Skip to content

בג"צ בפרשנות מרחיבה על חוק השבות "השינויים מצדיקים פרשנות מחודשת"

Avatar

Michael Decker

בסוף חודש אוגוסט הטיל בית המשפט הגבוהה לצדק פצצה משפטית, כאשר קבע כי אלמנתו של זכאי שבות (בן או נכד ליהודי) זכאית לאזרחות ישראלית ולמעמד עולה למרות שהיא איננה יהודייה (בג"צ 1775/19 ובג"צ 2309/19).

מדובר בהרחבה משמעותית לפרשנותו של חוק השבות, תש"י 1950 שלא הייתה עד כה. שופט העליון יצחק עמית אף דיבר על אפשרות הרחבת פרשנותו של חוק השבות מעבר לעליית יהודים ארצה: "שונה המציאות דהיום מהמציאות ששרה בישראל בשנת 1970, עת נוסף סעיף 4א לחוק השבות. ייתכן כי השינויים והתמורות שחלו בנתוני העלייה לישראל מצדיקים בחינה מחודשת של מדיניות העלייה והיקף התפרשותו של חוק השבות".

מדובר באישה לבעל יהודי שנפטר שטענה כי אימצה לעצמה אורח חיים יהודי. ילדיהם, אף שאינם יהודים על פי ההלכה, הזדהו כיהודים וקיבלו חינוך יהודי בחו"ל, וכפועל יוצא מכל שלושה מתוך ארבעתם עלו ארצה ושירתו בצה"ל", כך טענה. לאחר שסורבה לקבל היתר לעלות ארצה מכוח חוק השבות עתרה לבג"צ נגד החלטת משרד הפנים.

ההחלטה התקבלה ברוב של שני שופטים – יצחק עמית וענת ברון אל מול דעתו החולקת של דוד מינץ. "קיימים מקרים שבהם פטירתו של בן הזוג זכאי השבות אינה מעידה בהכרח על התפרקות התא המשפחתי ועל ניתוק הקשר ליהודי ולעם היהודי, ככל שקשר כזה היה קיים עוד קודם לכן", הוסיף השופט עמית. "ככלל, בני זוג המקיימים קשר זוגיות כן קושרים את גורלם זה בזה, ואין להסיק מפטירתו של אחד מבני זוג כשלעצמה על ניתוק הקשר. בדומה, אין להסיק כי פטירתו של אחד מבני הזוג מביאה בהכרח לניתוק קשר הגורל שקשרו בני הזוג עם העם היהודי".

השופטת ענת ברון הוסיפה כי "במחלוקת שנפלה בין חבריי, אני מצטרפת לתוצאה שאליה הגיע חברי השופט יצחק עמית – כי יש לעשות את הצו על תנאי שניתן למוחלט, ולהורות למשיבים ליתן לעותרות בבג"ץ אזרחות ישראלית ומעמד עולה מכוח חוק השבות".

השופט מינץ שהיה בדעת מיעוט כתב כי "לעמדתי, יש להעדיף את פרשנות המשיבים לחוק השבות  באופן שאלמנת ילד או אלמנת נכד של יהודי לא תהיינה מוגדרות כ"זכאיות שבות". על כן לשיטתי דין העתירות להידחות. חוק השבות, הוא אחד מהחוקים החשובים ביותר. יש שכינוהו החשוב שבחוקי ישראל. חוק יסוד במהותו. היסודי שבחוקים".

השופטים למעשה דנו בפרשנות לסעיף 4א בחוק השבות. בעוד סעיף 1 לחוק קובע כי כל יהודי זכאי לעלות ארצה, סעיף 4א מרחיב את מעגל הזכאים לזכות זו גם לבני משפחה של יהודי שאינם יהודים בעצמם.

היסטוריה של ויכוחים

חוק השבות נחקק ב-1950 במטרה לעגן באופן חוקי את זכות כל יהודי שחי בעולם לעלות ארצה ולקבל אזרחות ישראל מעצם היותו יהודי. עם זאת, החוק נמנע מהגדרה של מי הוא אותו יהודי ומאז ועד היום חל ויכוח על כך.

ב-1970 תוקן חוק השבות בכנסת כך שהגדיר שיהודי הוא בן לאם יהודיה או כזה שעבר גיור אך הרחיב מאוד את מעגל הזכאים משום שקבע כי זכות העליה תוענק גם לצאצאיו של יהודי – ילדים ונכדים וגם לבני זוג, זאת כדי להסיר מהמורות בעלית יהודים ארצה. תיקון זה איפשר עליתם של מאות אלפים בשנות התשעים בעיקר ממדינות חבר העמים.

מאז לא תוקן החוק כבר חמישים שנה, משום הרגישויות שבו על כך ניתן ללמוד מניסיון לתיקון החוק בסוף אוגוסט 2020 אז הציע ח"כ בצלאל סמוטריץ' לבטל את סעיף הנכד "על מנת שמסירות הנפגש של כל דורותינו בגלות לא תהיה לשווא, עלינו למנוע מצב שגם במדינה שלנו, היהודים, לא יתבולל ויעלם מעל בימת ההיסטוריה", הסביר.

ניסיון זה הביא לסערה בכנסת כשח"כ אביגדור ליברמן ענה לו "הרי שאין שום קשר בינך לבין היהדות וכל מה שאתה עושה היא פגיעה ביהדות. מה שאתה עושה הרי זה פילוג ושיסוי, אין לך בכלל זכות קיום, אתה מלבה רק שנאה וחוץ משנאה אין לך אף מסר, זה המסר היחידי שלך שנאה ופילוג העם היהודי".

גם ח"כ יאיר לפיד הצטרף לדברים אלה ואמר כי "נדמה לך שאתה תגדיר לנו מהו העם היהודי ומיהם היהודים. מי אתה בכלל שתקבע אם הם יהודים או לא יהודים? אם הם זכאים להיות אזרחים או לא? מי אתה ומי רבניך?"

בסוף הדיון הסוער נמשכה ההצעה ולמעשה לא התקיימה עליה הצבעה בכנסת.

היסטוריה משפטית

בג"צ דן לראשונה בהגדרתו של יהודי דווקא בדן בבקשתו של מי שאינו יהודי בב-1962, פרשת האח דניאל (בג"צ 72/62) בו אדם אשר נולד יהודי, המיר את דתו לנצרות במלחמת העולם השניה תוך כדי שפעל להצלת יהודים. הוא ביקש לעלות ארצה בחסות חוק השבות ונדחה. יש לציין שעל פי ההלכה אדם נותר יהודי גם אם המיר את דתו ולמעשה לא יכול לבטל את יהדותו. בג"צ דחה את עתירתו תוך שקבע כי הפרשנות לשאלה מי הוא יהודי היא מכלול הכולל מבחן הילכתי, האופן בו חש ומצהיר על עצמו אדם, שותפות גורל, שפת דיבור, אורח חייו ועוד.

עם זאת במקרים בהם המרת הדת לא נעשתה מרצון בג"צ קבע כי ניתן לזנוח את דתו הנוספת ולהפוך להיות יהודי. נושא זה נידון במקרה של אישה שדתה הומרה בילדותה ובניגוד לרצונה (בג"צ 10226/08)

בעתירות אחרות דן בג"צ בבקשות עולים שהגיעו ארצה ועברו גיור שאינו אורתודוקסי להכיר בהם כיהודים ולהותיר להם לקבל אזרחות  (בג"צ 2597/99). נשיא בית המשפט העליון דאז השופט אהרון ברק כתב בפסק הדין כי "אכן, חוק השבות הוא אחד מהחשובים שבחוקיה של מדינת ישראל, אם לא החשוב שבהם. אף שאין הוא חוק יסוד בצורתו הוא בוודאי חוד יסודי במהותו… הוא היסודי שבחוקים כולם, והוא, בלשונו של דוד בן גוריון, חוק השתיה של מדינת ישראל. זהו מפתח הכניסה למדינת ישראל, שהוא ביטוי מרכזי להיותה לא רק מדינה דמוקרטית אלא גם מדינה יהודית… הוא ביטוי לזכות ההגדרה העצמית של עם ישראל".

אך בג"צ נמנע מלקבל הכרעה חד משמעית על לאחרונה, במרץ 2021, כאשר קיבל עתירות של 12 מתגיירים בגיור רפורמי וקונסרבטיבי בארץ ומתח ביקורת על המדינה שנמנעה מלעסוק בסוגיה במשך 15 שנה.

 

מידע נוסף על המרת דת וחוק השבות ניתן לקרוא כאן.

 

חוק השבות וסוגיות המאפשרות עליה מכוחו הינו סבוך ודורש ידע וניסיון משפטי. משרדנו עוסק בעלייה והגירה לישראל, בהסדרת מעמד בישראל ובמשפט מנהלי ואזרחי. כמו כן, המשרד מייצג לקוחות מול משרד הפנים בערכאות משפטיות, כגון: בית הדין לביקורת משמורת, בית הדין לעררים, בית המשפט לעניינים מנהליים ובית המשפט הגבוה לצדק בהליכי ערר ועתירות מנהליות כנגד חוקיות החלטות משרד הפנים.

צרו קשר

Scroll To Top