סוגיית הגיור בחקיקת מדינת ישראל

הליך גיור בדין מאפשר את המרת דתו של בן דת אחרת ליהדות. חוק השבות, התש"י–1950, קובע כי יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר, והוא אינו בן דת אחרת, וביכולתו לעלות לישראל. למרות חשיבותו הרבה של נושא הגיור, תחום זה לא זכה עד היום להסדרה כוללת ומקיפה באמצעות חוק. פעילותם של מערך הגיור הממלכתי ובתי הדין המיוחדים לגיור הוסדרה על ידי מספר החלטות ממשלה, לפיהן הסמכות לגייר מצויה בידי מערך הגיור הממלכתי האורתודוקסי ובידיו בלבד.

משרד כהן, דקר, פקס, ברוש, מתמחה בנושאי עלייה וקבלת מעמד בישראל. בעבר כתבנו על נושא הזכות לעלות לישראל לאחר גיור. כאמור, מדינה ישראל ורשויות ההגירה אינן רוצות שהליך העלייה לאחר המרת דת ליהדות יהיה קל ופשוט. אם לכל אדם בעולם תהיה אפשרות לקבל אישור רב לגבי המרת דתו ליהדות, ועקב כך לעלות לארץ, עולה חשש שרבים יטענו כי המירו את דתם, אך ורק על מנת לקבל אזרחות ישראלית.

אבל זהו ניסוח שמפשט סוגייה משפטית סבוכה בה נטען רבות לכאן או לכאן. במאמר זה נסביר את הרקע המשפטי של הדיון בנושא גיור בדין בישראל, וההתפתחויות האחרונות שחשוב לדעת עליהן.

הסדרת גיור בדין מדינת ישראל

גיור בדיןכאמור לעיל, נוהלי טיפול בנושאי גיור וקבלת מעמד חוקי בישראל נשענים פחות על הסדרה בחוק, ויותר על החלטות הממשלה. בעיקר מדובר על החלטות ממשלה מס' 3155 (ע/2) מיום 14.2.2008 ומס' 3613 מיום 4.7.1998.

בית המשפט העליון התריע על היעדרו של חוק בתחום הגיור במספר פסקי דין, ביניהם בפסק דין בבג"ץ 7625/06 מרטינה רגצ'ובה נ' משרד הפנים, אשר ניתן ביום 31.3.2016 ועסק בשאלה האם יש להכיר בגיור אורתודוקסי פרטי שלא במסגרת מערך הגיור הממלכתי לעניין חוק השבות, לצורך קבלת אזרחות במדינת ישראל.

פסק דין מהפכני זה של בג"ץ קבע כי העותרים, אשר עברו הליך של גיור בבית הדין הפרטי של הרב קרליץ, בבני ברק, יוכרו כיהודים לעניין חוק השבות. פסק הדין פתח את הדלת להגשת עתירות נוספות, להכרה בגיור ררךפורמי וקונסרבטיבי לצורך חוק השבות.

תגובה לבג"ץ רגצ'ובה – תזכיר חוק גיור ממלכתי

בג"ץ רגצ'ובה עורר סערה בקרב גורמים רבים ובראשם חברי הסיעות החרדיות בכנסת, המתנגדים בתוקף להכרה בגיור שאינו אורתודוקסי ממלכתי. בתגובה לבג"ץ רגצ'ובה, הגישו חברי הסיעות החרדיות במאי 2017 תזכיר חוק גיור ממלכתי בפני ועדת השרים לחקיקה. מטרת החוק המוצע הייתה לעקוף את קביעת בג"ץ רגצ'ובה ולחזק את מעמד בתי הדין הממלכתיים לגיור כגורם יחיד הרשאי לערוך גיור בדין המוכר בישראל.

ביום 25.6.2017 אישרה ועדת השרים לחקיקה את תזכיר החוק, בהחלטה שהתקבלה כמעט פה אחד – היחידה שהתנגדה הייתה סופה לנדבר, אשר הגישה ערר כנגד החלטת ועדת השרים, ובכך בלמה את התקדמות החקיקה. באוקטובר 2017 מינה ראש הממשלה בנימין נתניהו את משה ניסים, לעמוד בראש וועדה אשר תיתן את המלצותיה ומסקנותיה בסוגיית הגיור.

וועדת ניסים – מסקנות ותוצאות

משה ניסים הגיש דו"ח מפורט אשר סקר את סוגיית הגיור לעומקה, והציג גישה "ידידותית" כלפי המבקשים להתגייר.

ברוח המלצות ועדת ניסים, הונחה ביום 5.11.2018 הצעת חוק גיור ממלכתי חדשה, אותה יזם חבר הכנסת יהודה גליק. נכון למועד כתיבת שורות אלה הצעת החוק טרם נידונה, ועוררה התנגדות רבה בקרב הסיעות החרדיות, בשל הגישה המקלה אותה הציגה.

הגישה המקלה באה לידי ביטוי, בין היתר, בסעיף 22 להצעה, בו מוצע לקבוע הוראות לעניין גיור של נתינים זרים. בדברי ההסבר להצעת חוק הגיור נכתב כי "הוראות אלה נועדו לאזן בין הצורך של המדינה להבטיח שהליכי הגיור לא ינוצלו לרעה לשם קניית מעמד בישראל או טובות כלכליות, ובין הצורך לתת מענה לאלה הרוצים בכנות להצטרף לעם היהודי. הוראות אלה נועדו לייצר פישוט בקבלת החלטות בעניין נתינים זרים. התנאי לגיור של נתין זר יהיה קבלת אישור מוועדה של שני חברים המונה דיין גיור מכהן, ונציג של שר הפנים מקרב עובדי משרדו. יתר ההוראות שנועדו כאמור למנוע ניצול לרעה של הליכי הגיור ייקבעו בתקנות שיתקין שר הפנים בהתייעצות עם השר".

קהילה יהודית מוכרת לצורך גיור

גישה מקלה זו באה לידי ביטוי גם בסעיף 31, בו מוצע לקבוע הוראות לעניין הכרה בגיורים שנערכו בחוץ לארץ. מתוך דברי ההסבר: "סעיף זה מעגן למעשה את הקביעה של השופט ברק בבג"ץ 2597/99 טושביים נ שר הפנים, נ"ט (6) 721. קביעה זו היא שגיור שנערך על ידי קהילה יהודית מוכרת בחוץ לארץ יהיה מוכר לצורך חוק השבות. בהתאם לפסיקה זו אף הוכרה זכותה של המדינה לקבוע כללים ותנאים שיבטיחו מניעת ניצול לרעה של הגיור לשם רכישת זכויות כלכליות או סיבה אחרת שאינה הצטרפות לעם היהודי. בהתאם לאמור אכן נקבעו כללים על ידי משרד הפנים. לפיכך, מוצע להסמיך את שר הפנים בהתייעצות עם השר לקבוע תקנות כאמור".

בהגדרת המושג "קהילה יהודית מוכרת" נכתב, כי מדובר בקהילה מבוססת ופעילה, בעלת זהות יהודית משותפת וידועה, בעלת מסגרות קבועות של ניהול קהילתי ואשר משתייכת לאחד מן הזרמים המוכרים באוכלוסייה היהודית העולמית. הגדרה זו כוללת בתוכה את הקהילות היהודיות הרפורמיות והקונסרבטיביות. לפיכך, משמעות הסעיף הינה כי גיורים אשר יערכו על ידי קהילות רפורמיות וקונסרבטיביות בחו"ל יוכרו לצורך חוק השבות ולצורך רישום במשרד החוץ כיהודי. מנגד, גיורים אלה לא יוכרו לצורך חתונה בישראל או לקבלת שירותי דת כיהודי בארץ.

יישום מסקנות וועדת ניסים ובג"ץ רגצ'ובה – המצב המשפטי כיום

לסיכום, למרות בג"ץ רגצ'ובה והמאמצים הפרלמנטריים לקדם את הנושא, הכנסת טרם אישרה את הצעת החוק גיור ממלכתי שהגיש חבר הכנסת יהודה גליק. כיום אנו נמצאים בתקופת ביניים נוכח בג"ץ רגצ'ובה ודו"ח ועדת ניסים. המגמה בפסיקה הינה להקל עם המתגיירים תוך הקפדה על כך שהליכי גיור בדין לא ינוצלו לרעה לשם קבלת מעמד בישראל או טובות כלכליות. לפיכך, כל עוד הכנסת לא מחוקקת את חוק הגיור הממלכתי, בתי המשפט בוחנים כל בקשה לגופה בהתאם לבג"ץ רגצו'בה. כך לדוגמא, בבג"ץ 4870/17 אלאונורה אשטיפני נ' משרד הפנים, בו עתרה מתגיירת אשר התגיירה בבית דין אורתודוקסי פרטי, להכיר בגיורה לצורך חוק השבות, ציין בהחלטתו כבוד השופט פוגלמן:

"ייאמר מיד כי לא מצאנו עילה להימנע מקיום דיון לגופה של העתירה שלפנינו. ההכרעה העקרונית בעניינם של גיורים אורתודוקסיים שלא מבוצעים באמצעות מערך הגיור הממשלתי ניתנה בעניין רגצ'ובה לפני למעלה משנתיים. המשיבים מחויבים לפעול בהתאם להכרעה זו, בלא תלות בהליכי חקיקה עתידיים ובעתירות שעניינן גיורים המתבצעים במסגרת התנועות הקונסרבטיבית והרפורמית".

דוגמא נוספת ליישום בג"ץ רגצ'ובה, ניתן לראות בבג"ץ 4535/11 מקלרן נ' משרד הפנים (26.9.2016) בו נפסק כי שהייה כדין בישראל במועד הגיור מאפשרת הכרה בגיור, אף שלא במסגרת מערך הגיור הממלכתי.

בפסק הדין בה"פ 65786-03-17 פלונית נ' משרד הפנים ואח', אשר ניתן ביום 20.8.18, נידונה בקשת מתגיירת, אזרחית ישראלית, אשר עברה הליך גיור בבית הדיון "גיור כהלכה", בית דין פרטי בישראל, להירשם כיהודייה בפרטי הדת והלאום במרשם האוכלוסין (בית המשפט הנכבד לא נדרש להכיר בגיור לצורך חוק השבות). בית המשפט הנכבד קיבל את בקשתה של המתגיירת ונתן פסק דין הצהרתי לפיו לאור הליך הגיור (הפרטי) שעברה המבקשת היא יהודייה לצורך רישומה במרשם האוכלוסין.

אם כן, הליכי גיור בבתי דין פרטיים, רפורמים או קונסרבטיבים בישראל אינם מוכרים כיום באופן גורף לצורך חוק השבות, וכל בקשה נבחנת לגופה, וזאת עד אשר תוסדר סוגיות הגיור באופן מקיף ומלא בחקיקה.

צרו קשר עם עורכי דין לנושאי הגירה לישראל – כהן, דקר, פקס, ברוש

משרד כהן, דקר, פקס, ברוש, מתמחה בייצוג מול משרד הפנים בנושאי הגירה לישראל, עלייה וקבלת מעמד חוקי עבור אזרחים זרים. אם יש לכם ספק כי רשויות ישראל יכירו בגיור שלכם, או של קרוב \ בן משפחה, צרו קשר. קבעו פגישה עם עורך דין בפתח תקווה או בירושלים לקבלת עזרה וייעוץ בנושא גיור בדין, גיור ממלכתי, ושאר סוגיות הגירה.

גיור בדין

: 03-3724722

        055-9781688

 : office@lawoffice.org.il