הליך גישור (להלן: "גישור"), הינו הליך היכול להיות לעזר רב במהלך חיינו. חייו של אדם מלאים בסכסוכים עם גורמים שונים, סכסוכים בעבודה, זוגיות, שכנים וכדו'. מאוד לא רצוי ולא אפשרי לפתור כל סכסוך כזה בערכאות שיפוטיות. ניהול סכסוך בבתי המשפט, גובה מחיר נפשי וכלכלי כבד ביותר. כאשר מדובר בסכסוך גירושין, הדבר אף כרוך בפגיעה קשה בילדים החווים את הקרע בין הוריהם, פגיעה שיכולה להשליך על חייהם לשנים רבות. פנייה לגישור היא הדרך הטובה והיעילה ביותר לפתרון סכסוכים אלו.

הגישור מוסדר בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן: "החוק") ובתקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג- 1993(להלן: "התקנות").

הגישור הינו הליך לפתרון סכסוכים, החוסך את הפגיעות השונות הנובעות מהליך משפטי ולרוב אף משמר ומשפר את מערכות היחסים בין המסוכסכים. הגישור מנוהל על ידי מגשר מוסמך, שתפקידו להביא את הצדדים לידי הסכמות מבלי שיש בידו סמכות הכרעה. ההליך כולו וולונטרי והצדדים נכנסים/יוצאים ומגיעים להסכמות מרצונם החופשי. המגשר מלווה את הצדדים לאורך הגישור ובמקרה הצורך גם עד לחתימה על הסכם שהוסדר בין הצדדים (להלן: "ההסכם"), אשר נכתב ע"י המגשר ונחתם אך ורק בהסכמה וברצון הצדדים. את ההסכם ניתן לאשר בבית משפט, על מנת להעניק לו תוקף של פסק דין.

מאפייניו של הליך גישור

הליך גישור - הדרך היעילה והחסכונית לפתרון סכסוכים

הליך גישור, הדרך היעילה ביותר לפתרון סכסוכים, המאפשרת להגיע להסכמות מבלי להיגרר לערכאות שיפוטיות

לגישור מאפיינים שונים המבדלים אותו מהליכים אחרים (בוררות, משפט), במאמר זה נעמוד על מאפיינים אלו:

  • רצוניות הצדדים

כניסה לגישור, הישארות בו ופרטי ההסכם שמסיים את הסכסוך נתונים כל העת לרצון הצדדים. הגישור מבוסס כולו על רצון הצדדים, ועל כן הם המחליטים הבלעדיים בכל אחד מהשלבים השונים.

בתחילת הגישור הצדדים חותמים על "הסכם השתתפות בגישור", בו הם מסדירים את "כללי המשחק" לפיהם יתנהל הגישור.

  • תיווך של המגשר

מטרת הצדדים היא להגיע להסכם שיסיים את הסכסוך, שכן הם אינם מצליחים לעשות זאת בכוחות עצמם משלל סיבות.

תפקידו של המגשר הוא לסלול את הדרך לצדדים לשבת יחד ולהגיע להסכמות. למגשר מגוון דרכים לעשות זאת: פגישות משותפות/נפרדות עם כל צד (עם/בלי עורכי דינם), כאשר בכל אחת מהדרכים מפעיל המגשר את ארסנל הכלים שברשותו.

  • חשאיות

הגישור מאופיין בחשאיות המידע המועבר במהלכו. נושא זה מוסדר בחוק:

קבילות ראיות: "דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור, לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי" (סעיף 79ג(ד) לחוק).

סודיות המגשר: "המגשר לא ישתמש בכל מידע שנמסר לו במהלך הגישור, שלא יכול היה לקבלו בדרך אחרת במאמץ סביר, לכל מטרה זולת הגישור" (סעיף 5(ד) לתקנות).

"המגשר לא יגלה כל מידע שנמסר לו במהלך הגישור למי שאינו צד לגישור" (סעיף 5(ה) לתקנות).

"מסר בעל דין מידע למגשר תוך דרישה לשומרו בסוד, ישמור המגשר על סודיות המידע כלפי כל בעל דין אחר, אלא אם כן ויתר מוסר המידע על הסודיות" (סעיף 5(ו) לתקנות).

סודיות הצדדים: אינה מוסדרת בחוק, לכן על הצדדים המעוניינים בכך להסדיר זאת "בהסכם השתתפות בגישור", ובכך לתת מענה מקיף ומוחלט לחשאיות הגישור.

  • ניטרליות המגשר

על המגשר נדרש להיות ניטרלי וחף מאינטרסים אישיים במהלך הגישור ובקשריו מול הצדדים. נושא זה יכול שיוסדר "בהסכם השתתפות בגישור", כמו כן נושא זה מוסדר גם בחוק:

"המגשר יסרב לקבל מינוי,

היה בינו לבין אחד מבעלי הדין קשר מקצועי או אישי קודם, זולת אם הודיע על כך לבעלי הדין האחרים והם נתנו את הסכמתם למינויו בכתב" (סעיף 5(ב)(1) לתקנות).

"הוא עלול, לדעתו, להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כמגשר ובין ענין אחר. נתגלה החשש לניגוד העניינים במהלך הגישור, יפסיק המגשר את הגישור, ויודיע לבית המשפט כי אינו יכול להמשיך לשמש כמגשר" (סעיף 5(ב)(2) לתקנות).

יתרונות הליך הגישור למול ניהול הליך בערכאות השיפוטיות

לגישור יתרונות רבים על פני פנייה לערכאות שיפוטיות, נמנה את העיקריים שבהם:

  • הגדלת מרחב האינטרסים

הגישור מאפשר לצדדים לצאת לרגע מהסכסוך הספציפי בו הם נתונים ולאתר נושאים נוספים בהם יש להם אינטרסים משותפים ולהכניס אותם כחלק ממכלול ההסכם. על ידי כך הם מגדילים הן את אפשרויות המיקוח והן את הגשמת האינטרסים שלהם, אשר חורגים מעבר לסכסוך הספציפי, זאת בניגוד לערכאות השיפוטיות הדנות בסכסוך הספציפי בלבד.

לדוגמא: זוג שמעוניין להתגרש המגיע לגישור, יוכל לערוך הסכם גירושין המסדיר כל נושא אותו הם חפצים להסדיר (חלוקת רכוש, משמורת ילדים, מזונות וכו') במסגרת הסכם אחד.

  • השפעות על מערכות יחסים

הגישור מנוהל בצורה סבלנית ובאקלים נוח ורגוע, בניגוד למשפט המנוהל בצורה לעומתית ומלחמתית. הדבר מאפשר לצדדים ללבן את המחלוקות, לתקן את היחסים ולהגיע לפיוס, המאפשר לשמר, להתניע מחדש את היחסים ואולי לפתוח אפיקי התקשרות חדשים.

  • חיסכון בזמן

ניהול הליך משפטי עלול להמשך שנים , זאת משלל סיבות, ביניהן גם העומס הרב על בתי המשפט, הגורם לזמן רב לחלוף בין כל אחד משלבי המשפט השונים. בגישור לעומת זאת נושא העומס אינו רלבנטי, הצדדים יכולים לנהל אותו בקצב שלהם ולהגיע להסכמות תוך זמן קצר ובכך לחסוך זמן ניכר.

  • חיסכון כספי

ניהול הליך משפטי כרוך בהוצאות רבות, כגון: שכר טרחת עורכי דין, אגרות בית משפט, שכר טרחה לעדים מומחים ועוד. בגישור ההוצאה היחידה שישנה היא שכר טרחת המגשר (אשר אינה תלויה בתוצאות הליך הגישור).

בנוסף, גישור הוא הליך זול יותר לאין ערוך, כיוון שהוא הרבה יותר מהיר מהליך משפטי, העלול להתנהל מספר שנים ואיתו ההוצאות הנלוות.

  • שליטת הצדדים

גישור מאופיין ברצוניות הצדדים: זהות המגשר, הכניסה אל הגישור, ההתנהלות בתוכו וחתימה על ההסכם בסופו של ההליך כפופים לרצון הצדדים. צד יכול לעזוב את הגישור בכל שלב שיחפוץ.

בהליך משפטי ישנה פרוצדורה ברורה הקובעת כיצד על הצדדים להתנהל. הצדדים אינם קובעים את זהות השופט, אשר גם קובע בסוף את התוצאה באמצעות פסק דין.

  • תוצאה סופית

הגישור כשמו כן הוא, בא לגשר בין הצדדים. מכאן, מובטח לצדדים שלא יצאו בידיים ריקות.  הליך משפטי מלווה בסיכון שהצדדים יצאו בלא כלום, ואף בהפסדים כבירים (הפסד במשפט, הוצאות וכו').

האם ניהול הליך גישור מחויב על פי חוק?

ישנם הליכים משפטיים, בהם החוק מחייב טרם פתיחת ההליך פגישת מהו"ת (מידע היכרות ותיאום), בכדי לבדוק האם ניתן להגיע להסכמות, בין היתר דרך גישור:

פגישות מהו"ת אלו, הם אך ורק לבדיקת האפשרות לגישור בין הצדדים, במידה והדבר אפשרי יופנו הצדדים להליך גישור אותו לרוב יצטרכו למצוא בכוחות עצמם. גישור זה הוא פחות אפקטיבי מכמה סיבות:

  • הצדדים יחויבו בכל מקרה בתשלום אגרת בית משפט, בשל פתיחת התיק .
  • הצדדים כבר הגיעו להליך משפטי עם כל הנלווה לכך (הוצאות שונות, הכנה נפשית). ספק רב, אם בשלב זה יבואו בלב פתוח ונפש חפצה לפתור את הסכסוך בהליך גישור.
  • במקום להגיע לגישור בדלת האחורית לאחר פנייה לערכאות שיפוטיות, ניתן להגיע לגישור בדלת הקדמית תוך חיסכון בזמן ובכסף.

תוקפו של הסכם גישור

לאחר חתימה על הסכם שנערך במהלך הגישור עומדות בפני הצדדים שתי אפשרויות.

אפשרות אחת: ההסכם הוא חוזה לכל דבר ועניין לאחר שהצדדים חתמו עליו. אי לכך חלים עליו ההוראות שבחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 ובחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 .

אפשרות שניה (ומומלצת): להביא את ההסכם לבית המשפט המוסמך על מנת לקבל עליו תוקף של פסק דין. כך יוכלו הצדדים לפנות ישירות לרשויות הביצוע במקרה של הפרת ההסכם:

  • "הגיעו צדדים לסכסוך להסכמה על יישוב הסכסוך שביניהם בגישור שנערך לפי חוק זה, רשאי בית המשפט המוסמך לדון בתובענה נושא הסכסוך לתת להסדר הגישור שהושג ביניהם תוקף של פסק דין, אף אם לא הוגשה תובענה באותו סכסוך" (סעיף 79ג(ח) לחוק).

מעוניינים לקיים הליך גישור? משרד כהן דקר פקס ברוש כאן לשירותכם

במשרד כהן דקר פקס ברוש, תיפגשו עורכי דין מומחים בתחומים השונים המוסמכים גם כמגשרים. עורכי הדין שלנו ילוו אתכם לאורך כל הליך הגישור ועד לחתימה על הסכם, אשר יביא את רצונות הצדדים על סיפוקם.

continuing power of attorney:03-3724722

       055-9781688

 office@lawoffice.org.il