Skip to content

בית הדין למשמעת של עובדי מדינה

Avatar

Joshua Pex

עומדים בפני דין משמעתי? חשוב שתדעו כי ההליך יתקיים בפני בית הדין המשמעתי. מה ההרכב שלו, אילו סמכויות יש לו, מהו העונש שיוכל להטיל עליכם? על כל אלו ועוד במאמר של משרד עורכי הדין כהן, דקר, פקס וברוש.

סעיף 2 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963 קובע כי יוקם בית דין למשמעת של עובדי מדינה, שתפקידו לשפוט על עבירות שמהוות עבירות משמעת של עובדי מדינה לפי חוק זה או לפי חוק אחר.

ההליכים בפני בית הדין המשמעתי מתנהלים לפי סדרי דין שנקבעו בתקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין), התשכ"ג – 1963 ובהוראות נוספות. סדרי הדין דומים בעיקרם לסדרי הדין בבית משפט בהליך פלילי. סעיף 11 לחוק קובע, כי יהיו לבית הדין כל הסמכויות הנתונות לוועדת חקירה.

בית הדין למשמעת של עובדי מדינה

הרכב בית הדין המשמעתי

ע"פ סעיף 3 לחוק, שר המשפטים בהתייעצות עם שר האוצר ממנה את חברי בית הדין למשמעת לתקופה של חמש שנים מתוך רשימות של עובדי המדינה ועובדי גופים מבוקרים, כולל הזכאים לקצבת פרישה משירות המדינה או לקצבת פרישה משירותי הגופים המבוקרים, ובתנאי שלא מלאו להם שבעים שנים ושטרם חלפו חמש שנים מיום יציאתם לקצבה.

ע"פ סעיף 6 לחוק, בית הדין ידון בהרכב של שלושה, שימנה אב בית הדין. בראש בית הדין עומד אב בית הדין, שמשמש כיו"ר ואחראי על ניהול בית הדין.

בהתאם לצו שפרסם שר המשפטים בדבר אזורי השיפוט, בית הדין דן בשני אזורי שיפוט: בית הדין למשמעת בחיפה הוא אזור השיפוט הצפוני, ובפניו עומדים לדין עובדי מדינה שגרים בעיר נתניה או מצפון לה או נאשמים שהעבירות שלהם בוצעו באזורים אלו. אזור השיפוט השני הוא בירושלים – שם נמצא בית הדין למשמעת, בפניו עומדים נאשמים שגרים דרומית לנתניה או שהעבירות שלהם בוצעו באזורים אלו.

מהי עבירה משמעת בגינה ניתן להעמיד לדין?

אי קיום הוראות התקשי"ר ע"י עובד המדינה או הפרת הנהלים במקום עבודתו או התרשלות בקיומם מהווים עבירת משמעת שבגינה ניתן להעמיד את העובד לדין. כך גם התנהגות שאינה הולמת את תפקידו או התנהגות שפוגעת בתדמית שירות המדינה, התנהגות לא הוגנת במילוי תפקידו, השגת מינוי שלא כדין והרשעה בעבירה שיש עמה קלון – כל אלו מהווים עבירות משמעת שבגינן ניתן להעמיד את העובד לדין בבית הדין המשמעתי.

יצוין, כי אם הוגשה תביעה משמעתית לבית הדין המשמעתי או אם נפתחה חקירה נגד העובד בחשד לביצוע עבירה פלילית, נציב שירות המדינה רשאי להשעותו. אולם, ההחלטה על השעיה תתקבל רק לאחר שימוע שייערך לעובד, בו תינתן לו ההזדמנות לטעון טענותיו בנוגע להשעיה.

ההליך המשפטי

כאשר יחידת החקירות מנהלת חקירה, והתביעה מחליטה שלא לסגור את התיק, וכי יש מקום להגיש תביעה נגד עובד המדינה, תוגש כנגד העובד תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה וייחל ההליך המשפטי בעניינו. בהליך זה העובד רשאי להיות מיוצג ע"י סנגור מטעמו לפי בחירתו, או לבקש מאב בית הדין מטעמים כלכליים ואחרים שימנה לו סנגור.

בדיון בבית הדין למשמעת יוכל העובד להעלות טענות מקדמיות וכן להגיב לאישומים שמיוחסים לו. אם הוא לא יודה באישומים, יישמעו עדים בפני בית הדין למשמעת. עובד המדינה יוכל לחקור את עדי התביעה, לזמן עדים מטעמו ואף להעיד בעצמו.

לאחר הדין, בית הדין למשמעת יכריע בעניינו של עובד המדינה, ויקבע אם לזכות אותו או להרשיע אותו בעבירות המשמעות המיוחסות לו. אם בית הדין יחליט להרשיע את העובד, יישמעו טיעונים לעונש. ניתן להרשיע את העובד לאחר ניהול משפט, בעקבות הודאתו וכן בהתאם להסדר טיעון בין הצדדים.

אמצעי משמעת

בגזר דינו של בית הדין, יטיל בית הדין על העובד אחד או יותר מאמצעי המשמעת הבאים: התראה, נזיפה, נזיפה חמורה, הורדה בדרגה או הקפאתה, הפקעת משכורת, העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר במשרדו, פסילה – לאחר העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר למילוי תפקידים מסוימים, פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או חלקם, או ללא תשלום פיצויי פיטורים וכן פסילה למלא תפקיד לאחר פיטורים או פרישת העובד משירות המדינה בדרך אחרת, לתקופה או לצמיתות.

זאת ועוד, בית הדין למשמעת רשאי להורות כי עובד המדינה ישיב זכויות שקיבל שלא כדין מהמדינה בעקבות ביצוע העבירה. זאת, עד לסכום של 6 משכורות חודשיות.

אם הוטלה על העובד תקופת פסילה, הוא לא זכאי לקבל גמלה בתקופה זו. בנוסף, בהתקיים תנאים מסוימים, בית הדין מוסמך לשלול קצבה או להקטין אותה גם ממי שלא נפסל מלעבוד בשירות המדינה.

הגשת ערעור

ע"פ סעיף 43 לחוק, אפשר לערער על פסק הדין של בית הדין למשמעת בפני שופט בית משפט מחוזי, שבאזור שיפוטו נמצא מקום מושבו של בית הדין שהכריע בנושא. יש להגיש את הערעור לא יאוחר מ-30 ימים לאחר מתן פסק הדין.

פומביות הדיון

סעיף 41 (א) לחוק קובע כי ההליכים בפני בית הדין למשמעת יהיו פומביים.

בס"ק (ב) נקבע, כי בית הדין יכול להורות על דיון בדלתיים סגורות, בכל שלב משלבי הדיון, אם הדבר דרוש לצורך שמירה על בטחון המדינה או יחסי החוץ שלה, כדי להגן על המוסר, על שלומו של קטין או על פעולתו התקינה של שירות המדינה.

ס"ק (ג) קובע, כי אם בית הדין החליט על עריכת דיון בדלתיים סגורות, הוא רשאי להורות לאדם או לסוגים שונים של בני אדם להיות נוכחים בזמן הדיון, בחלקו או בכולו.

בס"ק (ד) נקבע, כי אדם לא יגלה דבר על דיון שהתנהל בדלתיים סגורות בבית הדין המשמעתי, אלא אם קבל לכך רשות מבית הדין או שהדבר דרוש לביצוע החלטת בית הדין או החוק.

צרו קשר

התמודדות עם הליך בבית הדין המשמעתי אינה התמודדות קלה. מוטב להתייעץ בהקדם עם עורך דין שיש לו נסיון בדיני משמעת לצורך בירור הזכויות ונסיון להפחית את העונש, במקרה של הרשעה, או להקל מחומרתו באמצעות נקיטת אמצעי משמעת שפגיעתם בעובד פחותה.

במשרד עורכי הדין כהן, דקר, פקס וברוש ישמחו לסייע לכם בנושא ולענות על שאלותיכם.

בית הדין למשמעת של עובדי מדינה

: 03-3724722

        055-9781688

 office@lawoffice.org.il 

צרו קשר

Scroll To Top