ביטול רישיון נשק – רבים המבקשים רישיון נשק בישראל נתקלים בדחייה. בישראל, רישיון נשק קשה להשגה בהשוואה (לדוגמא) לארצות הברית. מבקרים מחו"ל לעתים חושבים שזה מוזר, בהתחשב בכמות אזרחי ישראל אשר נושאים נשק מידי יום, בשירותי אבטחה או בצה"ל. עם זאת, הליך הוצאת רישיון נשיאת נשק לאדם בישראל, שאינו חלק ממערכת הביטחון או המשטרה, אינו פשוט. קבלת רישיון פרטי לכלי ירייה מסובך עוד יותר, שכן הדרישות נוקשות יותר. בישראל, רישיון כלי ירייה פרטי הוא פריבילגיה, ולא זכות, ורבים נתקלים במקרה ביטול רישיון נשק כי לא הוכיחו זכאות. אף מעבר לכך – מדיניות הממשלה בשנים האחרונות היא לצמצם את מספר כלי הירי הפרטיים שבידי אזרחי ישראל. מאמר זה של עורך הדין מיכאל דקר, עורך דין ירושלמי אשר עוסק במשפט המנהלי, יסביר מי יכול ומי אינו יכול לקבל רישיון נשק בישראל. בהמשך נפרט את דרישות הסף והסיבות האפשריות לבקשת רישיון כלי ירייה.

כיצד מקבלים רישיון נשק?

ביטול רישיון נשקהחוק המסדיר את נושא קבלת רישיון נשק פרטי הוא חוק כלי הירייה, 1949. עם זאת, רוב הדרישות לקבלת כלי ירי נמצאות בנוהלי האגף לרישוי כלי ירייה, מדור במשרד הפנים. ישנן מספר דרישות סף ותבחינים לצורך הוצאת רישיון נשק.

דרישות סף הם תנאי הכשירות האישית של המבקש. חובה לעמוד בכולם לקבלת הרישיון. תבחינים הם סיבות לקבלת רישיון, וכל המבקש את הרישיון נדרש לעמוד לכל הפחות באחד מהם. חוסר עמידה בכל אחד מתנאים אלו אינו מאפשר קבלת הרישיון. הדבר נכון גם למבקשים ששירתו בתפקיד קרבי בצה"ל, או אף לאלו אשר החזיקו ברישיון נשק בעבר.

ניתן להגיש בקשה לקבלת רישיון נשק באתר משרד הפנים. לפני הגשת הבקשה אפשר לבדוק זכאות, אך קבלת הזכאות במחשבון לא מבטיחה את קבלת הרישיון.

מה הן דרישות הסף לצורך קבלת רישיון נשק?

על מבקש רישיון הנשק להיות אזרח או תושב קבע ששהה בישראל במהלך שלושת השנים האחרונות או ששירת שירות לאומי או ביטחון. מי ששירת שירות ביטחון יכול לקבל רישיון החל מגיל 18. מי ששירת שירות לאומי החל מגיל 21. מי שלא שירת מעולם, יוכל לקבל רישיון לנשק רק החל מגיל 27. על המבקש להיות דובר עברית ברמה מספקת להבין הוראות ולעבור תשאול.

מי שמבקש רישיון לנשיאת נשק נדרש לצרף אל מסמכי הבקשה הצהרת בריאות מרופא. לבסוף, על המבקש לעבור הכשרה כנדרש לצורך נשיאת נשק. המבקש מתחייב להודיע על כל שינוי בתנאי הסף (לדוגמה, מצב הבריאות) ללא דיחוי.

מה הם התבחינים לקבלת רישיון נשק?

במילים אחרות – מה הן הסיבות המקובלות לנשיאת נשק במדינת ישראל? כאמור לעיל, עצם הרצון לשאת נשק לצורך הגנה עצמית, לא נחשב לסיבה מספקת לקבלת רישיון פרטי. על מנת לקבל את הרישיון יש לעמוד באחד ממספר תבחינים הקבועים בנהלים. התבחינים כוללים את מי שחי או עובד מעבר לקו הירוק (או אחד ה"יישובים זכאי נשק" שבתחומי הקו הירוק), משרת בכוחות הביטחון (או המשטרה, השב"כ, מאבטח שדה תעופה ועוד) או שזקוק לנשק במקום העבודה (מאבטח, מורה דרך, חקלאי מוכר, מוביל כלי נפץ, מדריך ירי).

רוב רישיונות הנשק מוגבלים לאקדח + 50 כדורים. ציידים, מדבירי מכרסמים, ספורטאים בתחום הקליעה ווטרינרים העובדים בתחום, רשאים לקבל רובה כזה או אחר, בכפוף להמלצת הגורמים הרלוונטיים.

מי אינו זכאי לקבל רישיון נשק?

רישיון נשק בישראל מובן שכל מי שאינו עומד בדרישות תנאי הסף או התבחינים לא יקבל רישיון לשאת נשק בישראל. אבל לגבי כל מבקש, נבחנות נסיבותיו הספציפיות, על מנת לוודא שלא יהווה סכנה לשלום הציבור בקבלתו נשק לידיו. לשם דוגמא, כל מקרה בעבר של הרשעה בפלילים, צריכת סמים, תקריות אלימות, עשוי לגרור דחיית הבקשה. כך גם סוגים מסוימים של מחלות נפש, במיוחד הזיות או נטיות אובדניות.

בדחיית הרישיון הפקיד יכול להתחשב בנסיבות תיק פלילי אשר נפתח בעבר, גם אם אותו אדם לא הורשע בו מעולם. ניתן להסתמך על תיק שמעולם לא הגיע לבית המשפט או נסגר מחוסר ראיות. יש מי שיקבל סירוב על סמך עבירה שנעשתה במהלך השירות הצבאי. מדובר בכללי הראייה המנהלית, הנוקשים פחות מכללי המשפט הפלילי – שכן, כאמור, אין שוללים מאדם זכות קנויה, אלא לא מאשרים קבלת זכות יתר.

מה ניתן לעשות במקרה ביטול רישיון נשק?

על דחיית הבקשה ניתן להגיש ערר פנימי תוך 45 יום. הערר מפרט את כל הטענות כנגד החלטת הרשות לדחות את הבקשה לשאת כלי נשק. אם הערר לא צלח, ניתן לפנות בעתירה לבית המשפט המחוזי, בשבתו כביהמ"ש לעניינים מנהליים. עם זאת, חשוב להדגיש שבית המשפט לרוב לא יבטל את החלטת הרשות המנהלית אלא אם הוכח שהיא התקבלה על בסיס עובדות מוטעות, או שההחלטה לדחות בקשה לנשיאת נשק בלתי סבירה ביותר.

צרו קשר:

במידה וברצונכם לקבל מידע משפטי או עזרה לאחר ביטול רישיון נשק, משרד כהן, דקר, פקס, ברוש ישמח לעזור. תקבעו פגישה במשרד עורכי הדין בירושלים או בפתח תקווה לקבל סיוע משפטי ממומחה.

רישיון נשק בישראל

:03-3724722

        055-9781688

 : office@lawoffice.org.il