מה היא חובת ההנמקה של רשות מנהלית בישראל? חובת ההנמקה של משרד הפנים

חובת ההנמקה חלה על כל החלטה של הרשות המנהלית בישראל, לרבות משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה. על פי החוק, כל החלטה שמקבלת הרשות חייבת להיות מעוגנת בחוקי ישראל, סבירה, מידתית, וגם מנומקת כדין. כל אחד מאלו יכול לשמש כסיבה לערעור על החלטה של הרשות המנהלית, למרבה הצער, חובת ההנמקה היא חובה חוקית אשר רשויות בישראל נוטות לשכוח לעתים הכי תכופות. “הנמקה” במקרה זה היא הסבר ברור לסיבה בגללה התקבלה ההחלטה. כוונת המחוקק היא לכך שהרשות תקבל מעט ביקורת עצמית בהסבר פעולותיה מחד, והגורמים המושפעים מההחלטה לפחות יבינו את ההיגיון של ההחלטה, ויקבלו הזדמנות נאותה לבקר את ההחלטה מאידך. מאמר זה עו”ד יהושע פקס, ממשרד עורכי הדין כהן, דקר, פקס וברוש בפתח תקווה, יסביר את חובת ההנמקה והשימוש בה בערעור על החלטות הרשות המנהלית, בדגש על ערעור כלפי החלטות של משרד הפנים.

חוק ההנמקות:

חובת ההנמקה נחקקה בחוק לתיקון סדרי המינהל (הנמקות), התשי”ט- (1958). לשון החוק להלן:

“עובד הציבור שנתבקש כאמור בסעיף 2(א) וסירב לבקשה, יודיע למבקש בכתב את נימוקי סירובו. נימוקים אלו צריכים להיות (כפי שמפרשת הפסיקה בנושא החוק) ברורים, כוללים, וספציפיים.

מתי הרשות המנהלית “שוכחת” את חובתה לנמק את החלטותיה?

חובת ההנמקה

כל פעם שהיא נותנת החלטה ולא מצרפת הסבר ברור למה ההחלטה התקבלה. לעתים רחוקות מדובר בחוסר הסבר מוחלט – בד”כ ההחלטה מלווה בהסבר בסגנון “הפנייה לא עומדת בקריטריונים, לכן מסורבת” או “לאחר שיקולי הגורמים הרלוונטיים הוחלט לדחות את הבקשה”. מה הם הקריטריונים וכיצד לא עמדו בהם? אלו גורמים רלוונטיים ומה הם השיקולים? כל אלו דברים אשר החוק מחייב את הרשות להסביר, ואשר ערעור על ההחלטה יכול להתבסס עליהם.

מקרים בהם משרד הפנים אינו מנמק את החלטותיו:

מניסיון משרדינו, כהן, דקר, פקס וברוש, אשר עוסק בתחום ההגירה לישראל ועבודה מול משרד הפנים ורשויות ההגירה, לעתים קרובות במקרים של איחוד משפחות או עלייה לישראל, משרד הפנים דוחה בקשות ללא כל נימוק או ללא נימוק המספק את דרישות החוק. משפט ידוע לאזרחי ישראל אשר בתהליך פתיחה של תיק חיים משותפים או אחמ”ש (איחוד משפחות) עם בן זוג שאינו יהודי הוא “לא הוכח כנות הקשר”. קביעה כזאת, ללא סימוכין והנמקות נרחבות יותר,לא עומדת במבחן החוק, מפני שהרשות המנהלית לא נימקה כראוי ולא הביאה תימוכין לקביעה החד משמעית. במקרים כאלו ללא ספק יש מקום סביר לערר על החלטה.

מתי הרשות המנהלית פטורה מחובת ההנמקה?

חובת ההנמקה אינה חלה על החלטות שהתקבלו עקב שיקולים ביטחוניים, כאשר ההחלטה יכולה לפגוע באדם אחר, וכאשר בגילוי שיקולי ההחלטה יש בשום גילוי סודות מקצועיים. הרשויות מכירות את הפטור ולעתים עושות בו שימוש לרעה. כך לדוגמה, ביקורת גבולות נוטה לעצור תיירים ולסרב את כניסתם לארץ עקב חשש להשתקעות ועבודה בישראל. אך אלו שיקולים שהחוק מחייב את הרשות לנמק ביתר פירוט מ”האינטואיציה המקצועית” עליה מתבססות הרבה החלטות בנתב”ג. לכן מוסיפים לסירוב הכניסה סעיף 2, “חשש לביטחון המדינה”, ואז הרשויות מבקשות להימנע מהחובה לנמק את ההחלטה כנדרש.

האם אי-עמידה בחובת ההנמקה פוסלת את ההחלטה?

לבסוף חשוב לציין – אף אם הרשות המנהלית לא מנמקת את החלטותיה, או חליפין מנמקת אותן בצורה שאינה ספציפית, ברורה, סבירה, או עומדת במבחן ההיגיון הבריא – אין הדבר אומר שהחלטה זו סופה להיפסל על ידי בית המשפט או כל ערכאת ערר. בחוסר ההנמקה יש רק בכדי סיבה לקרוא לנציג הרשות להסבר ההחלטה בפני ערכאה המשפטית הרלבנטית. רשויות השלטון יידרשו להוכיח כי ההחלטה שקיבלו עומדת במבחן החוקים, התקנות והסייגים הרלוונטיים, וכי התקבלה בשיקול דעת ראוי. יחד עם זאת, החלטה של רשות מנהלית בישראל אשר לא עומדת בחובה החוקית של הנמקה, עשויה להביא לשקילה מחדש של ההחלטה עקב, ואף לשינוי ההחלטה.

במידה וברצונך לערער על החלטה של הרשות המנהלית, או יש לך צורך בסיוע משפטי, צור קשר עם משרד עו”ד כהן, דקר, פקס וברוש.

חובת הנמקה

ייעוץ משפטי http://lawoffice.org.il/: 03-3724722

          055-9781688

רחוב עמל 37 פתח תקווה 4951337 ישראל, http://lawoffice.org.il/: office@lawoffice.org.il