Skip to content

ההיסטוריה היהודית בצרפת – הוצאת אזרחות צרפתית

יהונתן גבריאלוב

יהונתן גבריאלוב

המוני ישראלים זכאים לקבל דרכון צרפתי אירופי. עם זאת, לפני שמגישים את ההצהרה ומתחילים את התהליך הרשמי, כדאי להכיר מעט טוב יותר את ההיסטוריה היהודית והרקע המפואר שלה בערש התרבות המודרנית.

הוצאת אזרחות צרפתית במשרד עורכי הדין הגירה לאירופה – עם למעלה מ-20 שנות ניסיון בתחום השגת דרכון אירופי, משרדנו מסייע בהסדרת אזרחות צרפתית לצאצאים של ילידי צרפת ומדינות צפון אפריקה.

ההיסטוריה היהודית בצרפת – הוצאת אזרחות צרפתית

ההיסטוריה היהודית בצרפת – הוצאת אזרחות צרפתית

ההיסטוריה היהודית בארץ הפרנקים חוזרת אחורה לזמן חורבן בית שני, תקופה בה כונתה הארץ בפי הרומאים – גַאלְיָה. יהודים הגיעו תחילה לערי דרום צרפת' כנראה דרך רומא, משם הצפינו לשאר ערי המסחר כמו בורדו, ליון, וִייֵן, אַרְל, וכו'.

בעת מוקדמת זו של התנחלותם עדיין לא הותר להם להחזיק באדמות על ידי האוטוריטות המקומיות. על אף המכשול, שגשגו בתחומי מסחר לא מעטים כמו ייננות, מסחר, רפואה, גביית-מיסים וספנות. בגלל מחסור ברישומים בקרב הקהילה, קשה לדעת מה היה שיעור האוכלוסייה בה.

לפי מקורות ארכאולוגיים, היישוב היהודי בצרפת הוא בן לפחות אלפיים שנים. זאת ניתן לדעת על פי כד שמן שנמצא בעמק הרוֹן שבדרום המדינה. כד השמן מכיל ציור של מנורה בעלת שבעת קנים, ועל פי הערכות מדעיות נוצר במאה ה-1 לספירה.

תיעודים רשמיים אודות הקהילה החלו להיכתב על ידי הכמורה הנוצרית במאה ה-5 לספירה. במאה זו נקטה הכנסייה איסורים נוקשים כלפי יהודים. איסורים כדוגמת פסילת זכות לעבוד במשרות ציבוריות, איסור חמור על גיור נוכרים, שלילת קשר קרוב עם מכרים נוצריים ועוד. עם זאת, בחיי היומיום היהודיים לא התערבה וגם לא בפולחנם.

הקהילה היהודית בנתה בתי כנסיות אשר נוסדו לאורך מרכזים עסקיים רומיים שהיו על דרכי מסחר ראשיות. כך היה במרסיי, נרבון, פאריס, אורליאן, קלרמון וכד'.

התמזגות היהודים בכלכלה הצרפתית

האוכלוסייה היהודית גדלה במשך הזמן וחבריה נעשו בעלי גילדות יוצאי דופן במספר ניכר של תחומי עסקים. שמם הגיע עד ארמון המלוכה, וכתוצאה מכך באו עד אליו בכדי להראות את סחורותיהם הייחודיות מבבל הרחוקה. הסוחרים הראו בגאון את מוצרי המותרות לעיני מלכים פרנקים ידועים כמו לואי החסיד, קרל הגדול (שרלמיין) ועוד. לאחרי, החליטו להשקיע את מרצם בארץ פורת הגשמים, להישאר ולהקים בה משפחות.

בעלי הגילדות ייבאו בעזרת אוניות טובין יוקרתיים מאזור הקווקז ובייחוד מהמזרח. טובין אלו נועדו לשרת את מעמד האריסטוקרטיה המקומית ובין השאר הכילו זהב, פפירוסים, משי ושלל תבלינים מהודו. המלכים הצרפתיים העריצו לא אחת את היהודים תודות לברכה שהמטירו על ארצם. בזכות כך, תיקנו כתבי זכויות – פריווילגיות, אשר הכירו בהם באופן לגלי בעלי זכויות נרחבות יותר משאר מיעוטים דתיים או אתניים בצרפת.

יש לומר כי בימי הביניים היהודים היו קבוצה כמעט יחידה במערב אירופה, ששמרה לאורך שנים על קשרי מסחר ארוכי טווח בין המערב למזרח. בין השאר, סיפקו לאחיהם ספרי תורה, פירושים תורניים, שות"ים ותלמודים בכדי להגדיל את המוניטין היהודי בין המעצמות האזוריות.

כך היחסים בין היהודים לצרפתים התגבשו בחלוף הדורות כשחיו זה לצד זה בקשרי ידידות ואחווה. ישנם תיעודים מקומיים שנשמרו, המספרים על כך שלפעמים סבלו יהודים מרציחות של ילידים צרפתיים מקומיים. סיבה זו גרמה לנקמות דם של נוצרים כלפי בני ארצם – משום שרצחו יהודים בסיבות לא מוצדקות.

האנטישמיות הופכת לעניין מקובל בצרפת

החל מתקופת מסעות הצלב שנערכו בסוף המאה ה-11, היחס הנוצרי בנוגע ליהודים קיבל תפנית של 180 מעלות. בעקבות שינוי חברתי קיצוני יהודים הואשמו באופן קבוע בכנסיות כתאבי בצע, רוצחי האל, מקוללים ושקרנים. אם טרם תחילתם של מסעות הצלב דרשו הרשויות הצרפתיות כי ההמון הנוצרי ישמור מרחק מהיהודים ולא יתערה בהם, מתקופת מסעות הצלב התהפך המצב באופן מוחלט. הרשויות פתחו ב"פרויקט ממלכתי" הנועד להעכיר את שמם של היהודים ולהשניא את ההמון כנגדו.

ניתן להבחין דרך תיעודים זרים ועממיים, כי בעקבות הפרעות החלו יהודים לנוע מזרחה לכיוון מרכז ומזרח היבשת האירופית – ארצות כגון הונגריה, סלובקיה, צ'כיה, אוקראינה ופולין. זה עקב המצב הבלתי נסבל שנכפה עליהם ובמיוחד בגלל גירושים המוניים וחוזרים של מלכים ומושלים ערים מקומיים.

עם זאת, ברובם המכריע של מקרי הגירוש, חזרו בהם המלכים והתירו ליהודים לחזור ולבנות את קהילותיהם כבעבר. על פי רוב אושר להם לחזור לאחר מספר שנים, כשעוד היו מצויים באזור הגבולות הצרפתיים וטרם התרחקו. לכן, באופן קבוע נשאר גרעין יהודי רחב יחסית, שבמשך הזמן הכיל עילויי תורה ומשכילים, ואף אישים בעלי מעמד כלכלי אמיד.

מאידך, כתוצאה מרציחות נשנות והרסניות ובגלל השלכות שהכו כתוצאה מהמגפה השחורה (בגינן הואשמו יהודים בהרעלת בארות מים במכוון), הוחלט בקרב ראשי היהודים להרכין את הראש ולשמור על סגר חברתי תמידי מפני הקהל הצרפתי העוין. השינוי העמוק בתפיסת החיים היהודית השתנתה, ומכאן התאמצו היהודים להתכנס בתוך עצמם ולהישמר מפני מהומות חברתיות. עם זאת, דווקא בתקופה קריטית זו עמדו להם אישים ומנהיגים דגולים.

במקביל, נכתבה אצל עילויי הרבנים האסופה הפרשנית לתלמוד המכונה – "התוסְפות". פרשנים, אנשי קבלה, פייטנים ורבנים אגדיים כדוגמת רבינו תם, רש"י, רשב"ם, רבי, שמשון משאנץ ועוד, הועלו והונצחו בכתבי הקודש היהודיים עד עולם.

ההיסטוריה היהודית בצרפת – הוצאת אזרחות צרפתית

התיישבות מורשי ספרד והתבוללותם בחברה הצרפתית

בסופה של המאה ה-15, הגיע קהל רחב של מגורשים ספרדיים לאזור דרום צרפת. חלק נכבד מהמשפחות הספרדיות הצפינו לאזור המרכז והתיישבו בערי עסקים מרכזיות כדוגמת בורדו, ליון, טולוז, נים, מונפלייה וכו'. עת בה שימשו ערים אלה סוחרים עשירים, משקיעים ובעלי הון נכבדים.

בנוסף, בשונה מיהדות צרפת האשכנזית – אשר דגלה בראיית עולם דתית ודבקות בתורה בעיניים עצומות עד הסוף המר, יהודי ספרד שזה אך הגיעו מהמדינה בעלת המוניטין התרבותי – ספרד, אימצו גישות ואמונות חילוניות. אלו ברובם התערו בין הילידים הנוצרים והתבוללו בהם. בדרך-כלל בין הנוצרים מהמעמד הגבוה. לא פעם בחרו הספרדים להתרחק מאחיהם האשכנזים בשל פער תרבותי ניכר, רקע חברתי והבדלי מעמדות בולטים.

כתוצאה ישירה של הגירות מסיביות כמו גם שיעור ההתבוללות גבוה אצל יהודי ספרד – בתחילת המאה ה-19, הוערך מספר היהודים בצרפת בכ-44 אלף אנשים בלבד. אך, מספרם יעלה באופן כמעט אקספוננציאלי בשל הגירות מסיביות, במיוחד מצפון אפריקה.

צו כרמיה – האמנה הצרפתית בנוגע ליהודי צפון אפריקה

צו כרמיה, על שם חבר הפרלמנט היהודי-צרפתי אדולף כרמיה, אושר ונקבע בצרפת בשנת 1870. החוק חסר התקדים הכיר ביהודי אלג'יריה אזרחים צרפתיים בעלי זכויות מלאות. להבדיל מילידים אלג'יראים מוסלמים שלא הוכרו על ידי הרשויות הצרפתיות כנתינים שווי זכויות.

בעוד שיהודי אלג'יריה קיבלו אזרחות צרפתית באופן טבעי, נדרשו המוסלמים לזנוח את דתם במטרה שיוכרו בעיני המחוקק הצרפתי כאזרחים מן השורה. כתוצאה מכך, נשארו במעין מעמד נחות לפי התקנון הילדים הצרפתי.

היה ובחרו המוסלמים להגיש הצהרה לקבלת אזרחות, התחייבו להגיש זאת בצורה פורמלית ובכתב, תוך כדי שמצהירים כי בחרו לוותר על דתם ושאר החיובים הקשורים לה. אך, גם תחת מצב זה לעיתים נדירות היו הבקשות מתקבלות אצל הסמכויות הצרפתיות.

פערי המעמדות הלא רגילים שהפכו להיות דבר שבשגרה באלג'יריה, הרימו את מפלס המתח העתיק בין הקהל המוסלמי ליהודי. עד אותה עת נתפסו היהודים בעיני המוסלמים ככפופים – בגלל מעמד דתי נמוך. אך, מרגע שעלו עליהם חברתית, התחילה איבה ועוינות אצלם כלפי בני ארצם היהודים.

זאת יחד עם ניסיונות חוזרים של המוסלמים במשך שנים רבות לטלטל ולהשליך מעליהם את עול השלטון הצרפתי הזר והכופר. המוסלמים לא יכלו לסבול את העובדה כי הם נשלטים בידי נוצרים. אינטריגות פנימיות אלה היו הגורמים העיקריים שהביאו לידי בריחה המונית של יהודי אלג'יריה אל צרפת.

שנה לאחר הכיבוש הצרפתי פרץ המרד האזרחי הראשון עקב החוקים הדרקוניים של הצרפתים. האנדרלמוסיה הובילה את המושלים המקומיים לישיבות דחופות, בהן הועלתה ההצעה לבטל את צו כרמיה. בסופו של דבר נדחתה ההצעה עקב דאגה כי הגבלת יהודים תגרום לסירוב/ריחוק של שיתופי פעולה עם בעלי מניות יהודיים אירופאים. התמיכה הכלכלית של האחרונים הייתה נחוצה ביותר לרשויות הצרפתיות.

המהומות והחוליגניזם שהתרחשו באלג'יריה הובילו להאשמות חמורות של יהודים על ידי מוסלמים ונוצרים צרפתיים כאחד. אלה בתורם גרמו לעשרות אלפי יהודים להגר לצרפת כנאמר.

צו כרמיה – נוגע גם ליהודי תוניסיה ואלג'יריה

בשלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, הגדילה צרפת את שטח הריבונות שלה בצפון אפריקה. שלב לאחר שכבשה את רוב שטחי אלג'יריה, הפנתה את תשומת הלב הצבאית לעבר תוניסיה ומרוקו. לאחר שכבשה גם אותן, הובילה מדיניות זהה ביחס ליהודי המקום כמו באלג'ריה. בדומה, גם היהודים התוניסאים והמרוקאים היגרו במידות ניכרות.

האינטגרציה החברתית של יהודי ארצות החסות שהגיעו מצפון אפריקה הייתה מהירה. כמו הצרפתים המקומיים שעשו לא פעם חיל במגוון רחב של תחומים, גם הללו הגיעו למשרות רמות ולמעמדות נחשבים. זה בתחומים כגון משפטים, פוליטיקה, רפואה, פילוסופיה, תיאטרון וכד'. הנה כמה שמות של אישים חשובים ממוצא צפון אפריקאי שבלטו בתחומם – ברנארד אמסלם – נשיא ארגון האתלטיקה הצרפתית, דוד גואטה – כנראה הדיג'יי ויוצר המוזיקה המפורסם בעולם, ז'אן פרנסואה קופה – פוליטיקאי ושר האוצר הצרפתי לשעבר, הזמר אנריקו מסיאס ועוד.

אלפי צאצאים של יוצאי מדינות צפון אפריקה או צרפת לשעבר זכאים לקבל דרכון צרפתי אירופי. קבלת דרכון אירופי מעניקה מגוון רחב של אפשרויות אקסקלוסיביות השמורות רק לאזרחי האיחוד האירופי. יתרונות כמו כרטיס מעבר חופשי בין מדינות אירופה, עבודה ומגורים במדינות האיחוד בלי הגבלת זמן, הענקת טיפול רפואי בעלות של תושב מקומי, לימודים מסובסדים ועוד.

 צרו קשר – ההיסטוריה היהודית בצרפת – הוצאת אזרחות צרפתית

עורך דין אזרחות צרפתית בתל אביב וירושלים. משרדנו מספק אזרחות צרפתית ליוצאי תוניסיה, אלג'יריה ומרוקו. אם גם אתם חושבים שאתם זכאים לקבלת האזרחות, אך לא בטוחים במאת האחוזים נשמח לעזור לכם לדעת. צרו עמנו קשר דרך הטלפון או כתובת המייל המופיעים מטה.

מאמר זה נועד להבהיר את ההיסטוריה היהודית בצרפת – הוצאת אזרחות צרפתית לאשורה. המאמר מכיל קישורים המובילים למידע אינפורמטיבי מקיף בנושא קבלת אזרחות צרפתית.

ההיסטוריה היהודית בצרפת – הוצאת אזרחות צרפתית

: 03-3724722

        055-9781688

 office@lawoffice.org.il

 

צרו קשר

Scroll To Top