Skip to content

המרת דת וחוק השבות

Avatar

Michael Decker

במאמר זה נעסוק בהשלכות המרת דת וחוק השבות: מה אומרת החקיקה והפסיקה ומה השיקולים בבחינת הגירה לישראל על בסיס בחינת האפשרות לזכאות על פי חוק השבות.

חוק השבות, 1950, מאפשר לכל יהודי באשר הוא, ולבני הזוג, ילדיהם ואף לנכדיהם של יהודים לעלות ולהשתקע בארץ ישראל. החוק מגדיר כ"יהודי" את כל מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר, ושאין לו דת אחרת. באופן מעשי, החוק שולל זכות עליה לישראל ממי שנולד יהודי והמיר את דתו לדת אחרת במהלך חייו.

משרד עורכי הדין כהן, דקר, פקס, ברוש מתמחה בנושאי עליה והגירה לישראל, בין השאר לאחר גיור.

מה קובע החוק

אם כן, חוק השבות קובע כי מי שהינו יהודי, ובלבד שאינו בעל דת אחרת ואינו המיר את דתו – יכול לעלות לארץ ישראל (אלא אם נוכח שר הפנים שהמבקש פועל נגד העם היהודי, עלול לסכן את בריאות הציבור או את ביטחון המדינה, או בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור).

הוראות החוק לעיתים מביאות למצבים מעניינים בהם אדם נולד לאם יהודיה ונחשב כיהודי, אך הומרה דתו בעת ינקותו (הוטבל לנצרות לדוגמה) ואז משרד הפנים יראה בו כיהודי בעל דת נוספת, ומכאן ידחה את עתירתו לעלות למדינה.

פסיקת בג"צ בנושא

זכאות חוק השבותתחילת הגדרתו של המונח "יהודי" – מי שאינו בן דת אחרת – היא בפרשת "האח דניאל" (בג"ץ 72/62 רופאייזן נ' שר הפנים). אוסוולד רופאייזן, אשר נולד יהודי, המיר את דתו לנצרות במהלך של מלחמת העולם השנייה, ופעל להצלת יהודים בהיותו נוצרי. כעשור וחצי לאחר מכן ביקש לעלות לישראל בחסותו של חוק השבות – ונדחה.

במקרה זה הבג"ץ קבע מבחן המפרש את לשון החוק לעניין הבחינה מיהו יהודי: מבחן בו הוא משקלל את כלל רכיבי היהדות בחייו של המבקש: יהדותו ההלכתית, יהדותו הסובייקטיבית (האופן שבו מצהיר על עצמו כי הינו יהודי וכי מרגיש בן הדת היהודית), שותפותו לגורל העם היהודי, השפה בה הוא מדבר ועוד.

באשר לקטינים בג"ץ ביצע הפרדה גם כן, בקובעו בבג"ץ 1292/12 ודים ליבשיץ נ' שר הפנים, כי קטין שאינו בעל זכאות לעליה על פי חוק השבות רשאי לעלות ארצה עם הוריו או אפוטרופוסו, אשר זכאים לכך על פי החוק, אך לא בנפרד מהם. הבג"ץ בקבע פרשה זו כי תנאי נוסף לקבלת האזרחות על פי חוק השבות הוא כי על האדם להוכיח שבכוונתו להשתקע בה, ומכאן שמי שאינו מביע רצונו זה – לא יהיה זכאי לאזרחות לפי החוק.

עוד נקבע ע"י בג"ץ בעת האחרונה, כי אף יהודי שאומץ על ידי משפחה שאיננה יהודית, זכאי יהיה לעלות לארץ ישראל בעת בגרותו, וזאת במנותק מן העובדה שגדל משך חייו בבית שאינו יהודי.

השאלה מקבלת רובד נוסף, מאחר ולעתים מבקשת המשפחה המאמצת להמיר את דתו של המאומץ, ואז כאמור – לא יהיה הוא זכאי לעלות למדינת ישראל, כיהודי בעל דת נוספת. יחד עם זאת כפי שהוסבר לעיל, ניתן לעבור תהליך של זניחת הדת המומרת, וחזרה אל חיק היהדות לצורך עמידה בדרישותיו של החוק. נציין כי נכון הדבר גם באשר למי שנולד להורים שאינם יהודים, אשר הוריהם היו יהודיים (נכדים של יהודים).

על המרת דת וחוק השבות

סעיף 4א(א) לחוק השבות קובע כי החוק מכיל בתוכו גם את ילדיו ונכדיו של מי שהיה יהודי על פיו.

הדבר על פניו מעורר פתח לקשיים – ומקרה כזה הגיע לפתחו של בית המשפט, בו אישה נולדה לשני הורים יהודים, ולאחר בגרותה התאהבה בבחור מוסלמי והמירה דתה בעקבותיו. לאחר שנים מספר, החליטו בני הזוג להיפרד, והאישה, תושבת עזה, ביקשה לקבל זכות עליה לארץ ישראל מתוקף סעיף 4א(א) המעניק לה זכות לטענתה, מתוקף היותה בת ליהודים, גם אם איבדה את זכאותה כיהודיה כשהמירה את דתה.

בית המשפט דחה את עתירתה בקבעו כי אין הסעיף נועד לאפשר למי שבעל דת אחרת, אשר המיר עצמו אליה מרצונו החופשי, כדי ליהנות מההטבות שמגיעות עם חוק השבות, ומכאן שלא תוכל האישה ליהנות מאזרחות ישראלית, כל עוד לא תזנח את דתה המוסלמית בטקס כראוי.

זכות עליה לאדם שדתו לא הומרה מרצון

ניתן לטעון, באמצעות פניה לעו"ד במשרד המתמחה בתחום – לטעון שהמרת הדת נעשתה בניגוד לרצון המבקש, וכי עתה ברצונו ולשוב לחיק היהדות לשם הגשמת תנאיו של החוק.

הנושא אף נידון בבג"ץ 10226/08 זבידובסקי נ' שר הפנים, בו הסכימו שופטי העליון שהגדרתו של החוק מאפשרת למי שהומרה דתו בילדותו (ובניגוד לרצונו), לזנוח את הדת הנוספת ולהפוך להיות יהודי במלוא המונח, באופן שיאפשר את עלייתו לארץ ישראל.

אז לסיכום, במקרים בהם אדם נולד לא יהודי, מאחר והוריו המירו את דתם אך הוריהם היו יהודי – יהיה הוא זכאי לעלות לארץ ישראל, חרף היותו בעל דת אחרת, וזאת מאחר שלא המיר את דתו מרצון, כפי שמתאר החוק.

אז מיהו יהודי לפי חוק השבות?

להרחבה בשאלה מיהו יהודי ומי אינו יהודי לפי חוק השבות ניתן לקרוא מאמר בו נסקרת פסיקת בג"ץ בהרחבה ובשאלה מה קורה לאחר גיור אם רוצים לעלות לישראל. להרחבה על המסמכים הנדרשים בעת העלייה לישראל ניתן לפנות למאמר זה.

לכאורה, ניתן לראות שסעיף 4א(א) וסעיף 4ב של חוק השבות סותרים אחד את השני. שעה שהסעיף הראשון מתיר ליהודים ולצאצאיהם לעלות ארצה, ואילו השני קובע כי אין לאשר עליה לארץ למי שהינו בעל דת אחרת, אף אם נוספת, על היהדות. כפי שראינו מעלה, סעיף 4ב גובר במקרה של "התנגשות בין הסעיפים". במידה ואדם המיר את דתו מרצונו ויצא מחיקה של היהדות – אין הוא יוכל ליהנות מעצם היותו יהודי בעבר, או מהיותם של בני משפחתו יהודים, וככל שירצה הוא לעלות למדינת ישראל ולקבל מעמד של אזרחות – יהיה עליו לזנוח את דתו השנייה באמצעות טקסים ונהלים פרוצדוראליים שבהם יאלץ לעמוד, אחרת יגבר סעיף החריגים על סעיף ההרחבות.

זאת להבדיל ממקרים שבהם המרת הדת נעשתה שלא מרצון, או בעת היותו ילד על ידי מי מהוריו, או אפילו הוריו המאמצים, שאז היחס שיינתן לו יהיה מעט שונה, ויוכל הוא להתגייר בחזרה ולהפוך עצמו ליהודי בלבד, ואז יקבל הוא את אשרת העלייה המבוקשת.

הדבר אמנם אינו מיטבי, ועשוי לעיתים לחצוץ בין משפחות, אך שיהא ברור – מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם המתירה לאנשים להיכנס אליה ככה באופן חופשי (ומבוקר) על בסיס זיקה דתית בלבד.

המצב הנוכחי אף עתה מעורר קשיים וביקורות רבות וזאת מאחר ויש טוענים כי הדבר מסכן את הרוב היהודי השולט במדינת ישראל, וטומן בחובו איום דמוגרפי, שעה שמתיר לצאצאיהם הלא יהודים של זכאי החוק – לעלות ארצה ולהשתקע בה אף אם אינם יהודים.

צרו קשר עם מומחי הגירה ועליה

כהן, דקר, פקס, ברוש – עורכי דין המתמחים בהגירה לישראל וממנה ילוו אתכם עם ייעוץ משפטי איכותי ומעמיק.

אם יש לכם שאלה לגבי הגירה לישראל באופן כללי או עלייה לישראל בהתאם לזכאות שנקבעה בחוק השבות באופן ספציפי עורכי הדין במשרדנו ישמחו להיפגש, על מנת ללמוד את המצב המשפטי ולתת חוות דעת האם אפשר להעניק סיוע מול משרד הפנים או בית המשפט הרלוונטי.

תעודת יושר מחו"ל

ייעוץ משפטי http://lawoffice.org.il/: 03-3724722 :055-9781688 

רחוב עמל 37 פתח תקווה 4951337 ישראל, http://lawoffice.org.il/: office@lawoffice.org.il

צרו קשר

Scroll To Top