, אך המעסיק חופשי לנקוט את הצעדים העומדים לרשותו". על אף שקיים שוני ניכר בין הדרישה לבצע בדיקה רפואית לבין הדרישה להתחסן, נראה כי מערך השיקולים והסיכונים העקרוני דומה. מעסיק מחד חפץ להגן על עסקו, מחייתו, סביבתו, והכי חשוב על עובדיו ולקוחותיו מפני מחלה מסוכנת שגובה קורבנות בנפש. מאידך, נושא החיסונים מוביל להתנגשות חזיתית בין זכויות חוקתיות שונות. זכות האוטונומיה של הפרט ושמירה על כבודו וחירותו ומנגד הזכות לחיים, שמירה על טובת הציבור ובריאותו, הזכות להתפרנס בכבוד ועוד.

חובת חיסון וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מאפשר לכל אדם להחליט באופן עצמאי על גופו ואין יכולת לאף אדם או גוף להכריח אדם אחר לעבור פרוצדורה רפואית, ללא רצונו. נכון לעת הזו, אין חוק שמחייב  את העובדים להתחסן. אך עקב מצב התחלואה ישנה כוונה לחוקק חוקים שיאפשרו מתן הטבות מצד אחד למי שהתחסן וסנקציות מאידך למי שסירב.

פקודת בריאות העם 1940, ירושה מימי המנדט הבריטי מאפשרת לרופא המחוזי לבצע פעולות של הסגר, בידוד ועוד שפוגעות משמעותית בזכויות האזרח והפרט. אך מנגד עומדים חוקי היסוד השומרים על זכויות אלה.

הפתרון נתון במידתיות. ככל שיתאפשר למצוא חלופות שיאפשרו פגיעה פחותה בזכויות, בתי המשפט יפנו לשם. למשל, במקרה של רצון רשות מקומית לאפשר כניסה לבריכות העירוניות רק למי שהתחסן, עשוי בית המשפט לבקש לבדוק אם ישנה בריכה נוספת בה ניתן יהיה לאפשר כניסה גם ללא מחוסנים. בית המשפט צפוי להתחשב גם בסוג השירות הנמנע ולאפשר מניעת כניסה למתחמי בילוי ופנאי לא חיוניים על פני מניעת כניסה לחנויות לרכישת מזון או תרופות, שם לא תתאפשר מניעת כניסה.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי אמר בחוות דעתו שהתפרסמה בפברואר האחרון לפיה "בהתאם לחוק זכויות החולה התשנ"ו 1996, חיסון הינו טיפול רפואי, שככלל נדרשת הסכמה מדעת לקבלו".

קיימת לכאורה מניעה חוקית לעצם הדרישה מעובד לגלות מידע רפואי ובכלל זה להשיב אם התחסן או לא משום שמדובר במידע רפואי חסוי. אך כבר נקבע כי ככל ששאלות המעסיק רלוונטיות לתפקיד שהעובד ממלא, עומדת לעובד חובת גילוי מכוח חובת תום הלב המוגברת בייחסי עבודה. שאלת החיסון רלוונטית במניעת הדבקה במקום העבודה ושמירה על מתכונת עבודה, יישום קפסולות, בידוד, ואף תביעות נגד המעסיק במקרה של הדבקה.

בית המשפט העליון התבטא לאחרונה בשאלה האם הממשלה יכולה להטיל סגר ואם הדבר לא פוגע פגיעה מהותית בחופש התנועה. בפסיקתו בעתירת ידידיה לוונטהל נגד ראש הממשלה באפריל אשתקד (בג"צ 2435/20) קבע בית המשפט העליון כי ידה של זכות החיים על העליונה: "באיזון האופקי שבין הזכויות, אנו מציבים הפעם מול הפגיעה בחירויות ובזכויות יסוד כמו חופש התנועה את הזכות לחיים ולשלמות הגוף, מצב בלתי שכיח במקומותינו. באיזון אופקי זה, ידה של הזכות לחיים על העליונה".

ובמה בכל זאת ניתן לעשות?

על בסיס אמרה זו של בית המשפט מעסיק יוכל למנוע את הגעתו של העובד למקום העבודה עד לאחר קבלת אישור על בריאותו, או למנוע כניסה למקום עבודה במידה והדבר יכול לסכן את העובדים או הלקוחות. דבר זה ניתן לבצע למשל בבדיקת קורונה כל 48 שעות, כפי שהצעות חוק נידונות בימים אלו.

האם ניתן לפטר עובד המסרב בתוקף להתחסן?

במצב החוקי כיום, ועל פי חוק ארגון הפיקוח על העבודה תשי"ד 1954, מניעת הגעתו הפיזית הזמנית של עובד שמסרב להתחסן למקום העבודה, אינה עולה לכדי פיטורים. המעסיק יידרש למנות לעובד מהן האפשריות שעומדות בפניו, והעובד יקבל את ההחלטה הנכונה עבורו, כולל עבודה מהבית או יציאה לחופשה על חשבונו או חל"ת. פיטורים מסיבה שאינה סבירה או חוקית עלולים להוביל לתביעות ומתן פיצויים מוגדלים ואף חזרה לעבודה בצו שיפוטי.

עם זאת במקרה ואותו עובד סרבן חיסון גם מסרב לצאת לחופשה, כי אז ניתן יהיה להתחיל בהליך לפטרו. דרך אחרת לעודד עובדים להתחסן היא באמצעות חבילות שי או מתן ימי חופש, דבר שמספר בתי עסק גדולים כבר ביצעו.

האם ניתן לשלול זכאות לדמי אבטלה מאדם שלא מתחסן ועקב כך מסרבים להעסיקו?

מצב הדברים הנוכחי, קובע שלא ניתן למנוע אפשרות לקבלת דמי אבטלה עקב הסירוב להתחסן. זאת מפאת כך שהמדינה טרם הסדירה כלל על פי הנחיית היועמ"ש את המגבלות בחקיקה ראשית. על כן אין הדבר מהווה אפשרות לשלילת הזכאות. אם זאת, מעסיקים יכולים  להגביל צעדיהם של עובדים ולהרחיקם וזאת על פי חוות דעת שחוברה עבור התאחדות התעשיינים.

יוזמות חקיקה

בימים אלה עולה שוב לדיון בקצב מואץ שאלת המורים המסרבים להתחסן והאופציות המשפטיות העומדות לרשות משרד הבריאות והחינוך. בזמן זה מתנהל שיח בין משרדי ומשרד המשפטים מייעץ בנושא, אך טרם גובשו החלופות האפשריות על כן לא ניתן עדיין לומר אם חלופה מסוימת היא כשירה או לא כשירה משפטית.

במקביל בוחנים במשרד הבריאות הצעת חוק שתחייב את כל מי שעובד עם קהל ולא מתחסן, לעבור בדיקת קורונה כל 48 שעות. החוק צפוי לעלות לאישור הממשלה ממש בימים אלה.

רמז לעמדת היועץ המשפטי לממשלה ניתן למצוא במכתב תשובה עליה החתום המשנה ליועמ"ש עו"ד רז נזרי, כאמור, לפניה של 600 עובדי הוראה, בדרישה לא לחייב מורים שאינם מעוניינים בכך להתחסן.

"הובהר כי אין הרשויות המקומיות רשאיות לעת הזו למנוע כניסה של עובדי הוראה, תלמידים וצוותי חינוך אחרים שלא התחסנו למוסדות החינוך, בין אם הם עובדי משרד החינוך" הסביר. "בין אם עובדי מוסד בבעלות פרטית או של רשות מקומית. האמור הובהר על ידי גם לנציג יועמ"שים של רשויות מקומיות שפנה בנושא. בהקשר זה נשוב ונזכיר, כי בהתאם למצב המשפטי הקיים, רשות מקומית אינה רשאית לעשות דין לעצמה ולגבש באופן עצמאי כללים להגבלת כניסתם של עובדי הוראה למוסדות חינוך".

עם זאת נראה שמרבית היוזמות שתכליתם הטלת סנקציות על סרבני חיסונים ניתן להוציא לפועל אם יחוקקו חוק מתאים. במצב הפוליטי כיום ערב בחירות הדבר כמעט אינו אפשרי וייתכן שיתעכב עד אשר תקום ממשלה. פרסומים שונים בכלי התקשורת העלו שהעמדה המשפטית היא שניתן למנוע כניסה ממי שלא התחסן למקומות פנאי כגון מסעדות ומלונות, תרבות בילוי וספורט, להבדיל למשל משירותים חיוניים כמו רכישת מזון ותרופות.

משרד עורכי הדין שלנו מעמיד עורכי דין מקצועיים הבקיאים בדיני עבודה וזכויות עובדים ומעסיקים בכלל והסדר הדברים החוקי נוכח משבר הקורונה בתחום יחסי העבודה.

 :  :

03-3724722

055-9781688

[email protected]

מאמרים קשורים לנושא:

צו מניעת פיטורים – האם ניתן לבטל פיטורים ממקום העבודה? תאונה במהלך עבודה מהבית – האם ניתן להכיר בה כתאונת עבודה? איך מפטרים עובד כחוק? פטור ממס על הפקדות ורווחי קרן השתלמות – איך זה עובד? השעיית עובד מדינה לפני שימוע האם מעסיקים חייבים להעניק שי לחג לעובדים בחל״ת עקב הקורונה? האם מותר לפטר עובדים בחל״ת עקב משבר הקורונה? כפיית חופשה שנתית בתקופת משבר הקורונה – האם הדבר אפשרי מבחינה משפטית? הלוואה ממעסיק – האם זה חוקי ללוות כסף ממקום העבודה? תביעה ייצוגית נגד מקומות עבודה – האם זה אפשרי? (מידע משפטי) תאונת עבודה – כיצד ניתן לקבל פיצויים ולממש זכויות? פנסיית נכות – מהי וכיצד ניתן לתבוע אותה? (מידע משפטי מפי עו״ד דיני עבודה וביטוח) הרעת תנאים בעבודה – סיבה להתפטרות שדינה כפיטורין תשלום זכויות עובדים למעסיק שפשט רגל פיטורים והתפטרות של עובדי סיעוד זרים – חובות, זכויות, פיצויים ותשלומים העסקת עובדי הוראה בישראל זכויות העובדים הפלסטיניים וכספי פנסיה עבודת ילדים ונוער (מידע משפטי חשוב) אפליה בעסקים קטנים – מידע חשוב למעסיקים ועובדים עורך דין תביעות ייצוגיות