בריונות במקום העבודה, אשר ידועה גם כ״התעמרות במקום העבודה״, או ״התנכלות במקום העבודה״, היא אחת התופעות המטרידות במשק העבודה הישראלי. בין אם עקב הבדלי תרבות או אישיות המעסיק, ישנם "בוסים" רבים שחושבים שהעובדים הם עבדים או חפצי משחק בידם. ישנם מעסיקים אשר חשים כי מכיוון שהם משלמים משכורת, אזי זכותם להשפיל, לבזות, ולפגוע בעובדים באופן מילולי, פסיכולוגי, ואף פיזי. רק לאחרונה פנה המחוקק לנושא בריונות במקום העבודה כתחום ראוי לחקיקה נפרדת בדיני העבודה הישראליים. במאמר זה, עורך הדין מיכאל דקר יסביר את החקיקה אשר מטרתה לעזור לנפגעים מהתנכלות במקום העבודה.

מנחם נפתלי מפוצה על ידי המדינה בשל התעמרות תעסוקתית של אשת ראש הממשלה:

רבים שמעו על סיפורו של העובד מנחם נפתלי, אשר נפל קורבן ליחס פוגעני מצד משרד ראש הממשלה, ובפרט מצידה של הגברת שרה נתניהו, אשת ראש הממשלה.

בית המשפט עמד לצידו של נפתלי בפסק דין שניתן  לאחרונה בעניין סעש (י-ם) 38335-03-14  מנחם נפתלי נ' מדינת ישראל – משרד ראש הממשלה. כבוד השופטת דיתה פרוז'ינין פסקה כי מאחר ואין כל חוק עדיין שמסדיר את האיסור על יחס פוגעני ובריוני במקום העובדה, ומאחר ואין פיצוי סטטוטורי בנושא, יקבל מנחם נפתלי פיצוי בסך 80,000 ש״ח בגין בגין עגמת נפש בשל העסקה פוגענית במעון ראש הממשלה.

המצב החוקי הנוכחי במדינת ישראל בנושא בריונות במקום העבודה :

בריונות במקום העבודה בישראל

הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה, התשע"ה – 2015, עברה בכנסת בקריאה טרומית בחודש יולי 2015.

בדברי ההסבר להצעת החוק הודגש כי מדובר בתופעה חברתית נפוצה הפוגעת בעובדים רבים. התעמרות במסגרת עבודה היא התנהגות פוגענית המופנית כלפי אדם באופן חוזר ונשנה, לא במסגרת אירוע "חריג" וחד-פעמי אלא במספר אירועים נפרדים. ההתנכלות יוצרת עבור האדם סביבה עוינת במסגרת עבודתו. התעמרות במקום עבודה פוגעת בכבוד האדם, בחירותו, ברווחתו, ביכולתו לבצע את עבודתו ובתפקודו המקצועי. לא אחת פוגעים מעשי בריונות במקום העבודה אף בבריאותו הגופנית או הנפשית של העובד.

הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה עברה בכנסת באישור טרומי, לפני כשנתיים וחצי, אולם הצעת החוק עודנה עומדת בסטאטוס "הכנה" לקראת קריאה ראשונה במליאת הכנסת, והיא טרם נתקבלה כחוק רשמי במדינת ישראל.

הצעות חוק קודמות בנושא:

בנוסף להצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה, אשר עברה בכנסת בקריאה טרומית, בחודש מאי 2015 הונחה הצעת חוק אחרת ודומה על שולחן הכנסת, בשם הצעת חוק למניעת התנכלות תעסוקתית, התשע"ה – 2015. אך הצעת החוק זו עדיין עומדת בעינה, ומעולם לא נתקבלה בתור חוק רשמי במדינת ישראל.

גם בשנת 2005 הוגשה הצעת חוק בשם הצעת חוק למניעת העסקה פוגענית, התשס״ה – 2005. אך אותה הצעת חוק למניעת העסקה פוגענית מעולם לא התקבלה כחוק. ייתכן והסיבות לכך נובעות מעלויות גבוהות של יישום הצעת החוק למניעת העסקה פוגענית, אשר נאמדו על עשרות מיליוני שקלים לכלכלה הישראלית מידי שנה.

לסיכום, אין היום במדינת ישראל חוק ברור שאוסר על התעמרות, ו/או התנכלות, ו/או בריונות, במקום העבודה. עם זאת, בית הדין לעבודה כן הכיר בתופעה בהלכת נפתלי, ואף קבע פיצוי נכבד מאוד לתובע, כפי שהוסבר לעיל.

ההבדל בין ביקורת מותרת של מעסיק לעובד והתנכלות:

חשוב להדגיש כי לא כל התנהלות של המעסיק שממנה נפגע העובד מהווה "התנכלות תעסוקתית". מובן מאליו שיש מקום עבור מעביד להעביר ביקורת מקצועית על התנהלותו של עובד לצורך שיפור ביצועיו. מצד שני, עובד רגיש, ו/או עובד שקשה לו לקבל ביקורת, עלול להיפגע גם מביקורת מקצועית לגיטימית.

ניתן להבדיל בין ביקורת מקצועית של המעביד שעשויה לגרום לפגיעה בעובד אף כי הינה חלק בלתי נפרד מעולם העבודה ומהפררוגטיבה הניהולית של המעביד, כגון הערות על תפקודו, קבלת הערכה לא חיובית מהמעסיק וכיוצ״ב, לבין בריונות במקום העבודה. ביקורת תיחשב כביקורת מקצועית ולגיטימית כאשר היא נעשית על פי מיטב שיפוטו של המעסיק. אסור למעסיק להעביר ביקורת כלפי עובד משיקולים זרים. כל ביקורת של המעביד על עובד חייב להיעשות באופן ראוי, תוך שמירה על כבודו של העובד.

״התנכלות תעסוקתית" לעומת זאת הינה התנהגות אשר מנקודת מבט חיצונית לעובדת או לעובד נתפסת כפגיעה, וזאת כפי שנקבע על ידי כבוד השופטת לאה גליקסמן בעניין תע"א 10690/07 גליה אאוסקר – הבנק הבינלאומי הראשון לישראל, אשר ניתן ביום 05 בפברואר 2013. במילים אחרות: חייב להתקיים מימד אובייקטיבי מסוים אשר בהתאם לו ניתן יהיה לקבוע שההתנהלות של המעסיק הייתה פוגענית. לא די בכך שהעובד עצמו ברמה הסובייקטיבית נפגע מהמעסיק. בנוסף לכך, אותה התנהלות פוגענית אובייקטיבית צריכה להיות חוזרת ונשנית, ולא מעידה חד פעמית של המעסיק.

בריונות במקום העבודה כהרעת תנאים מוחשית:

יש לזכור כי גם במידה והעובד אינו יכול או אינו רוצה להביא את פנייתו לבית המשפט, הוא יכול להתפטר ולקבל פיצויי פיטורין. כידוע, הוכחת הרעת תנאים מוחשית מאפשרת התפטרות שדינה כפיטורין וקבלת פיצויים. עם זאת, על העובד להוכיח כי הוא אכן התלונן על ההתנכלות והמעסיק לא השתמש בהזדמנות זו על מנת לשפר את דרכיו.

סיכום:

מצד אחד, מעביד בישראל מחויב לספק לעובד סביבת עבודה נעימה ומכבדת. אסור למעסיק נכון להיום, אף בהעדר הסדר נורמטיבי ברור בחוק, להתנכל ולהתעמר בעובדיו. עובד אשר סובל מהתנהגות פוגענית ובריונית במקום עבודתו, כזו שניתן להוכיח ברמה האובייקטיבית, וכזו שהיא חוזרת ונשנית, יוכל לתבוע את מעסיקו בגין אותה התעמרות. בהתאם להלכת נפתלי לעיל, יוכל אותו עובד לזכות בפיצוי כספי.

מצד שני, נוכח העובדה ששלוש הצעות חוק בנושא לא התקבלו עדיין כחוק במדינת ישראל, ונוכח הקושי להוכיח התעמרות, ו/או בריונות, ו/או התנכלות, במקום העבודה, ברמה האובייקטיבית (כאשר ייתכן ועובדים רבים חשים פגיעה אמיתית ברמה הסובייקטיבית, גם אם מדובר בביקורת מקצועית לגיטימית), כל טענה בדבר התנכלות במקום העבודה תיבחן באופן פרטני על פי נסיבותיו בבית הדין לעבודה. בית הדין לעבודה יכריע בכל מקרה ומקרה בעניין הטענה בדבר התנכלות במקום עבודה, על פי נסיבותיו הפרטניות והספציפיות של המקרה.

צרו קשר – עורכי דין לענייני תעסוקה

משרד עורכי דין כהן, דקר, פקס, ברוש, מתמחה בנושא דיני עבודה בישראל. צרו קשר עם סניף משרד עורכי הדין בירושלים או בפתח תקווה לקביעת שיחת ייעוץ. נשמח לתת מידע וסיוע משפטי בנושא התנכלות במקום העבודה, או כל דבר אחר הנוגד את חוקי ישראל במקום העבודה.

בריונות במקום העבודה

:03-3724722

        055-9781688

 : office@lawoffice.org.il