הסדר איזון משאבים – הסדר רכושי החל על זוגות שנישאו משנת 1974 ואילך בעת גירושין

חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 (להלן: "החוק") מעניק לזוגות נשואים אפשרות לערוך הסכם ממון. במידה והזוג לא ערך הסכם ממון או שההסכם לא קובע אחרת ייתכנו שני מסלולים. האחד, על זוגות שנישאו לפני שנת 1974 נחיל את "הלכת השיתוף". השני, על זוגות שנישאו משנת 1974 ואילך נחיל את "הסדר איזון משאבים", עליו נדון במאמר זה.

מכאן עולה החשיבות לערוך הסכם ממון, אשר בו בני הזוג הם שיסדירו את סוגיית הרכוש. אם לא יעשו כן, הם יהיו תלויים בהוראות החוק.

מהו הסדר איזון משאבים?

הסדר איזון משאבים (להלן: "ההסדר") הינו הסדר רכושי שהוראותיו מפורטות בחוק. ההסדר קובע  כי  "עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג". (סעיף 5(א) לחוק). לעניין מותו של אחד מבני הזוג אומר החוק: "בפקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג יבואו, לעניין הזכות לאיזון המשאבים, יורשיו במקומו". (סעיף 5(ב) לחוק).

חשוב לציין, ההסדר מעניק זכות "אובליגטורית" לחצי משווי הנכסים המתגבשת, רק בפקיעת הנישואין. ההסדר לא מעניק זכות "קניינית" בנכס עצמו בזמן הנישואין. כך שההסדר לא פוגע בבעלות בנכסים עצמם בזמן הנישואין.

על אילו נכסים יחול הסדר איזון משאבים?

כאמור ההסדר חל על "כלל נכסי בני הזוג". כלל הנכסים כוללים לא רק נכסים מוחשיים, אלא גם נכסים לא מוחשיים (זכויות). החוק קובע "כלל נכסי בני הזוג – לרבות זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות". (סעיף 5(ג) לחוק). הדרך לחלוקת החיסכון הפנסיוני מוסדרת בחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, תשע"ד-2014.

לצורך ההסדר, נשום את שווי כלל הנכסים של בני הזוג, לאחר מכן יהא זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית משוויים.

יש להדגיש כי "ראיה על היות נכס בבעלותו או בהחזקתו של אחד מבני הזוג או על היותו רשום על שמו, אין בה בלבד כדי לצאת ידי נטל ההוכחה שיש למעט נכס זה מן הנכסים ששוויים יאוזן בין בני הזוג". (סעיף 9 לחוק).

על אילו נכסים לא יחול הסדר איזון משאבים?

סעיף 5(א) לחוק, מפרט לנו לגבי נכסים שונים עליהם לא יחול ההסדר:

• נכסים שהיו לאחד מבני הזוג ערב הנישואין

כריתת הנישואין והנישואין כשלעצמם, אינם מקנים לאחד מבני הזוג זכויות בנכסי בן הזוג השני, כאשר נכסים אלו שלו מלפני הנישואין (נכסים חיצוניים)

חריג: ייתכן והאחד "ירכוש" זכויות בנכסים החיצוניים של השני מכוח עיקרון "הערבוב".

כלומר, בן הזוג לו נכס חיצוני "ערבב" אותו בחיים המשותפים, הנטל להוכיח את הערבוב הוא על בן הזוג הטוען לשיתוף.

דוגמא: לאחד דירה משלו טרם הנישואין. לאחר הנישואין הזוג חי יחד בדירה, משקיע בו כספים, מגדל בו ילדים וכו', דירה זו ככל הנראה עורבבה והפכה למשותפת. (אלמונית נ' אלמוני)

• מתנה

מתנה שניתנה לאחד מבני הזוג במהלך הנישואין. גם במקרה בו אחד מבני הזוג נותן לשני מתנה, מתנה זאת שייכת לו (למקבל) בלבד, ונכס זה לא ייכנס להסדר.

• ירושה

ירושה שקיבל אחד מבני הזוג. המדובר בירושה על פי דין וגם בירושה על פי צוואה. יש לציין: בירושה/מתנה אפשר ויחול עיקרון  "הערבוב" כמו בנכס חיצוני. כלומר, ברירת המחדל היא כי ירושה אינה משותפת אלא אם "עורבבה"

• גמלה/פיצוי

גמלה שמקבל אחד מבני הזוג מביטוח לאומי.

גמלה או פיצוי שנפסק/מגיע לאחד מבני הזוג מכוח חוק, בשל נזק גוף או מוות.

• נכס שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויו לא יאוזן

אין מדובר בהסכם ממון, מסמך כזה אינו דורש אישור של גורם כלשהו, (פלוני נ' אלמונית).

• זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות
• זכויות למזונות או זכויות האישה לכתובתה (סעיף 17 לחוק)

הגנות שונות מפני הברחת נכסים על ידי אחד מבני הזוג

החוק מעניק הגנות שונות על נכסי בני הזוג לעניין ההסדר. הגנות אלו נועדו למנוע הברחת נכסים על ידי אחד מבני הזוג, כך שנכסים אלו לא יכנסו להסדר.

לבית המשפט לענייני משפחה (להלן: "בית המשפט") ובית הדין הדתי, שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן: "בית הדין"), ניתנו סמכויות שונות למנוע הברחת נכסים, כמפורט להלן:

• נכס שבן זוג הוציא/התחייב להוציא מרשותו או נכס שנתן/התחייב לתת במתנה בכוונה לסכל זכותו של בן זוגו להסדר. למעט מתנות ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות העניין, רשאי בית המשפט או בית הדין לראותו, לצורך ההסדר, כאילו הוא עדיין של אותו בן-זוג (סעיף 7 לחוק).

סעיף 7 מרחיב את ההסדר גם על נכסים שהיו אמורים להיכנס אליו, אך אחד מבני הזוג הוציאו או ניסה להוציאו, כדי לסכל את זכותו של בן הזוג השני.

• "עשה אחד מבני הזוג עשה פעולה שיש בה כדי לסכל זכות או זכות עתידה של בן הזוג השני על פי הסכם ממון או על פי הסדר איזון המשאבים, או שקיים חשש סביר שהוא עומד לעשות פעולה כזאת, רשאי בית המשפט או בית הדין, לפי בקשת בן הזוג השני, לנקוט אמצעים לשמירת הזכות האמורה…". (סעיף 11 לחוק).

סמכויות מיוחדות של ביהמ"ש/בית הדין בנוגע להסדר איזון משאבים

סעיף 8 לחוק מעניק לביהמ"ש/בית הדין אפשרות לחרוג מחלוקה שיוויונית של שווי הנכסים בין בני הזוג. שימוש בסעיף זה ייעשה במשורה וכלשון הסעיף " נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת". האפשרויות בפני ביהמ"ש/בית הדין הן כדלהלן:

• לקבוע לגבי נכסים נוספים (מעבר לחריגים) שלא יכנסו להסדר.
• "לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה אלא לפי יחס אחר שיקבע בהתחשב, בין השאר בנכסים עתידיים, לרבות בכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג".

ההסדר חל על "זכויות עתידיות" (פנסיה, קרן השתלמות).

ההסדר אינו חל על נכסים עתידיים (מוניטין עסקי, תואר אקדמי, רישיון לעיסוק) ולא חל על "כושר השתכרות". ניתן לעשות שימוש בעילה זאת כאשר הפער בשכר בין בני הזוג הוא משמעותי. מכיוון שאחד מהם דאג לבית ולילדים כאשר השני השקיע את מרצו והצליח בעבודה וכתוצאה מכך גם הפערים בשכר.

• "לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה לפי שוויים במועד איזון המשאבים, אלא לפי שוויים במועד מוקדם יותר שיקבע".
• "לקבוע שאיזון המשאבים לא יתייחס לנכסים שהיו לבני הזוג במועד איזון המשאבים אלא לנכסים שהיו להם במועד מוקדם יותר שיקבע".

בפסיקה אנו רואים שאלימות קשה בין בני זוג, עלולה להוות "נסיבות מיוחדות" המצדיקות שימוש בסעיף 8 לחוק (פלונית נ' פלוני).

הקדמתו של ההסדר לאיזון משאבים

כפי שנאמר בתחילת המאמר, הזכות להסדר איזון משאבים קמה לכל אחד מבני הזוג בפקיעת הנישואין. נוצר כאן פתח ל'סחטנות", בן זוג יכול להתנות את מתן הגט בוויתורים כאלו ואחרים של הצד השני.

בעקבות זאת תוקן סעיף 5א לחוק. הסעיף מאפשר להקדים את הגירושין הכלכליים (הסדר איזון משאבים) לגירושין הדתיים. בתנאי שהוגשה בקשה להסדר והתקיימה אחת מהעילות הבאות:

• חלפה שנה מיום שנפתח הליך משפטי כלשהו המלמד על רצון להתרת הנישואין.
• בני הזוג חיים בנפרד (אפילו תחת אותה קורת גג) במשך תשעה חודשים מצטברים בתוך שנה רצופה.
• קיים קרע בין בני הזוג. תקופה של תשעה חודשים מצטברים מתוך שנה רצופה.
• ניתנו צווים זמניים מחמת אלימות בן הזוג (אפילו לא עברה שנה).

הערה: ביהמ"ש או בית הדין רשאים לקצר את הזמנים שמנינו לעיל.

האם הסדר איזון משאבים חל גם בבית דין דתי?

ההסדר חל גם בבתי הדין הדתיים. במקרה ששני בני הזוג הסכימו שיחול עליהם הדין הדתי, ידון בית הדין לפי הדין הדתי (סעיף 13(ב) לחוק).

מעוניינים לערוך הסכם ממון? משרדנו כאן לשירותכם

על זוג הרוצה לקחת את גורלו בידיו, ולקבוע כיצד יחולק ביניהם הרכוש, חובה לערוך הסכם ממון. על ידי כך תימנעו מהתערבות החוק וביהמ"ש בענייניכם הרכושיים ומתוצאות לא רצויות. במשרדנו תפגשו עורכי דין מומחים לדיני משפחה המוסמכים גם כמגשרים. עורכי הדין שלנו ילוו אתכם לאורך כל הדרך, עד לעריכת הסכם ממון מקיף ושלם שיענה על כל צרכיכם.

 :  :

03-3724722

055-9781688

[email protected]

מאמרים קשורים לנושא:

הלכת השיתוף – הסדר רכושי לידועים בציבור וזוגות שנישאו לפני 1974 הסדר איזון משאבים איזון משאבים – אלו נכסים מוחרגים ממנו? קצבת שארים מכספי קרן פנסיה בקרב זוגות ידועים בציבור (מידע משפטי) משמורת ילדים בעת משבר הקורונה הסכם גירושין – חשיבותו ויתרונותיו הליך התרת נישואין בישראל – גירושין אזרחיים גירושין בפיליפינים אינם אפשריים – מה בכל זאת ניתן לעשות? (מידע משפטי) גירושין בגיאורגיה גירושין וחטיפת ילדים לישראל גירושין וחטיפת ילדים עריכת הסכם ממון לפני/אחרי נישואין – 3 סיבות טובות בקשה לשינוי או קביעת גיל – איך עושים זאת? (מידע משפטי) מה צריך לדעת על אפוטרופסות בישראל גירושים בנישואים מעורבים בישראל המשמעויות המשפטיות של ניהול משפחתון מהבית מהו תפקידו של אפוטרופוס? חטיפת ילדים מישראל למדינה זרה מה עושים כשילדים נלקחו מישראל על ידי בן הזוג לשעבר? עורכי דין לענייני משפחה בירושלים