Skip to content

הזכות לעלייה של אלמן או אלמנה של יהודים

Avatar

Michael Decker

בחוק הישראלי מעוגנת הזכות לעלייה של יהודים מכל העולם ובני זוגם, אך קיים חוסר בהירות לגבי אלמן או אלמנה של יהודים. האם ומתי הם יחשבו כקרובי משפחה הזכאים אף הם לעלות לישראל, ומה עושים במקרים בהם זכות זו נמנעת מהם? על כך יסביר להלן עורך דין מיכאל דקר, מומחה לדיני הגירה ממשרדנו.

משרד עורכי הדין כהן, דקר, פקס, ברוש, בירושלים ובתל אביב, מתמחה בתחום ההגירה לישראל. עורכי הדין מהמשרד בעלי ניסיון מקצועי רב בייצוג משפטי עבור המעוניינים לעלות לישראל מול משרד הפנים, הרשויות והערכאות המשפטיות השונות.

הזכות לעלייה לישראל עבור אלמן או אלמנה של יהודיםזכאות לעלייה לישראל על פי חוק השבות

אחת ממטרותיה המוצהרות של מדינת ישראל (אשר אף עוגנה לאחרונה בחוק הלאום) הינה להוות מקום בטוח אליו יהודים מכל קצוות תבל יוכלו להגיע בכל עת. מעט לאחר קום המדינה נחקק חוק השבות, המסדיר את הזכאות לעלייה של יהודים לישראל. יהודים וזכאי שבות יכולים לפעול מול הסוכנות היהודית בחו"ל, על מנת לעלות ארצה, או רשאים להיכנס לישראל כתיירים ולהגיש בקשה לאישור עלייה ואזרחות ישראלית בעודם בארץ. בהמשך החוק תוקן והתווספה אליו גם האפשרות של בני משפחה של יהודים לעלות ארצה.

כיום, החוק קובע זכאות לעלייה גם עבור בני זוגם של יהודים וכן של צאצאיהם (ילדים ונכדים), למעט מי שהיו יהודים והמירו את דתם מרצון. יהודים מוגדרים בחוק בתור מי שנולדו לאם יהודיה או שהתגיירו והם אינם בני דת אחרת. הסברנו על כך בהרחבה במאמר נוסף שהתפרסם באתר משרדנו.

האם הזכאות לעלייה של קרובי משפחה חלה גם לגבי אלמן או אלמנה של יהודים?

לא מעט פעמים נרקמים קשרים זוגיים בין מי שהינם יהודים ו/או ישראלים השוהים מחוץ לישראל, ובין אזרחים זרים שאינם בני הדת היהודית. החוק מאפשר, כאמור, לבני זוג של יהודים לעלות מכוח חוק השבות. עולה השאלה האם הזכות לעלייה של יהודים תקפה גם לגבי אלמן או אלמנה של מי שהינם יהודים. החוק אמנם קובע כי הזכאות קיימת גם כאשר היהודים אינם בחיים ואף אם מעולם לא עלו לישראל בעצמם. עם זאת, החוק אינו מתייחס במפורש לאלמן או אלמנה.

בפסק דין חשוב של בג״ץ משנת 2010 נקבע כי כל עוד מבקשי העלייה נמצאים במעמד של אלמן או אלמנה, עומדת זכאותם למעמד מכוח חוק השבות. קביעה זו התבססה על מטרת העל של החוק – עידוד יהודים לעלות לישראל. הרחבת הזכאות לעלייה גם עבור בני המשפחה הקרובה נובעת מההסתכלות על בני המשפחה כמי שסיפחו עצמם לעם היהודי. לכן החוק מקנה להם זכויות עצמאיות, גם אם בני זוגם אינם עוד בין החיים. 

לצד הקביעה החשובה הנ״ל, בג״ץ קבע בפסק דין נוסף כי הזכות לעלייה של בני משפחה מתגבשת ונבחנת במועד העלייה, כלומר במועד הגעתם לישראל. מי שהיו להם זכויות לעלייה בעבר אך חל שינוי בנסיבותיהם האישיות או במעמדם האישי, זכאותם לעלייה עשויה להינתק בעקבות זאת.

מה ניתן לעשות במקרה של סירוב לבקשת עליה לפי חוק השבות?

כאמור, שינוי במעמד האישי עשוי לבטל את הזכות לעלייה לארץ מכוח חוק השבות עבור אלמן או אלמנה של יהודים. בפסק הדין הנ״ל של בג״ץ משנת 2010 נבחן עניינה של אישה אשר הייתה נשואה ליהודי, ולאחר מכן התאלמנה. בהמשך היא הגיעה לישראל, הכירה בן זוג ישראלי והשניים נישאו בנישואים אזרחיים בקפריסין. בית המשפט קבע כי מרגע שנישאה האישה לאחר, היא אינה זכאית עוד לעלייה מכוח חוק השבות לאור היותה אלמנה בעבר. 

עם זאת, קביעה זו אינה חוסמת את האפשרות להליכי התאזרחות של בני זוג של יהודים מכוח חוק האזרחות. אף במקרה הנדון, שבו קשר הנישואים עם בן הזוג הישראלי הסתיים, בית המשפט הורה על בחינת עניינה של האישה בפני הוועדה לעניינים הומניטאריים, אשר דנה במקרים של בקשת התאזרחות עקב סיום הקשר הזוגי. מכאן שככלל, עדיין קיים מסלול התאזרחות לבני זוג לשעבר של יהודים, אף אם לא מימשו את זכותם כשהדבר התאפשר.

צרו קשר עם המומחים שלנו לדיני הגירה לישראל

בכל שאלה פרטנית או צורך בסיוע בעניין הזכות לעלייה של אלמן או אלמנה של יהודים, עורך דין בעל מומחיות בתחום ההגירה לישראל ממשרד כהן, דקר, פקס, ברוש, ישמח לסייע לכם. ניתן ליצור עמנו קשר באמצעות מספרי הטלפון או כתובת הדואר האלקטרוני המופיעים מטה.

שחרור שוהה בלתי חוקי ממעצר

ייעוץ משפטי http://lawoffice.org.il/: 03-3724722

        055-9781688

רחוב עמל 37 פתח תקווה 4951337 ישראל, http://lawoffice.org.il/office@lawoffice.org.il

צרו קשר

Scroll To Top