Skip to content
Contact Us: 03-3724722 | 055-9781688 | [email protected]

העדות הדתיות המוכרות בישראל

Michael Decker

אתאר דיוואני

״תודה עמוקה לעו״ד במשרד על הליווי המקצועי והייעוץ בתהליך קבלת הויזה המורכב, זה יכול היה להיות הרבה יותר קשה בלעדיו. העו״ד עשה עבודה נפלאה, עם אופטימיות ושירות מסור לאורך כל הליווי״.

 

מהן העדות הדתיות המוכרות בישראל, והאם ניתן להכיר בעדות חדשות? בישראל קיים מגוון של עדות דתיות וזרמים שונים של הדתות הנפוצות (יהדות, אסלאם ונצרות). אף שמדובר במשימה מורכבת, הדין בישראל מאפשר להכיר בעדות דתיות נוספות, ככל שמוצגות הוכחות לכך שהדבר עומד במבחנים שנקבעו על-ידי בית המשפט העליון בנושא. במאמר זה יסביר על כך עורך הדין מיכאל דקר, שותף במשרדנו ומומחה למשפט מינהלי.

העדות הדתיות המוכרות בישראל

עדות דתיות בישראל – רקע כללי

על פי חוק, מדינת ישראל מוגדרת בתור מדינה יהודית ודמוקרטית. עם זאת, כידוע מדינת ישראל כוללת מגוון דתות, זרמים ומסורות. יחסי דת ומדינה בישראל מבוססים על הסכמים שהושגו עוד קודם להקמת מדינת ישראל, ומוגדרים בתור הסטטוס קוו. מושג זה, שסביר להניח שכבר שמעתם עליו, נועד לפתור קונפליקטים בין בני דתות שונות בישראל, והן בין בני אותה דת המשתייכים לזרמים שונים (דוגמת חילונים מול דתיים).

בנוסף לכך, הסטטוס קוו מהווה מעין קיבוע של רשימת העדות הדתיות המוכרות בישראל, כך שהמעמד של כל עדה דתית לא ייפגע. בהקשר זה עולה שאלה מעניינת וחשובה – האם ניתן להכיר בעדות דתיות נוספות? סוגיה משפטית זו נבחנה על-ידי בית המשפט העליון, אשר קבע מבחנים לצורך הכרה מעין זו. להלן נסביר על החלוקה הדתית בישראל ועל האפשרות להכיר בעדות דתיות נוספות.

החלוקה לדתות ועדות דתיות בישראל

בישראל קיים מגוון של דתות וזרמים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בתחילת שנת 2021, כ-74% מתושבי ישראל הם בני הדת היהודית. כ-21% משתייכים לדת המוסלמית. כ-2% מתושבי ישראל הם נוצרים, כ-1.5% דרוזים והיתר מוגדרים כחסרי דת או כבני עדות דתיות אחרות. גם בתוך חלוקה זו, קיימת חלוקה פנימית של עדות דתיות המבוססות על זרמים שונים ביהדות, באסלאם ובנצרות, אשר הוכרה עוד לפני קום מדינת ישראל, בחקיקה הקרויה דבר המלך במועצתו. בחקיקה זו הוכרו זרמים בנצרות כגון העדה הסורית (קתולית), העדה המזרחית (אורתודוכסית) ובהמשך גם הכנסייה האוונגלית, בעקבות צו שהוביל לתיקון החוק משנת 1970.

לצד החלוקה הנ״ל, בתוך החלוקה לזרמים אחרים, קיימות מספר דתות נוספות בישראל: דת השומרונים (המונה כמה מאות תושבים), דת האחמדים (המונה כ-1,000 איש), האנגליקנים והיהודים המשיחיים (זרם אליו משתייכים כ-10,000 מתושבי ישראל). בנוסף, קיימים זרמים דתיים נוספים, אליהם משתייכים למשל חלק מאוכלוסיית העובדים הזרים בישראל (כגון בודהיזם והינדואיזם), וכיתות דתיות כגון הסיינטולוגיה.

כיצד ניתן להשיג הכרה בתור עדה דתית בישראל?

קיים הליך מורכב המאפשר להגיש בקשה להכרה בתור עדה דתית בישראל. במקרים ספורים, תוקן החוק כך שנוספו זרמים דתיים נוספים לרשימת העדות הדתיות המוכרות בישראל. ציינו לעיל את הכנסייה האוונגלית, אשר הוכרה בשנת 1970. לצידה יש גם את עדת בני האמונה הבהאית, אשר הוכרה רשמית בישראל בשנת 1971. לאורך השנים היו ניסיונות של עדות נוספות בישראל להשיג הכרה רשמית. בשנת 1992 הוגשה עתירה לבג״ץ בנושא על-ידי האגודה ההומניסטית-חילונית בישראל. מדובר בעמותה אשר נרשמה בשנת 1980 ופעלה לאורך השנים לקידום הפרדת דת ומדינה, חינוך לשלום ומטרות נוספות.

אף שבית המשפט העליון דחה את העתירה להכרה בעמותה באופן רשמי, נקבעו בפסק הדין בנושא מבחנים חשובים להכרה בתור עדה דתית בישראל. על מנת להיחשב כעמדה דתית, החוק קובע דרישה כי העדה תיכלל ברשימת העדות המוזכרת בתוספת לדבר המלך במועצתו או כי הממשלה תכריז עליה כעדה דתית בצו. בית המשפט קבע כי במסגרת בקשה להכרה בתור עדה דתית חדשה נדרש כי יהיה מדובר ב״עדה״, אשר הינה ״דתית״ ו״נבדלת״. כלומר, על חברי הקבוצה המבקשים הכרה להוכיח כי קיים ביניהם קשר מוסדי, העונה על ההגדרה של עדה דתית.

בית המשפט קבע כי בחינת הנושא שמורה לממשלה, ועליה להיות מבוססת הן על שיקולים משפטיים והן על שיקולי מדיניות. במקרים בהם קיימים טיעונים משכנעים בגין חוסר הצדק שבדחיית הבקשה להכרה על-ידי הממשלה, בית המשפט עשוי להתערב בהחלטה ולשנותה. קביעה זו מותירה פתח להרחבת רשימת העדות הדתיות המוכרות בישראל בעתיד, וחשוב לדעת כי הדבר עשוי להתאפשר עבור עמותות וגופים המבקשים הכרה בתור עדות דתיות בישראל.

העדות הדתיות המוכרות בישראל – צרו קשר עם עורך דין מומחה למשפט מינהלי

במאמר זה הסברנו על העדות הדתיות המוכרות בישראל והדרישות לצורך הכרה בתור עדה דתית בישראל, כפי שנקבע בחוק ובפסיקת בית המשפט העליון. לכל שאלה נוספת בנושא, או סוגיות נוספות בתחום המשפט המינהלי, ניתן לפנות אל משרדנו ונשמח לעזור. במשרדנו, בירושלים ובתל אביב, פועלים עורכי דין המתמחים בתחום המשפט המינהלי, ומסייעים ליחידים, עמותות ותאגידים בייצוג משפטי בעתירות וערעורים מינהליים בפני בתי המשפט לעניינים מינהליים ובית המשפט העליון. ניתן ליצור עמנו קשר באמצעות מספרי הטלפון וכתובת הדואר האלקטרוני המופיעים מטה.

בעיית העברת כסף מחו''ל לבנק בישראל

: 03-3724722

        055-9781688

 : [email protected]

מאמרים קשורים לנושא:

Default Thumbnailייעוץ משפטי בישראל – משרד עורכי דין בתל אביב ובירושלים Default Thumbnailכיצד לבחור עורך דין בישראל? Default Thumbnailרישום מפלגה חדשה בישראל Default Thumbnailענישה גופנית כלפי ילדים בישראל – התפתחות חוקי ישראל בנושא עונש פיזי Default Thumbnailנציב תלונות הציבור – כיצד אפשר להגיש תלונה נגד משרדים ממשלתיים בישראל Default Thumbnailביטול רישיון נשק – מי יכול לקבל רישיון כלי ירייה בישראל? Default Thumbnailמה הורים צריכים לדעת על חוקי החינוך בישראל? Default Thumbnailהקמת בית ספר פרטי בישראל – כיצד זה עובד ומה התנאים לשם כך? Default Thumbnailהעסקת עובדי הוראה בישראל Default Thumbnailבחירת מסגרות חינוך על ידי הורים בישראל Default Thumbnailרכישת מפלגה בישראל (מידע משפטי) Default Thumbnailאיך לבחור עורך דין ישראלי? מחפשים עורך דין בישראל? כאן תמצאו טיפים מועילים Default Thumbnailתמחור שירותים משפטיים בישראל Default Thumbnailהפרדת רשויות וחיזוק הרשות המחוקקת: החוק הנורבגי בישראל Default Thumbnailחוק חופש המידע בישראל: הזכות שלכם לדרוש מידע Default Thumbnailאפליה מטעמי דת בישראל – מה הפתרונות המשפטיים לתופעה זו? Default Thumbnailאיך מוציאים רישיון נשק בישראל? תנאי קבלת רישיון נשק בישראל (מידע משפטי) Default Thumbnailאימוץ בחו"ל והכרה באימוץ זה בישראל Default Thumbnailהליך מינוי השופטים בישראל

צרו קשר

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

Scroll To Top