כיצד זכאי שבות שהצהירו על ויתור אזרחות יכולים לבקש אזרחות ישראלית? (מידע משפטי)
זכאי שבות שהצהירו על ויתור אזרחות ומעוניינים לעלות לישראל בהמשך, נדרשים להגיש בקשת אזרחות. בקשת שחזור אזרחות ישראלית תיבחן בהליך מחמיר יותר לעומת בקשות עלייה לישראל של זכאי שבות שלא ויתרו על זכאותם לאזרחות. מי שהוריהם הצהירו על ויתור אזרחותם בעת שהיו קטינים יוכלו לבקש ביטול של הצהרה זו בין גיל 18-22, או בתוך שנה מתום שירות סדיר – לפי המאוחר מביניהם. במאמר זה יסביר על אופן בחינת בקשת אזרחות לפי הנוהל בנושא עורך הדין יהושע פקס, שותף ומומחה לדיני הגירה ממשרדנו.
כיצד יוכלו זכאי שבות שהצהירו על ויתור על אזרחות ישראלית להפוך לאזרחי ישראל?
לא אחת קורה שזכאי שבות או אזרחים ישראלים מחליטים, מסיבות שונות, לוותר מרצון על הזכאות לאזרחות ישראלית, באמצעות מילוי הצהרה על אי רצון להיות אזרח ישראלי (אשר מכונה בקיצור ׳הצהרת ארל״י׳). קיימות סיבות שונות לכך. סיבה נפוצה היא צורך לעמוד בתנאי לקבלה או החזקה באזרחות נוספת במדינה שלא מאפשרת כפל אזרחות. לעיתים מדובר בזכאי שבות בעלי אזרחות נוספת שלא מעוניינים באזרחות ישראלית. ככלל, מי שימלאו הצהרת ויתור כאמור לעיל, ושר הפנים יאשר את בקשתם, לא ייחשבו עוד כזכאים לאזרחות ישראלית מכוח חוק השבות באופן אוטומטי, אלא למעמד של תושבי קבע בלבד.
עולה השאלה מה קורה כאשר בהמשך אותם זכאי שבות שהצהירו על ויתור על אזרחות יהיו מעוניינים לעלות לישראל. ככלל, החוק מאפשר להם להגיש בקשת אזרחות חדשה, על אף שוויתרו על זכותם לאזרחות בעבר. ואולם, הבקשה תטופל באופן שונה מבקשות אחרות. לאורך השנים, הוסדרה הפרוצדורה להכרעה בבקשות אלה, במסגרת נוהל של רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים. הנוהל קובע כיצד מטופלות בקשות להתאזרחות של מי שחוק השבות חל עליהם ומסרו הצהרה על אי רצון להיות אזרחים ישראלים. להלן נסביר על נוהל זה.
כיצד מוגשות בקשות אזרחות עבור זכאי שבות שוויתרו על אזרחות ישראלית?
ככלל, נדרשת נוכחות אישית של מבקש או מבקשת האזרחות בלשכת רשות האוכלוסין הקרובה למקום המגורים, לצורך הגשת הבקשה. כמו כן, יש לעמוד בתנאים הקבועים בנוהל ובחוק השבות, שהם: הימצאות של המבקשים בישראל, זכאות לתושבות קבע, והשתקעות בישראל או כוונה להשתקע בישראל. במעמד הגשת הבקשה, יש להציג תעודת זהות ולחתום על תצהירים שיינתנו במקום. יצוין כי קיימת אפשרות לבקש טיפול בבקשה על-ידי מיופה כוח בעל ייפוי כוח נוטריוני, במקרים בהם אין אפשרות להגעה פיזית של מבקשי הבקשה מטעמים רפואיים. במקרים אלה, יהיה צורך לגבות את הבקשה החריגה באישורים רפואיים המוכיחים כי אין באפשרות המבקשים להגיע לצורך הטיפול בבקשה.
ככל שהבקשה מוגשת על-ידי משפחות שלהן ילדים קטינים, הגשת הבקשה על-ידי אחד ההורים מחייבת הסכמה של ההורה השני. את ההסכמה ניתן לתת בחו״ל, דרך נציגות ישראל (שגרירות או קונסוליה) ובנוכחות אישית של ההורה השני, או באמצעות נוטריון שמאושר על-ידי הנציגות הישראלית. לחלופין, ניתן לתת הסכמה באמצעות נוטריון עם חותמת אפוסטיל, גם שלא דרך הנציגות הישראלית. אם אין הסכמה אישית, קיימת חובה להציג פסק דין או הסכם גירושין מקורי ומאושר על-ידי בית המשפט, אשר לפיו ההורה אשר מגיש את הבקשה מהווה האפוטרופוס הבלעדי על הקטין/ים, או לחלופין כי ההורה המגיש את הבקשה רשאי להחזיק בקטין לבדו.
כיצד נבחנות בקשות אלה במשרד הפנים?
במסגרת הטיפול בבקשה, ייבדקו הפרטים שמולאו בטופס הבקשה ובהצהרות מבקשי האזרחות, מול תעודת הזהות שלהם. תיערך בדיקה על מנת לוודא כי אין מגבלה כלשהי לחידוש הזכאות לאזרחות, לרבות בגין התחזות/זהות שאולה. לעיתים הבדיקה תעלה צורך בהתייעצות עם גורמים במדינה הזרה. ככל שקיימת מגבלה כלשהי, היא תטופל באמצעות נוהל פנימי של רשות האוכלוסין, העוסק בבירור מקדים של בקשות המצריכות זאת.
כמו כן, תיבדק עמידה בתנאים שציינו לעיל: שהות בישראל (למעט במקרים החריגים בהם ניתן פטור מנוכחות פיזית); זכאות לתושבות קבע בישראל (אשר ניתנת לעולים שטרם קיבלו אזרחות, ובמקרים בהם התושבות פקעה, הבקשה תטופל לפי הנהלים לגבי עלייה לישראל בשנית); וכוונה להשתקעות בישראל (שתיבחן, בין היתר, על-ידי מעקב אחר תנועות המבקשים בגבול, ראיון אישי וכו׳). ייתכן כי המבקשים יידרשו להציג אסמכתאות המעידות על כוונות עתידיות להשתקע בישראל, דוגמת אישור על תעסוקה במקום עבודה בישראל, מוסדות חינוך בהם לומדים ילדי המבקשים וכדומה. בכפוף לעמידה בתנאים הנ״ל, הבקשה תאושר באופן עקרוני והמבקשים יזומנו לתת הצהרת אמונים למדינת ישראל. ממועד תאריך הצהרת האמונים, ישונה סעיף האזרחות במערכות הפנימיות של משרד הפנים, והמבקשים ייחשבו כאזרחים.
כיצד נבחן עבר פלילי של המבקשים במסגרת הבקשה?
במקביל לבחינת הבקשה על-ידי רשות האוכלוסין, יישלחו שאילתות למשטרת ישראל, לצורך בירור קיומם של עבר פלילי או מידע מודיעיני לגבי המבקשים. ככל שיימצא בבדיקה זו או בבדיקות אחרות שתערוך הרשות כי קיימת מניעה פלילית לאישור הבקשה, תימסר על כך הודעה למבקשים, ויתאפשר להם להגיש תגובה בכתב בתוך 30 יום, ובטרם תתקבל החלטה על סגירת התיק. על התגובה להיות מגובה בתצהיר בפני עורך דין, ככל שנטענות במסגרתה טענות עובדתיות (להבדיל מטענות משפטיות בלבד). ככל שלא תתקבל תגובה, הרשות מוסמכת לסרב לבקשה – ובמקרה זה תישלח למבקשים תגובת סירוב מנומקת.
מה לגבי מי שהוריהם הצהירו בשמם על ויתור על אזרחות בעת שהיו קטינים?
לגבי מי שהוריהם חתמו על הצהרה וכללו אותם כשהיו קטינים, קיימת אפשרות להודיע על ביטול ההצהרה של הוריהם בין גילאים 18-22 או בתוך שנה מתום שירותם בשירות סדיר – לפי המועד המאוחר יותר. הדבר יאפשר להם ככלל לקבל אזרחות בהליך מזורז, כמו זכאי שבות אחרים. ואולם, ככל שהם לא יפעלו באופן זה במועד ולפי תנאים אלה, יהיה עליהם להגיש בקשה לפי כללי הנוהל הרגילים.
מה עושים במקרים של סירוב לבקשה?
יצוין כי במקרים בהם תינתן אפשרות לפקידי הרשות לתת תגובה, לא תינתן אפשרות להשיג על ההחלטה ברשות האוכלוסין במסגרת ערר פנימי. ניתן יהיה להשיג על ההחלטה רק באמצעות עתירה או ערעור לבית המשפט המוסמך. למידע נוסף בנושא, ראו מאמר שהתפרסם באתר משרדנו בנושא ערעורים על החלטות משרד הפנים.
בקשת אזרחות ישראלית עבור זכאי שבות שהצהירו על ויתור אזרחות – צרו קשר עם עורך דין מומחה לדיני הגירה לישראל
במאמר זה פירטנו על התהליך המורכב לצורך בקשת אזרחות בקרב זכאי שבות אשר הצהירו בעבר על ויתור על אזרחות ישראלית. אם יש לכם שאלות נוספות בנושא, או צורך בכל ייעוץ או סיוע, נשמח לעזור. משרד עורכי הדין שלנו, בירושלים ובתל אביב, מתמחה בדיני הגירה לישראל, ומלווה את לקוחות המשרד במגוון הליכים מול משרד הפנים וכל הערכאות המשפטיות. ליצירת קשר עם עורך דין מומחה לדיני הגירה ממשרדנו לחצו כאן.
:
: