Skip to content
Contact Us: 03-3724722 | 055-9781688 | [email protected]

בית הדין למשמורת סהרונים: הביקורת השיפוטית לשוהים בלתי חוקיים

Joshua Pex

יצחק קץ

ברוצני להודות למשרד ובמיוחד לנטעלי בן דוד שהייתה לי לעזר ותמיכה. וגם מחוץ לשעות העבודה במידת הצורך במשך כמעט שנתיים וחצי של מתחים ויסורי נפש שהעביר אותי משרד הפנים בעזרת הפרקליטות וכל זאת רק על-מנת לאשר לי בדיקת רקמות לפי נוהל חו"ל להוכחת אבהות, דבר שאיפשר לי בסופו של דבר להביא את בני לחיות עימי בארץ לאחר פתירת אימו בחו"ל.

תודתי נתונה לכל הצוות שהיה חלק בתהליך מורכב זה.

בית הדין למשמורת סהרונים הוא המקום בו מוכרע גורלם של שוהים בלתי חוקיים אשר הסתננו לישראל, ולא נכנסו לארץ דרך מעבר גבול מסודר (כגון נתב"ג מעבר הגבול דרכו רוב האזרחים הזרים נכנסים לארץ). מדובר בערכאה שיפוטית שנועדה לקיים ביקורת שיפוטית על החלטות משרד הפנים, להחזיק במשמורת, כלומר בתנאי כליאה, אדם שנעצר על ידי משטרת ההגירה ללא אשרת שהייה. בית הדין לביקורת המשמורת מחליט האם להמשיך לקיים את המעצר, או לשחרר את השוהה הבלתי חוקי בערבות.

במאמר זה יסביר עורך הדין יהושע פקס, עורך דין הגירה לישראל, ממשרדנו אודות בית הדין לביקורת משמורת ומתי יש סיכוי לשחרר עצור אשר מוחזק בגין שהייה לא חוקית ממשמורת.

 

החוק למניעת הסתננות – רקע היסטורי

החל מאמצע שנות ה-90 הפכה ישראל יעד מושך לפליטים מאפריקה, בעיקר מסודן ואריתריאה, שנמלטו מתנאי חיים קשים, מלחמות ורדיפות. לפני הקמת הגדר בין ישראל למצרים, עשרות אלפים שוהים בלתי-חוקיים ומבקשי מקלט "הסתננו" לישראל דרך גבול זה.

החוק למניעת הסתננות לישראל, אשר נחקק בשנת 1954 להתמודדות עם ה"פדאיון", פלסטינים שהסתננו לישראל כדי לפגע, תוקן על מנת להתאים למציאות החדשה. נקבע שניתן להחזיק מסתננים או שוהים בלתי חוקיים במשמורת עד לתקופה של 20 חודשים. בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ בטענה לפגיעה בחוק היסוד כבוד האדם וחירותו, עומדת כיום תקופת הכליאה המקסימלית לשוהה לא-חוקי – אשר נכנס לישראל שלא דרך מעבר גבול מסודר, אדם אשר נמצא בישראל ללא אשרה – על 12 חודשים.

בית הדין למשמורת סהרונים

בסוף 2013 נפתח "מתקן חולות", בסמוך לכלא סהרונים בנגב. מתקן הכליאה הופעל על ידי שירות בתי הסוהר ונכלאו בו מסתננים שחצו את הגבול. לאחר תקופת מה, מכיוון שלא ניתן היה לגרשם למדינותיהם מסיבות שונות, שוחררו ובידם היתר שהייה זמני אשר אינו מהווה רישיון עבודה. חמש שנים אחר כך, נסגר מתקן חולות וכיום נכלאים שוהים בלתי חוקיים בבתי במשמורת גבעון וסהרונים.

בית הדין למשמורת סהרונים

בתי הדין לביקורת משמורת הוקמו ליד בתי הכלא בשנת 2001, במסגרת תיקון מס' 9 לחוק הכניסה לישראל, שנחקק גם הוא בעקבות עתירה לבג"ץ של האגודה לזכויות האזרח. העותרים טענו כי אין לשלול את חירותם של שוהים בלתי חוקיים להחזיקם בתנאי כליאה שלא כדין, ללא ביקורת שיפוטית ויש לאפשר לשחררם בערבות עד ליציאתם מהארץ או להסדרת מעמדם החוקי.

כיום פועלים בית הדין לביקורת משמורת גבעון שליד כלא איילון ובית הדין לביקורת משמורת סהרונים ליד כלא סהרונים. במקור השתייכו בתי הדין הללו למשרד הפנים, אך בהמשך עברו לטיפולו של משרד המשפטים. למעשה, בתי הדין למשמורת אינם מהווים חלק ממערכת המשפט בישראל והדיינים ממונים על ידי שר המשפטים ולא על ידי הוועדה למינוי שופטים.

תפקידם של בתי הדין הללו הוא מוגבל והם מהווים למעשה שלב ביניים, בביקורת שיפוטית על החלטות גוף מנהלי – במקרה זה הממונה על ביקורת הגבולות במשרד הפנים, לפני הגשת ערר לבית הדין לעררים העוסק בענייני הגירה לישראל.

דיון בפני בית הדין לביקורת משמורת גבעון או סהרונים

על פי חוק למניעת הסתננות הנהוג כיום לישראל, יש להביא שוהה בלתי חוקי במשמורת ממונה ביקורת גבולות במשרד הפנים, על מנת לאשר את המשך המשמורת או לשחרר בהתאם לתנאים בחוק. לממונה על ביקורת הגבולות, פקיד במשרד הפנים, יש סמכות להורות על שחרור של שוהה בלתי חוקי, מסיבות כמו גילו ומצבו בריאותו, או מטעמים הומניטריים אחרים, כגון; הורות לקטין, או היותו של השוהה הבלתי חוקי קטין שטרם מלאו לו 18 שנים, ושאינו מלווה על ידי בן משפחה או אפוטרופוס ועוד.

בהמשך מובא השוהה הלא חוקי בפני ערכאה שיפוטית עצמאית, בית הדין למשמורת. סמכותו של בית הדין לביקורת משמורת גבעון כמו גם של זה שבסהרונים, לאשר את צו המשמורת, לשנות אותו או לבטלו וכן לשחרר את העצור בערבות כספית.

הממונה על ביקורת הגבולות והשוהה עצמו, רשאים לפנות לבית הדין ולבקש עיון חוזר בהחלטות.

ערעור כנגד החלטה של בית הדין לביקורת משמורת

ערעור על החלטות של בית הדין לביקורת משמורת סהרונים נעשה בפני בית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.

עורך דין הגירה לישראל – שחרור שוהה לא חוקי ממשמורת וייצוג בפני בית הדין

כדי להתנהל בסבך הבירוקרטי של השחרור מהמעצר, מומלץ להיעזר בעורכי דין המתמחים בענייני הגירה שמספקים לשוהים הבלתי חוקיים ייצוג הולם בבית הדין לביקורת המשמורת בהליך השחרור בערבות, ובהמשך גם יכולים לייצג אותם מול לשכות רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, בנושאים כמו בקשת אשרת שהייה, אשרת עבודה, בקשות הומניטאריות, בקשה לאיחוד משפחות ועוד.

בית הדין למשמורת גבעון

ייעוץ משפטי http://lawoffice.org.il/: 03-3724722, 055-9781688 

רחוב עמל 37 פתח תקווה 4951337 ישראל, http://lawoffice.org.il/: [email protected]

צרו קשר

מאמרים מומלצים

Scroll To Top