דלג לתוכן
Contact Us: 03-3724722 | 055-9781688 | [email protected]

הפסקת הליך מדורג להסדרת מעמד בישראל עבור בני זוג זרים

Joshua Pex

באילו מקרים תתרחש הפסקת הליך מדורג עבור בני זוג זרים המסדירים מעמד בישראל, ומה ההשלכות של המהלך? במקרים בהם הקשר בין בני זוג מעורבים פקע, או שבן הזוג הישראלי נפטר, יופסק ככלל ההליך המדורג לצורך הסדרת מעמד בני הזוג הזרים. ואולם, לעיתים קיימת אפשרות לבחון את המשך שהות בני הזוג הזרים בישראל מול ועדה מיוחדת לעניינים הומניטריים, בכפוף לעמידה בתנאי נהלי משרד הפנים, או אישור בקשה מיוחדת. להלן יסביר על כך עורך הדין יהושע פקס, שותף במשרדנו ומומחה לדיני הגירה לישראל.

הפסקת הליך מדורג

במדינת ישראל, כאשר זוגות מעורבים (המורכבים מבני זוג ישראלים ובני זוג זרים) אשר נישאו או חיים יחד כידועים בציבור, מעוניינים להסדיר את המעמד החוקי של בני הזוג הזרים בארץ, הם נדרשים לעבור פרוצדורה ממושכת במשרד הפנים לשם כך. פרוצדורה זו כוללת הליך ממושך, המכונה ״ההליך המדורג״. במסגרת הליך זה, מוסדר מעמד בני הזוג הזרים באופן הדרגתי. כלומר, ניתנת לבני הזוג הזרים אשרה זמנית (ויזה) המאפשרת להם לחיות ולעבוד בישראל, ובמקביל עניינם של בני הזוג נבחן על-ידי עובדי רשות האוכלוסין של משרד הפנים. בכפוף לעמידה בתהליך במלואו, מוענקת לבני הזוג הזרים זכאות לתושבות קבע או אזרחות בישראל.

ואולם, לאור כך שמדובר בתהליך מורכב מאוד, אשר אורך בדרך כלל מספר שנים, לא מעט אירועים במהלך הדרך עשויים למנוע עמידה בהצלחה בתהליך. אירועים אלה כוללים, בין היתר, פרידה בין בני הזוג (לעיתים על רקע של אלימות במשפחה) וכן מקרים של מקרים של פטירת בני הזוג הישראלים. במקרים של הפסקת הליך מדורג, עולה השאלה מה יעלה בגורל בני הזוג הזרים והמעמד שכבר רכשו בישראל. התשובה לשאלה זו אינה אחידה, ותלויה במספר גורמים, וביניהם הסיבה לפקיעת הקשר הזוגי, התקופה בה כבר שהו בני הזוג בישראל, השלב בהליך המדורג שבו היו מצויים בני הזוג ושאלת קיומם של ילדים משותפים של בני הזוג. להלן נסביר מה אופן הטיפול בנושא על-ידי רשות האוכלוסין.

מה הדין החל בישראל בנושא הפסקת הליך מדורג?

משרד הפנים קבע נוהל בו מפורטים התרחישים השונים של פקיעת הקשר הזוגי ואופן ההתייחסות לכל אחד מתרחישים אלה. הנוהל מבחין בין מצבים של פרידה או גירושין ובין מצבים של פטירת בני הזוג הישראלים. יצוין כי על פניו, הנוהל עוסק רק בזוגות נשואים, אשר היו מצויים בשלבים מתקדמים של ההליך המדורג. ואולם, ניתן לעתים לחרוג מהוראות הנוהל, כך שהוראותיו יחולו גם על זוגות שחיו כידועים בציבור, או זוגות אשר לא מתקיימים לגביהם תנאים אחרים הקבועים בנוהל.

באופן כללי, במסגרת ההליך המדורג נערכים ראיונות תקופתיים לבני הזוג, כמו גם ביקורים בביתם, לשם וידוא כי הקשר הזוגי אכן נמשך ומקנה זכאות להמשך ההליך. במקרים בהם מודיעים בני הזוג לרשות האוכלוסין על הפסקת הקשר, או שהדבר מתגלה על-ידי הרשות בדרך אחרת, הנוהל קובע כי עובדי הרשות יבדקו את כלל המסמכים הקשורים להליך, ויחליטו בהתאם כיצד יש לפעול בעניין בני הזוג. במידה ואירעה פרידה בין בני הזוג, או שבני הזוג פתחו בהליכי גירושין, יזומנו בני הזוג לשימוע ברשות האוכלוסין.

לאחר השימוע, יוחלט על גורל ההליך ומעמד בני הזוג הזרים. יצוין כי באופן כללי, המדיניות המשפטית בישראל נוטה לביטול המעמד החוקי של בני זוג זרים בישראל במקרים של פרידה. מדיניות זו הותוותה בפסק דין של בית המשפט העליון משנת 2002 (בג״ץ 4156/01) והיא מהווה הלכה מחייבת גם כיום. בתי המשפט חזרו על קביעה זו מספר פעמים לאורך השנים. בהתאם, הנוהל בנושא הפסקת ההליך המדורג קובע כי במידה ויחליטו עובדי הרשות על הפסקת ההליך, תבוטל הוויזה של בני הזוג הזרים, וכך גם מעמדם בישראל. במקרים אלה, יישלח מכתב הסבר מפורט לשני בני הזוג, וממועד זה יידרשו בני הזוג הזרים להחזיר את תעודת הזהות הישראלית (אם קיימת) ולעזוב את ישראל בתוך 14 יום. ואולם, יש לציין כי קיימים מספר חריגים, במסגרתם יתאפשר לבני הזוג הזרים להביא את עניינם בפני ועדה מיוחדת שתבחן האם לאשר להם מעמד בישראל מטעמים חריגים. להלן נסביר על כך.

באילו מקרים תיבחן המשך שהות בני הזוג הזרים חרף הפסקת ההליך המדורג?

הנוהל שקבעה רשות האוכלוסין מגלה הבנה כלפי העובדה כי ייתכן ועל אף הפסקת ההליך המדורג, יהיה מקום להמשך בחינת מעמדם של בני הזוג הזרים בישראל. בחינת המעמד של בני הזוג הזרים תיערך בפני ועדה הנקראת ״הוועדה לעניינים הומניטריים״. כפי ששם הוועדה מרמז, היא עוסקת במקרים בהם סוגיות הנוגעות לזכויות אדם בסיסיות מחייבות בחינה מעמיקה של מעמד בני הזוג.

אחד מאותם מקרים הוא תרחיש שבו לבני הזוג יש ילדים משותפים המצויים במשמורת של בני הזוג הזרים. במקרים אלה, על אף הגירושין או הפרידה בין בני הזוג, ייתכן כי טובת הילדים המשותפים מחייבת מתן מעמד לבני הזוג הזרים. התנאים לשם הבאת עניינם של בני הזוג הזרים בפני הוועדה לעניינים הומניטריים במקרים אלה הם כי נישואי בני הזוג (או הקשר הזוגי ביניהם) היו כנים ונרשמו במשרד האוכלוסין כדין; כי במסגרת ההליך המדורג שעברו בני הזוג הזרים, ניתנה להם ויזה לשהות ארעית בישראל (א/5) וחלפה מעל מחצית תקופת ההליך המדורג; וכן כי ניתנה חוות דעת של פקיד סעד אשר לפיה עזיבת בני הזוג תפגע בטובת הילדים באופן משמעותי.

מקרה נוסף הוא מקרה של פטירת בני הזוג הישראלים. במקרים אלה, כאשר לבני הזוג ילדים משותפים, עניינם של בני הזוג הזרים יובא בפני ועדה הומניטרית אם הנישואין (או הקשר הזוגי) היו כנים וניתנה לבני הזוג הזרים ויזת שהות ארעית מסוג א/5. אם לבני הזוג לא היו ילדים משותפים, אך בני הזוג עמדו בתנאים הנ״ל שצוינו לגבי בני זוג עם ילדים משותפים, ובייחוד הוכיחו את כנות הקשר למרות שלא היו להם ילדים יחדיו, יובא גם כן עניינם של בני הזוג הזרים בפני הוועדה לעניינים הומניטריים. במקרה זה, השאלה המרכזית שתיבחן היא שאלת זיקת בני הזוג הזרים לישראל, והאם היא חזקה יותר מזיקת בני הזוג למדינת מוצאם. יצוין כי בין הגורמים שיש להביא בחשבון במקרים אלה, נכללים הקשר בין בני הזוג הזרים למשפחת המנוח הישראלי, כמו גם נכסים משותפים. לאחרונה עמד על כך בית הדין לעררים של משרד הפנים (בתיק שיוצג על-ידי משרדנו, ואשר מספרו ערר 4529/18). במקרה זה, מדובר היה באלמנה של נכה צה״ל, רופאה במקצועה, אשר השנים הרבות שבה חיה בארץ הפכו את ישראל למרכז חייה. בהתאם, בית הדין קיבל את הערר וקבע כי הוועדה לעניינים הומניטריים שגתה כשדחתה את בקשתה להמשך מעמד בישראל.

באילו מקרים של הפסקת הליך מדורג זכאים בני הזוג הזרים לבקש להביא את עניינם בפני הוועדה לעניינים הומניטריים?

לצד מקרים אלה, בהם על עניינם של בני הזוג להיות מובא באופן אוטומטי לוועדה לעניינים הומניטריים, ככל שקיימות נסיבות הומניטריות אשר מצדיקות דיון בפני הוועדה, רשאים בני הזוג הזרים להגיש בקשה להבאת עניינם בפני הוועדה ההומניטרית. דוגמה בולטת למקרה מעין זה היא מקרה של הפסקת הקשר על רקע אלימות במשפחה מצד בני הזוג הישראלים. בפסק דין חשוב של בית המשפט העליון משנת 2010 (בתיק שמספרו עע״ם 8611/08) אשר הפך להלכה מנחה, קבע בית המשפט כי במקרים של בנות זוג זרות שהתלוננו על אלימות במשפחה מצד בני זוגן הישראלים, יש לתת משקל מיוחד לציפייה הלגיטימית של בנות הזוג להסדרת מעמד בישראל ולכך שהפסקת הקשר לא אירעה באשמתן, אלא על רקע האלימות שחוו. מקרה זה ממחיש כי מקרים מורכבים כגון אלה עשויים להטות את הכף לטובת התחשבות בעניינם של בני הזוג הזרים.

מה ניתן לעשות במקרים בהם תידחה בקשת בני הזוג הזרים להביא את עניינם בפני הוועדה לעניינים הומניטריים או לקבל מעמד בישראל?

במידה ונדחתה בקשת בני הזוג הזרים להבאת עניינם לבחינת הוועדה לעניינים הומניטריים, באפשרותם של בני הזוג הזרים להגיש ערר פנימי על ההחלטה, אשר ייבחן על-ידי גורם בכיר במשרד הפנים. ככל שהמקרה יובא בפני הוועדה ויוחלט בכל זאת לדחות את בקשת בני הזוג הזרים להמשך הסדרת מעמדם בישראל, באפשרות בני הזוג הזרים לערער על ההחלטה בפני בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, ובמידה ואף הערר יידחה – להגיש ערעור מינהלי בפני בית המשפט לעניינים מינהליים. ניסיוננו בטיפול בנושא מלמד כי לא פעם, בית הדין לעררים או בית המשפט עשויים להתערב בהחלטת משרד הפנים או הוועדה לעניינים הומניטריים, ולהורות על בחינת הנושא מחדש או על שינוי ההחלטה.

הפסקת הליך מדורג להסדרת מעמד בישראל עבור בני זוג זרים – צרו קשר עם עורך דין מומחה לדיני הגירה לישראל

במאמר זה הסברנו על הפסקת ההליך המדורג לצורך הסדרת מעמד בני זוג זרים ועל השלכותיו. כמו כן, הסברנו על האפשרויות השונות לבחינת עניינם של בני הזוג הזרים ומעמדם בישראל, חרף הפסקת ההליך המדורג. לכל שאלה נוספת או צורך בייעוץ או סיוע בנושא, ניתן ליצור קשר עם עורך דין הגירה לישראל ממשרדנו. משרד עורכי הדין שלנו, בירושלים ובתל אביב, עוסק באופן שוטף בייצוג בקשות להסדרת מעמד בישראל (לרבות בקשות ויזה, תושבות קבע ואזרחות) מול משרד הפנים וכל הערכאות המשפטיות.

צרו קשר

  • ✓ Valid number ✕ Invalid number
  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

גלול כלפי מעלה