דלג לתוכן
Contact Us: 03-3724722 | 055-9781688 | [email protected]

גיור ממלכתי עבור מי שאינו אזרח או תושב קבע בישראל

Joshua Pex

גיור ממלכתי מאפשר למי שאינו יהודי להמיר את דתו ליהדות ולהיחשב כיהודי מבחינת חוק השבות ומבחינת זכאות עלייה לישראל. צורת גיור זו פתוחה בפני אזרחי ותושבי ישראל שאינם יהודים (ושאינם תושבי האזור או מזרח ירושלים). עם זאת, מי שאינו תושב או אזרח, יכול לפנות בבקשה לוועדת חריגים, בטענה לנסיבות מיוחדות המצדיקות גיור ממלכתי.

מי שהמיר את דתו בגיור ממלכתי מוכר כיהודי באופן אוטומטי על ידי הרשויות בישראל, בניגוד לצורות גיור אחרות. כידוע, גיור בקהילות רפורמיות או קונסרבטיביות בחו"ל בדרך כלל אינו מוכר לצרכי קבלת מעמד בישראל. גם גיור בקהילה אורתודוקסית מוכרת או רב מרשימת הרבנים המוכרים נדרש לעבור הליך הכרה ואינו אוטומטי.

גיור ממלכתי עבור מי שאינו אזרח או תושב קבע בישראל

גיור ממלכתי – בעיקר לאזרחים ותושבי קבע בישראל

על המבקשים להתגייר בגיור ממלכתי חלים כללי הדיון בבקשות לגיור, 2006. לפי כללים אלה, רק אזרחים ותושבי קבע (בעלי רשיון לישיבת קבע בישראל) יכולים להתחיל בתהליכי גיור. אזרחים זרים המעוניינים לחיות בישראל ומבקשים להתחיל בהליך גיור יוכלו לפנות בבקשה לועדת חריגים לנתינים זרים. הועדה מורכבת מנציגי משרד הפנים, הלשכה המשפטית במשרד ראש הממשלה ונציג הרב הראשי הממונה על התחום.

מבקש להתגייר נדרש לפתוח תיק גיור באמצעות טופס מקוון, לצרף צילום ת.ז/ דרכון ולשלוח לבית הדין לגיור המחוזי במחוז שלו. כמו כן, יש להתקשר כדי לוודא שהתיק נפתח.

מי שאינו תושב או אזרח – נדרש בהגשת בקשה לוועדת חריגים:

על מבקש אשר אינו אזרח ישראלי, או בעל רשיון לישיבת קבע בישראל, יחול כלל ד' לכללי הדיון, הקובע כדלקמן:

  1. לענין כללים אלה, "נתין זר" – אדם שאינו אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת – קבע בישראל.
  2. לא ייפתחו הליכי גיור לנתין זר, לא יופנה ללימודים בגוף המכין לקראת גיור, ולא יגויר בידי בית הדין, אלא בנסיבות מיוחדות ובדרך המפורטת להלן.
  3. בנסיבות מיוחדות ולאחר שתוגש בקשה מנומקת בכתב לפתיחת הליכי גיור לנתין זר, תיבדק הבקשה בידי ועדת חריגים שחבריה יהיו נציג מערך הגיור שימונה בהסכמת הרב הראשי וישמש יושב ראש הוועדה, נציג הלשכה המשפטית של משרד הפנים ונציג הלשכה המשפטית של משרד ראש הממשלה.
  4. ועדת חריגים תדון בבקשה ותודיע את החלטתה בכתב למערך הגיור ולמבקש; הוועדה תפנה לקבלת מידע מאת רשויות אכיפת החוק בכל הנוגע לתחולת סעיף 2(ב) לחוק השבות, 1950. אם בקשת המועמד נדחתה, רשאי המבקש לבקש מן הוועדה לשקול שנית את החלטתה, לאור נימוקים או עובדות חדשות, שלא היו קודם לפניה.
  5. אושרה כאמור בקשה לפתיחת הליכי גיור לנתין זר, תטופל בקשת הגיור ככל בקשה אחרת.

מניעת ניצול לרעה של גיור ממלכתי

הליכי הגיור אינם אמורים להיות מנוצלים לצורך קבלת מעמד בישראל או קבלת הטבות כלכליות. עקב כך, לפי הכללים הפנימיים של הוועדה קיימים תנאי סף להגשת בקשה לוועדה. כך לדוגמא, הוועדה לא מקבלת בקשות ממי שהוא שוהה בלתי חוקי בישראל, מסתנן לישראל, תושב האזור, עובד זר (מעמד ב/1) או בעל רישיון ישיבת ארעי (א/5) פחות משנה.

הליך אישור הבקשה למי שעומד בתנאי הסף כולל ריאיון עם דיין גיור או עם רכז הגיור במחוז שבוחן את כנות רצונו של המבקש. לראיון זה יש להגיע עם כל המסמכים הנדרשים, ובתוך שלושה חודשים מקבל המבקש תשובה האם הוא יכול להתחיל בהליכי הגיור.

ביקורת על התנהלות ועדת החריגים

יצוין, כי נשמעה ביקורת על ועדת החריגים המקשיחה עמדותיה ורבים הציעו לבטלה, להעבירה לרשות האוכלוסין או לחילופין לשנות את הרכבה. כך למשל, בוועדה לביקורת המדינה בפברואר 2017 הושמעו טענות כנגד מערך הגיור הממלכתי וכנגד וועדת החריגים. הביקורת הושמעה על הסחבת בקבלת החלטות בוועדת החריגים, סירוב לבקשת אדם הרוצה להתגייר מבלי לפגוש אותו ללא שקיפות וללא הנמקה, וחוסר חשיפת פרוטוקולים.

מנהל המחלקה המשפטית והציבורית בעמותת עתים, עו"ד אלעד קפלן, מתח ביקורת על התנהלות הועדה אל מול בני זוג ישראלים הנמצאים כבר בהליך מדורג לקבלת אזרחות. לעתים בני זוג נדרשים לחיות יחד למעלה מ-5 שנים לפני שיוכלו לפתוח בהליך לימודים לקראת גיור. בנוסף טען עו"ד קפלן נגד הכשירות ו/או הסמכות של יו"ר ועדת החריגים, שאינו דיין ואינו שופט, להחליט אם בקשה היא "לשם שמיים" והציע למנות לוועדה אנשים שכשירים לכהן כשופטים או כדיינים. טענה נוספת שהושמעה כנגד ועדת החריגים היא כי הוועדה כוללת שני יועצים משפטיים ואת הרב דיין, "ויש טעם לפגם בכך ששלושת חברי הועדה אינטרסנטים, נתונים ללחצים וכפופים לשרים".

מה הסיכויים לקבל אישור עבור מי שאינו תושב או אזרח?

לדברי הרב יצחק פרץ, ראש מערך גיור במשרד ראש הממשלה, מתוך 798 בקשות לגיור 492 התקבלו, מתוכם 101 עברו את תנאי הסף, 25 בקשות הופנו להמשך דיון, 147 אושרו ללימודי-יהדות, 140 אושרו לסיום תהליך. 62 קבלו אישור הליך ו-163 בקשות נדחו בוועדה.

עו"ד אברהם קטלן, היועץ המשפטי של מערך הגיור, טוען כי "במקרים רבים הבאים המבקשים להתגייר אינם יודעים דבר על היהדות, ולכן מבקשים מהם ללמוד לפני כן. ישנו חשש שמבקשי-הגיור רוצים באמת רק אזרחות ישראלית – ולכן בית המשפט העליון קבע כי זכותה של וועדת חריגים לוודא את כנות המתגייר".

לסיכום, וועדת החריגים במתכונתה הנוכחית ובטרם הושלמה הסדרת סוגיית הגיור בחקיקה, מקשה עם המבקשים להתגייר. במקרה של תשובה שלילית ניתן לערער במכתב למנהל ועדת החריגים לגיור.

צרו קשר עם עורך דין מומחה הגירה לישראל

משרד עורכי הדין שלנו מתמחה באפשרויות הגירה ועלייה לישראל. אנו בעלי ניסיון רב בעבודה מול משרד הפנים ובפתרון בעיות בנושאי הכרה בגיור וזכות עלייה. במידה וברצונכם לפנות בבקשה לגיור ממלכתי, או כל נושא אחר הקשור להגירה לישראל, קבעו פגישה במשרד עורכי דין בירושלים או בתל אביב.

 

צרו קשר

  • ✓ Valid number ✕ Invalid number
  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

גלול כלפי מעלה