הסדרת מעמד בישראל לבני זוג זרים עם ילדים קטינים מקשר קודם
האם ידעתם שבני זוג זרים המעוניינים לחיות בארץ במשותף עם בני זוג ישראלים ויש להם ילדים קטינים מקשר קודם, חייבים להיות נשואים? האם ידעתם שיש לאפשר להורה הנוסף של הקטינים להתנגד לבקשה? הסדרת מעמד בישראל של קטינים מקשר קודם יחד עם הוריהם הינה פרוצדורה מורכבת. במאמר זה תמצאו הסבר מפי עורך דין מומחה לדיני הגירה על דברים שחייבים לדעת בנושא לפני שיוצאים לדרך.
משרד עורכי הדין שלנו מתמחה בתחום דיני ההגירה והסדרת מעמד בישראל עבור אזרחים זרים מול משרד הפנים. למשרדנו ניסיון רב, בין היתר, בהסדרת מעמדם החוקי של בני זוג זרים בישראל ושל ילדיהם הקטינים, ובייצוגם בפני רשות האוכלוסין של משרד הפנים והערכאות המינהליות והמשפטיות.
הסדרת מעמד עבור קטינים זרים מקשר קודם אפשרית רק כאשר בני הזוג נשואים
אמנם כפי שהסברנו במאמר קודם שפורסם באתרנו, הסדרת מעמד עבור בני הזוג עצמם אפשרית גם כשהזוג אינו נשוי, אלא חיים יחדיו כבני זוג ידועים בציבור. ואולם, ככל שמעוניינים להסדיר מעמד גם עבור קטינים, על בני הזוג להיות נשואים ולהחזיק בתעודת נישואין כנדרש. לשם כך, בני זוג מעורבים בדרך כלל צריכים להינשא מחוץ לישראל במדינה המאפשרת זאת (דוגמת קפריסין), או להינשא במדינה המעניקה תעודת נישואין מרחוק (דוגמת אל סלבדור או פרגוואי). פתרון זה רלוונטי, למשל, עבור זוגות מעורבים שהכירו בישראל.
אילו מסמכים נדרשים לצורך קבלת מעמד חוקי עבור קטינים נלווים?
במעמד הגשת הבקשה לפתיחת תיק חיים משותפים, יש להציג תעודת לידה מקורית, מאומתת ובמידת הצורך מתורגמת, וכן דרכון זר של הקטינים (אשר תקף שנתיים קדימה לפחות). בנוסף, יש לצרף תעודה ציבורית מקורית, מאומתת ובמידת הצורך מתורגמת אשר מעידה על הכתובת העדכנית של ההורה הנוסף של הקטינים. במידה וההורה הנוסף שוהה בישראל וכתובת ההורה מאומתת במערכת משרד הפנים, אין בכך צורך.
אם בני הזוג הזרים טוענים כי ההורה הנוסף אינו בחיים, עליהם להוכיח זאת באמצעות הצגת תעודת פטירה מאומתת. נדרשת הוכחה גם כשבני הזוג הזרים הינם האפוטרופוסים הבלעדיים של הקטינים. עליהם להציג פסק דין מקורי, מאומת ובמידת הצורך מתורגם, או הסכם גירושין מאושר על ידי בית משפט זר, המעידים על אפוטרופסותם הבלעדית.
מתן אפשרות להבעת עמדה מצד ההורה הנוסף לגבי הגירה לישראל
נהלי משרד הפנים העוסקים בנושא מחייבים מתן הזדמנות עבור האבא או האמא של הקטינים מהקשר הקודם להתנגד להגירת הקטינים ו/או להתאזרחותם בישראל. זאת, כמובן, רק במקרים בהם ההורה הנוסף בחיים וקיים הסדר משמורת משותפת בין ההורים. לאחר פתיחת הבקשה לתיק חיים משותפים והמצאת המסמכים הנ״ל עבור הקטינים, יינתן להורה הנוסף פרק זמן של 6 חודשים להגשת התנגדות. במהלך תקופה זו תוענק לקטינים ויזת ביקור למשך 6 חודשים. במידה ולא תתקבל התנגדות בתקופה זו, יראו בכך כהסכמה להגירת הקטינים והתאזרחותם.
במידה והוגשה התנגדות של ההורה הנוסף להגירה במהלך 6 החודשים הנ״ל, לא יתאפשר לשדרג את מעמד הקטינים והם יאלצו לעזוב את הארץ עם פקיעת הוויזה שברשותם. במידה והוגשה התנגדות להתאזרחות הקטינים בלבד, לא יוכלו הקטינים להתאזרח ותינתן להם ויזת ישיבה בלבד (בכפוף לעמידתם בתנאי הנוהל האחרים לשם כך). עשויה להתאפשר התאזרחות הקטינים בהמשך, עם הגיעם לגיל 18.
פרוצדורות נוספות עבור בני נוער
בנוסף למסמכים שצוינו לעיל, כאשר הקטינים הינם מעל גיל 15, יידרש מבני הזוג הזרים להוכיח כי הקטינים היו בחזקתם (הן מבחינה משפטית והן בפועל) במשך שנתיים לפחות בטרם מועד הגשת הבקשה. עבור קטינים מעל גיל 16, תידרש הצגת תעודת יושר (היעדר עבר פלילי) ממדינת מוצאם. עבור קטינים שהינם מעל גיל 17.5 במועד הגשת הבקשה לפתיחת תיק חיים משותפים עבור בני הזוג, הסדרת מעמדם תהא כפופה לאישור ראש תחום אשרות במטה רשות האוכלוסין וההגירה.
צרו קשר עם עורך דין מומחה לדיני הגירה והסדרת מעמד בישראל
לסיכום, הסדרת מעמד קטינים זרים מקשר קודם בישראל אפשרית עבור זוגות מעורבים כאשר הם נשואים. מדובר בפרוצדורה מורכבת הדורשת הקפדה על כללים רבים, ורצוי מאוד להסתייע בשירותי עורך דין מומחה עוד בטרם הגשת הבקשה. למשרדנו ישנו ניסיון רב בטיפול בהסדרת מעמד של זוגות מעורבים רבים, כולל זוגות שלהם ילדים קטינים מקשר קודם. צרו עמנו קשר ונשמח לסייע גם לכם.
:
: