Skip to content

הקשר הספרדי של יהודי בורסה – דרכון פורטוגזי ליוצאי טורקיה

יהונתן גבריאלוב

יהונתן גבריאלוב

צאצאים ליהודים מבורסה זכאים לדרכון פורטוגלי. מדוע? הקשר הספרדי בקרב קהילת בורסה הוא העתיק ביותר מבין יתר ערי טורקיה, שהתמלאו בפליטים ספרדים בתחילת המאה ה-16. למעשה, הקשר חוזר אחורה לתחילת המאה ה-14, כשבעים שנים טרם גירוש ספרד. המאמר יבהיר מדוע צאצאים של יהודי בורסה זכאים לדרכון פורטוגזי באופן כולל.

במשרד עו"ד הגירה לפורטוגל שלנו בתל אביב וירושלים פרקטיקה ענפה העוסקת יום יום בגילוי עקבותיהם של מגורשי ספרד ופורטוגל בארצות השונות. במידה ואתם בעלי קשר קרוב/רחוק לעיר בורסה, משמעו כי אתם זכאים לדרכון פורטוגלי אירופי, ואנו נוכל לסייע לכם להשיג אותו.

הקשר הספרדי של יהודי בורסה – דרכון פורטוגזי ליוצאי טורקיה

בשנת 1391 – כמאה שנים לפני גירוש ספרד – התרחשו פרעות עצומות בגודלן ברחבי ספרד. פרעות מסוג זה טרם לקחו חלק בהיסטוריה האנטישמית הנוצרית או בכלל כנגד יהודים. המאורעות המזוויעים מכונים בתולדות עם ישראל גזרות קנ"א.

הגזרות החלו בעיר סביליה שבדרום ספרד עקב כומר נוצרי בשם פֶרַנְד מרטינס, שהטיף לאורך שנים דרשות הסטה ושטנה כנגד היהודים. זה קרא ליהודים להתנצר ולהכיר בישו כמשיח. אולם, משראה שהיהודים נשארו איתנים בדעתם וסירבו להמיר את דתם, פקד על ההמונים לצאת ולפגוע בהם וברכושם.

בחודש יוני של שנת 1391, יצאו אלפי נוצרים אדוקים אל עבר רובע היהודים – ג'וּדֵרִיָה בעיר סביליה. ההמון נעל את היציאות לג'ודריה ושרף את הרובע לאורכו. כ- 6,000 יהודים נרצחו באותו היום. מרגע זה התפשטו הפרעות כאש בשדה קוצים ברחבי ספרד. תחילה הגיעו לאזור מדריד, לאחר מכן ולנסיה, ברצלונה, מיורקה, ובסך הכול לקחו חלק בשבעים ערים. נטען כי 50 אלף יהודים נרצחו ולמעלה מ-100 אלף התנצרו.

מאורעות אלו היו האסון החמור ביותר שידעו היהודים בגולה עד אז כנאמר. בעקבותיהם, עזבו אלפים את בתיהם ובחרו להגר מחוץ לספרד. מאלו היו שהחליטו להגר למרוקו, אלג'יריה, תוניסיה וגם תורכיה – או ליתר דיוק לעיר בורסה. זה היה בתחילת המאה ה-15, לאחר כמה שנים של נדידות לאורך ארצות הים התיכון.

יהודי ספרד בבורסה

בשנת 1415 הגיעו ראשוני הספרדים לעיר. יופייה של העיר בלט בעיניהם, כמו גם המים הזכים של ים מרמרה, ארמונות הפאר והגנים הירוקים, שהזכירו את גרנדה שבאנדלוסיה מחוז חפצם (הקהל היה מאזור דרום ספרד). הקהילה שימרה את מנהגיה ואורחות חייה לצד הקהילה המקומית הקטנה. בשלב זה טרם נוצרה התמזגות בין הקהלים, וכל קהל שימר את מנהגי אבותיו.

במועד הגעתם הייתה העיר עוד בימי גדולתה. זה מכיוון, שחמישים שנים קודם לכן שימשה כבירה הרשמית של הממלכה העות'מאנית, טרם הועברה הבכירות לאיסטנבול.

כאשר כבשו העות'מאנים את העיר מידי הביזנטים בשנת 1326, הגלו את רוב תושביה. עם זאת, את התושבים היהודים בחרו להחזיר, להבדיל משעשו עם הנוצרים. לשליטים העות'מאנים לא פעם הייתה אהדה גלויה ליהודים. קשה לקבוע אם בגלל שהיו עם שוחר שלום ברובו, בעל אוריינות רחבה, מקדם כלכלות בארצות רבות או אולי בסיבה אחרת.

הקהילה הספרדית עסקה במסחר פנימי בתוככי טורקיה ובתחום זה עשתה חיל. יחד עם זאת, הייתה דומיננטית גם בתחום הנפחות, הרוכלות והצבעות. נאמר כי לא מעט מיהודי ספרד היו גם עניים למרבה הצער. בתקופה זאת הייתה הקהילה מסוגרת יחסית וצנועה. חבריה לא הרבו לכתוב על עצמם או לתעד את חייהם.

מגורשי ספרד בעיר הנמל

בתחילת המאה ה-16 הגיע קהל גדול של כמה אלפי ספרדים לעיר הנמל. הקהל הגיע מסלוניקי ואיסטנבול בגלים קטנים יחסית לאורך עשור או שניים. מרגע הגעתו עיצב את המארג החברתי בעיר ושינה אותו לבלי הכר. אוכלוסיית הרוֹמַנְיוֹטִים המקומית (כך כונו על ידי הקהילה הספרדית יהודים שהתיישבו באזור הבלקן עוד מימי היוונים. הספרדים שגו וחשבו שהגיעו לשם בתקופה הרומית וזה מקור שמם) נבלעה באופן מהיר בקהל הספרדי שמילא את העיר.

הקהל הרומניוטי נטמע בזה הספרדי, ובאופן טבעי החל לאמץ את המסורות הספרדיות ואת שמות המשפחה הספרדיים, שנחשבו ליוקרתיים ביותר דאז. שמות משפחה המזוהים עד היום עם צאצאי יוצאי העיר כדוגמת סביליה, חביב, דה-לאון, פַּאפּוֹ, אלגזי, מימון, סבן, סִיקוּרֵל ועוד.

שתי קהילות ספרדיות אוטונומיות התקיימו בבורסה. הראשונה "קהל קדוש מַיוֹר" (גדול בספרדית) והשנייה "קהל קדוש גירוש". יהודי העיר השתייכו לאחת מהקהילות הרשמיות עד עלייתם ארצה בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת.

חברי הקהילות שהיו אמידים ובעלי קשרי מסחר נרחבים לאורך המאות ה-16 וה-17, שגשגו בייבוא ומכירה של משי אותו דאגו לייבא מאיראן, סוריה והבלקן. נוסף לכך, הצליחו גם בתחום הלוואת-הכספים ובתעשיות הכותנה והיין – כשבשני האחרונים היו פטורים באופן בלעדי ממיסים. עסקאותיהם הגיעו עד פולין הרחוקה, שבזמן זה ניהלה יחסי מסחר פורים עם האימפריה העות'מאנית.

הקמת בתי כנסת ספרדיים בבורסה

בתחילה עמד בית כנסת אחד בעיר שנבנה בראשית המאה ה-14, על ידי קהילת הרומניוטים. צו בניית בית הכנסת נכתב על-ידי הסולטן הטורקי אוֹרחַן הראשון בכבודו ובעצמו, בשנת 1326. הבנייה הותרה אחרי שנקראו היהודים לחזור אל העיר בהכרזת הסולטן. זה לאחר שגורשו ממנה יחד עם רוב אוכלוסייתה כאשר נכבשה על ידי העות'מאנים כנזכר. עם כיבושה הפכה לבירת הממלכה וקיבלה מעמד קוסמופוליטי. שמו של בית הכנסת היה "עץ-החיים". אולם, זה לא שרד זמן רב, ולאחר בערך 150 שנים חדל לשמש את הקהילה.

את בית הכנסת הישן החליפו שני בתי כנסיות ספרדיים גדולים שהכילו מאות מקומות. בתי הכנסת המפוארים נבנו על ידי מגורשי ספרד מיד כשהגיעו לעיר. בית הכנסת הראשון נקרא "גירוש" – על שם העדה, ובדומה בית הכנסת השני נקרא "מיור".

בחלוף המאות שימרו יהודי העיר את המסורות הספרדיות אותם הביאו מגורשי ספרד בתחילת המאה ה-16. כיום, צאצאיהם מוכרים על-ידי הקהילה היהודית שיושבת בפורטו ואשר אחראית על הנפקת מכתב ההמלצה, כצאצאים ישירים של מגורשי ספרד. משום כך חובת ההוכחה עבורם תהיה קלה וכמעט שלא תערב ביורוקרטיה ומאמץ במילוי טפסים, בדומה לקהילות ספרדיות אותנטיות אחרות.

צרו קשר – הקשר הספרדי של יהודי בורסה – דרכון פורטוגזי ליוצאי טורקיה

משרד כהן, דקר, פקס וברוש עורך דין הגירה לפורטוגל מתמחה בדיני האזרחות הפורטוגליים, ויוכל לסייע לכם לקבל דרכון פורטוגלי בדרך היעילה והמקצועית ביותר. צרו איתנו קשר על מנת לדעת קצת יותר בנוגע לתהליך ההתאזרחות.

למידע נוסף אודות זכאות ליוצאי טורקיה ותהליך קבלת אזרחות פורטוגזית לחצו כאן.

הקשר הספרדי של יהודי בורסה – דרכון פורטוגזי ליוצאי טורקיה

: 03-3724722

        055-9781688

 office@lawoffice.org.il

צרו קשר

Scroll To Top