Skip to content
Contact Us: 03-3724722 | 055-9781688 | [email protected]

העדות הדתיות המוכרות בישראל

Michael Decker
Michael Decker

Nir Plesser

לאחר שבחנתי מספר משרדים לייצוג, בחרתי במשרד דקר, פקס, ושות' ולא התחרטתי. זכיתי ליחס אישי בטיפול המשפטי בתיק שלי, ומורן אשר ליוותה אותי בייצוג גילתה בקיאות וחריצות בתיק ותמיד הייתה זמינה לשאלותיי. לאור שביעות רצוני המלצתי גם למכרים נוספים לפנות למשרד

מהן העדות הדתיות המוכרות בישראל, והאם ניתן להכיר בעדות חדשות? בישראל קיים מגוון של עדות דתיות וזרמים שונים של הדתות הנפוצות (יהדות, אסלאם ונצרות). אף שמדובר במשימה מורכבת, הדין בישראל מאפשר להכיר בעדות דתיות נוספות, ככל שמוצגות הוכחות לכך שהדבר עומד במבחנים שנקבעו על-ידי בית המשפט העליון בנושא. במאמר זה יסביר על כך עורך הדין מיכאל דקר, שותף במשרדנו ומומחה למשפט מינהלי.

העדות הדתיות המוכרות בישראל

עדות דתיות בישראל – רקע כללי

על פי חוק, מדינת ישראל מוגדרת בתור מדינה יהודית ודמוקרטית. עם זאת, כידוע מדינת ישראל כוללת מגוון דתות, זרמים ומסורות. יחסי דת ומדינה בישראל מבוססים על הסכמים שהושגו עוד קודם להקמת מדינת ישראל, ומוגדרים בתור הסטטוס קוו. מושג זה, שסביר להניח שכבר שמעתם עליו, נועד לפתור קונפליקטים בין בני דתות שונות בישראל, והן בין בני אותה דת המשתייכים לזרמים שונים (דוגמת חילונים מול דתיים).

בנוסף לכך, הסטטוס קוו מהווה מעין קיבוע של רשימת העדות הדתיות המוכרות בישראל, כך שהמעמד של כל עדה דתית לא ייפגע. בהקשר זה עולה שאלה מעניינת וחשובה – האם ניתן להכיר בעדות דתיות נוספות? סוגיה משפטית זו נבחנה על-ידי בית המשפט העליון, אשר קבע מבחנים לצורך הכרה מעין זו. להלן נסביר על החלוקה הדתית בישראל ועל האפשרות להכיר בעדות דתיות נוספות.

החלוקה לדתות ועדות דתיות בישראל

בישראל קיים מגוון של דתות וזרמים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בתחילת שנת 2021, כ-74% מתושבי ישראל הם בני הדת היהודית. כ-21% משתייכים לדת המוסלמית. כ-2% מתושבי ישראל הם נוצרים, כ-1.5% דרוזים והיתר מוגדרים כחסרי דת או כבני עדות דתיות אחרות. גם בתוך חלוקה זו, קיימת חלוקה פנימית של עדות דתיות המבוססות על זרמים שונים ביהדות, באסלאם ובנצרות, אשר הוכרה עוד לפני קום מדינת ישראל, בחקיקה הקרויה דבר המלך במועצתו. בחקיקה זו הוכרו זרמים בנצרות כגון העדה הסורית (קתולית), העדה המזרחית (אורתודוכסית) ובהמשך גם הכנסייה האוונגלית, בעקבות צו שהוביל לתיקון החוק משנת 1970.

לצד החלוקה הנ״ל, בתוך החלוקה לזרמים אחרים, קיימות מספר דתות נוספות בישראל: דת השומרונים (המונה כמה מאות תושבים), דת האחמדים (המונה כ-1,000 איש), האנגליקנים והיהודים המשיחיים (זרם אליו משתייכים כ-10,000 מתושבי ישראל). בנוסף, קיימים זרמים דתיים נוספים, אליהם משתייכים למשל חלק מאוכלוסיית העובדים הזרים בישראל (כגון בודהיזם והינדואיזם), וכיתות דתיות כגון הסיינטולוגיה.

כיצד ניתן להשיג הכרה בתור עדה דתית בישראל?

קיים הליך מורכב המאפשר להגיש בקשה להכרה בתור עדה דתית בישראל. במקרים ספורים, תוקן החוק כך שנוספו זרמים דתיים נוספים לרשימת העדות הדתיות המוכרות בישראל. ציינו לעיל את הכנסייה האוונגלית, אשר הוכרה בשנת 1970. לצידה יש גם את עדת בני האמונה הבהאית, אשר הוכרה רשמית בישראל בשנת 1971. לאורך השנים היו ניסיונות של עדות נוספות בישראל להשיג הכרה רשמית. בשנת 1992 הוגשה עתירה לבג״ץ בנושא על-ידי האגודה ההומניסטית-חילונית בישראל. מדובר בעמותה אשר נרשמה בשנת 1980 ופעלה לאורך השנים לקידום הפרדת דת ומדינה, חינוך לשלום ומטרות נוספות.

אף שבית המשפט העליון דחה את העתירה להכרה בעמותה באופן רשמי, נקבעו בפסק הדין בנושא מבחנים חשובים להכרה בתור עדה דתית בישראל. על מנת להיחשב כעמדה דתית, החוק קובע דרישה כי העדה תיכלל ברשימת העדות המוזכרת בתוספת לדבר המלך במועצתו או כי הממשלה תכריז עליה כעדה דתית בצו. בית המשפט קבע כי במסגרת בקשה להכרה בתור עדה דתית חדשה נדרש כי יהיה מדובר ב״עדה״, אשר הינה ״דתית״ ו״נבדלת״. כלומר, על חברי הקבוצה המבקשים הכרה להוכיח כי קיים ביניהם קשר מוסדי, העונה על ההגדרה של עדה דתית.

בית המשפט קבע כי בחינת הנושא שמורה לממשלה, ועליה להיות מבוססת הן על שיקולים משפטיים והן על שיקולי מדיניות. במקרים בהם קיימים טיעונים משכנעים בגין חוסר הצדק שבדחיית הבקשה להכרה על-ידי הממשלה, בית המשפט עשוי להתערב בהחלטה ולשנותה. קביעה זו מותירה פתח להרחבת רשימת העדות הדתיות המוכרות בישראל בעתיד, וחשוב לדעת כי הדבר עשוי להתאפשר עבור עמותות וגופים המבקשים הכרה בתור עדות דתיות בישראל.

העדות הדתיות המוכרות בישראל – צרו קשר עם עורך דין מומחה למשפט מינהלי

במאמר זה הסברנו על העדות הדתיות המוכרות בישראל והדרישות לצורך הכרה בתור עדה דתית בישראל, כפי שנקבע בחוק ובפסיקת בית המשפט העליון. לכל שאלה נוספת בנושא, או סוגיות נוספות בתחום המשפט המינהלי, ניתן לפנות אל משרדנו ונשמח לעזור. במשרדנו, בירושלים ובתל אביב, פועלים עורכי דין המתמחים בתחום המשפט המינהלי, ומסייעים ליחידים, עמותות ותאגידים בייצוג משפטי בעתירות וערעורים מינהליים בפני בתי המשפט לעניינים מינהליים ובית המשפט העליון. ניתן ליצור עמנו קשר באמצעות מספרי הטלפון וכתובת הדואר האלקטרוני המופיעים מטה.

 :  :

מאמרים קשורים לנושא:

Default Thumbnailרישום מפלגה חדשה בישראל Default Thumbnailנציב תלונות הציבור – כיצד אפשר להגיש תלונה נגד משרדים ממשלתיים בישראל Default Thumbnailרכישת מפלגה בישראל (מידע משפטי) Default Thumbnailהפרדת רשויות וחיזוק הרשות המחוקקת: החוק הנורבגי בישראל Default Thumbnailחוק חופש המידע בישראל: הזכות שלכם לדרוש מידע Default Thumbnailמה חשוב לדעת על ייפוי כוח בישראל? Default Thumbnailמסלול מהיר – קבלת דרכון חירום בנתב"ג Default Thumbnailזכויות נפגעי עבירות מין או אלימות חמורה Default Thumbnailשינוי פרטים במרשם האוכלוסין Default Thumbnailעורך דין הגנת הפרטיות Default Thumbnailפיצויים בתביעות לשון הרע Default Thumbnailפגיעה בזכות לשם טוב Default Thumbnailהגבלת השימוש במזומן (חוק המזומן) Default Thumbnailצו הרחקה – מידע משפטי Default Thumbnailתקנון/תנאי שימוש באתר Default Thumbnailועדת התאמה לשירות בצה״ל (מידע משפטי) Default Thumbnailחנינה מהנשיא – סמכות החנינה של נשיא המדינה Default Thumbnailביטול פסק דין – מתי זה אפשרי? Default Thumbnailעתירת אסיר נגד ועדת השחרורים Default Thumbnailהשיטה האדברסרית במשפט הישראלי

צרו קשר

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

Scroll To Top