Skip to content
Contact Us: 03-3724722 | 055-9781688 | [email protected]

ייצוג מעביד שאינו מבוטח בפוליסת חבות מעבידים

Esam Odeh

Libi Portnov

אומנם באיחור אך עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא... אז רציתי להגיד תודה לנחמה האלופה מהמשרד שלכם שליוותה תמכה ולחמה את מלחמותינו ובפה מלא ניתן להגיד "ניצחנו"
ממליצה בחום , בכל נושא שקשור ברשויות לצערי חוויתי את זה על בשרי ללא עו"ד טוב אין סיכוי להתמודד ... בקיצור לתודה לצוות של אלופים נחמה ומיכאל תודה רבה.

לצערנו, תאונות עבודה שגורמות לנזק גוף הן עניין שבשגרה. לא אחת מוצא המעביד את עצמו נתבע ע"י עובדיו בעקבות התאונה, כאשר טענת העובד היא כי מעסיקו התרשל ו/או לא נקט באמצעי הזהירות הדרושים, ורשלנות זו היא שגרמה לתאונה ולנזק הגוף הנטען של העובד. מה קורה למעביד אשר חסר ביטוח כלפי עובדיו – מה שנקרא "ביטוח חבות מעבידים" – מהסיבה הפשוטה כי לא ערך להם פוליסת ביטוח? במקרה כזה, לאחר תביעה של העובד וקבלת פסק דין נגד המעסיק, אשר יכול להסתיים בחיובו בסכומים לא מבוטלים, המעסיק צפוי להתחרט על ה"חיסכון" הכוזב.

מה ניתן לעשות בעת תביעה מצד מעביד שלא בוטח?

תחילה חשוב מאוד להבהיר כי אסור למעביד לתת לעובדים להגיע לעבודה בטרם שילם עבורם דמי ביטוח לאומי חודשיים כחוק. כן אין המעסיק אמור להעסיק את עובדיו ללא עריכת פוליסת ביטוח חבות מעבידים, שאמורה לכסות את נזקי הגוף שלהם במקרה של תאונת עבודה.

למרות זאת, בין אם בכוונה ובין אם בשל טעות שגרמה לאי עריכת ביטוח, לא אחת מוצאים מעבידים את עצמם נתבעים בסכומים גדולים, שיכולים למוטט את העסק שלהם במקרה של קבלת פסק דין כנגדם.

מה עושים במקרה זה? מדובר במקרה מסובך שדורש סיוע ויעוץ ואף ייצוג של עורך דין המומחה בדבר, על מנת לנסות להמעיט ולמזער את הנזק, ככל הניתן.

ביטוח חבות מעבידים

המהלכים הראויים שעל המעביד לנקוט במקרה של העדר ביטוח חבות מעבידים:

מעסיק שמוצא את עצמו מול תביעה מצד עובדו בגין נזקי גוף רציניים שנגרמו לעובד בעקבות תאונת עבודה שאירעה לו, יכול וירגיש חסר אונים מול אותה תביעה, במיוחד כאשר המעביד לא ביטח את עובדיו, כי אז עליו לשאת במלוא סכום הנזק, שיכול להגיע למיליוני שקלים.

בראש ובראשונה, על המעביד להתגונן מפני תביעת עובדו, ולנסות להעלות את כל הטענות שמצדדות בעובדה כי המעסיק לא התרשל, אלא שהוא נקט באמצעי הזהירות והבטיחות לצורך שמירה על שלום עובדיו.

במקביל, על המעביד לנסות לאתר "גורמים מעורבים" שיכולים להיות אשמים באירוע התאונה, כגון מזמין העבודה או היזם או קבלנים אחרים שעבדו בשטח או הבעלים של המקום בו אירעה התאונה וכו'. אלה יכולים להיות אחראים בחלק או אף בכל האחריות לנזק 

ביטוחים מורחבים:

היה והמעביד הוזמן לבצע עבודה ע"י מזמין או יזם בפרויקט מסוים, ניתן לבדוק אם למזמין או ליזם או לקבלן הראשי של הפרויקט קיים ביטוח מורחב שמכסה גם את המעביד, או מה שנקרא "אישור קיום ביטוחים". או אז, אף אם המעביד יחויב בתשלום פיצויים לעובדו בעקבות תאונת עבודה, ניתן להניח כי אותה חברת ביטוח תכסה את הפיצויים בהם חויב המעביד.

המוסד לביטוח לאומי:

במקרה של תאונת עבודה, על העובד הניזוק לפנות למוסד לביטוח לאומי, כדי לקבל את הפיצויים המגיעים לו כחוק, כמובן לאחר קבלת ההכרה בפגיעה על ידו כתאונת עבודה. הכל כמובן בהנחה שהמעסיק שילם עבור עובדיו ביטוח לאומי, דבר שהוא מחויב לעשות במסגרת השכר.

אנו מציינים זאת כאן מאחר ותשלומים אלה, שמקבל העובד מהמוסד לביטוח לאומי על חשבון התאונה, מתקזזים מהפיצוי הסופי שנפסק לתובע, במידה ונפסק, ואז הדבר מפחית את עול התשלום מכתפי המעסיק. ברור שהמעסיק אינו אמור להחזיר סכומים אלה לביטוח הלאומי, משום שהוא שילם עבור עובדו דמי ביטוח לאומי חודשיים כחוק.

דוגמאות מהפסיקה וסיפור הצלחה של משרדנו:

בהתאם לפסיקה הישראלית, מזמין עבודה יכול להיות מחויב ב- 30% מהאחריות לתאונה, הגם שהמעביד הוא זה שהביא את העובדים והוא זה שאחראי לבטחם והוא זה שנותן להם הוראות עבודה ובטיחות. דוגמא מהפסיקה: ת"א 3380-01-17, בבית המשפט המחוזי חיפה, פלוני ואח' נגד ע.מ.א יזמות ובניה ואח', ניתן ביום 23.12.19 מפי כב' השופט חננאל שרעבי, שם חויב מזמין העבודה ב- 30% מהאחריות לתאונה, וזאת בעיקר בשל אי מינוי מנהל עבודה בהיותו "מבצע הבניה".

דוגמא נוספת היא תיק שטופל במשרדנו, בו המעסיק בענף הבניין לא ערך ביטוח חבות מעבידים לעובדיו, כאשר אחד העובדים נפגע בתאונת עבודה קשה לאחר נפילה מגובה, ואחוזי הנכות שנקבעו לו היו מעל 60%. התובע הגיש תביעה נגד המעביד, שהפך ללקוח שלנו, וכן נגד מזמין העבודה, שהיו גם בעלי המקום בו בוצעו העבודות. למזמין העבודה הייתה חברת ביטוח אישית, ולאחר בדיקת הפוליסה מצאנו כי לא הייתה הרחבה לביטוח כך שלא היה כיסוי ביטוחי למעביד.

לאחר ניהול הוכחות ומאבק לא קל, הצלחנו לשכנע את בית המשפט כי המזמין אחראי ב- 30% מאחריות המעביד, ולאחר קיזוז הסכומים של הביטוח הלאומי יצא כי חלקו של המעביד היה מזערי ביחס לנזקים שנגרמו לעובד.

אם יש לכם שאלות נוספות או אם אתם זקוקים לעזרה משפטית מעורך דין לענייני נזיקין בישראל, אתם מוזמנים לפנות אלינו. משרדינו ממוקמים בירושלים ובתל אביב.

 :  :

מאמרים קשורים לנושא:

Default Thumbnailאובדן כושר עבודה Default Thumbnailתאונה במהלך עבודה מהבית – האם ניתן להכיר בה כתאונת עבודה? Default Thumbnailתאונת עבודה – כיצד ניתן לקבל פיצויים ולממש זכויות? Default Thumbnailתאונה בדרך לגן או לבית הספר – תאונת עבודה? (מידע משפטי חשוב) Default Thumbnailעורך דין תביעות ייצוגיות Default Thumbnailאיך מגישים תביעה ייצוגית? (מידע משפטי) Default Thumbnailהגשת תביעה ייצוגית – מתי כדאי וכיצד עושים זאת? Default Thumbnailתביעה ייצוגית מינהלית נגד רשות (עירייה או משרד ממשלתי) Default Thumbnailנכות רפואית ופגיעה בכושר השתכרות Default Thumbnailאיזה טפסים יש למלא לאחר תאונת עבודה? Default Thumbnailתאונת עבודה עקב רשלנות מעסיק (מידע משפטי) Default Thumbnailאשם תורם בתביעות פיצויים – מה זה אומר וכיצד זה עשוי להפחית את סכומי הפיצוי שמגיעים לכם? Default Thumbnailתאונת עבודה של קטינים Default Thumbnailהיחס בין מזמין עבודה, קבלן ראשי, קבלן משנה, ושאלת זהות המעסיק Default Thumbnailחוות דעת מומחה רפואי בתאונת עבודה Default Thumbnailרשלנות רפואית Default Thumbnailקוד אתי במקום העבודה – כלי יעיל לשיפור ביצועי עובדים וליצירת סביבת עבודה נעימה Default Thumbnailרשלנות רפואית בניתוח הקטנת חזה Default Thumbnailרשלנות פיזיותרפיסט (מידע משפטי) Default Thumbnailתביעה בגין אשפוז פסיכיאטרי כפוי

צרו קשר

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

Scroll To Top