Skip to content

אזרחות פולנית ליהודים

Avatar

Michael Decker

מאות אלפי ישראלים זכאים לדרכון פולני בזכות שורשיהם הפולנים. במאמר זה יובאו בפרוטרוט הנקודות אשר על פיהן תוכלו לדעת בין ואתם זכאים לדרכון פולני ובין שלא. הדבר תלוי במקרים רבים בשנים בהם עזבתם או עזבו אבותיכם את פולין. כמו לא מעט מדינות ממזרח אירופה, החל משנת 2004 הצטרפה פולין בצורה רשמית לאיחוד האירופאי ואזרחיה יוכלו להנות מיתרונות בלעדיים אשר יצוינו גם כן במאמר.

משרד כהן, דקר, פקס וברוש מתמחה בהוצאת אזרחות פולנית ליהודים. במשרדנו פרקטיקה מפותחת בכל הנוגע להוצאת אזרחויות מזרח אירופאיות, כגון בולגרית, רומנית, ליטאית, הונגרית ועוד. כמו כן, באפשרותנו לאתר עבורכם מסמכים אשר מעידים על אזרחות בעבר או שהייה של אבותיכם במדינה הפולנית.

אזרחות פולנית ליהודים

אזרחות פולנית ליהודים

חוק האזרחות הפולני מבוסס על דין הדם, "Jus sanguinis". כלומר, במידה ואתם ממוצא פולני, יש לכם סיכוי טוב לקבל אזרחות ודרכון פולני.

כדי להגיש בקשה לקבלת אזרחות פולנית אינכם מחויבים להיוולד בפולין. למעשה, לא קיימת הגבלה במספר הדורות אשר מפרידה אתכם מאבותיכם הפולנים (זאת בשונה מאזרחויות רבות אחרות).

החוק הפולני בעניין האזרחות נחשב כגמיש ביותר. אם ויש לכם שורשים פולניים אתם ככל הנראה זכאים להתאזרח אפילו אם מעולם לא ביקרתם בפולין ו/או דוברים פולנית. אפילו לא חלה עליכם שום חובה להגיע לפולין על מנת להחזיק בדרכון הפולני.

אולם קיים תנאי אחד – אנחנו צריכים לבדוק בין והאזרחות הפולנית הועברה מדור אחד לדור הבא, מבלי דור חסר בשרשרת. אופן האימות הינו תהליך מורכב, כיוון וחוק האזרחות השתנה מספר פעמים.

מי זכאי עבור קבלת דרכון פולני?

יש לשים לב כי פולין קיבלה את עצמאותה בשנת 1918. חוק האזרחות הראשון הועבר בשנת 1920. עם כך, השאלה הראשונה לשאול היא מתי אבותיכם היגרו מפולין – לפני או אחרי שנת 1920? במקרה ואחרי 1920, אז אנחנו יכולים לדעת כי הם היגרו כאזרחי פולין. היה והיגרו לפני כן, עלינו לוודא בין ועל פי חוק 1920 הם נחשבים כאזרחים פולנים או לא.

מסיבות שונות לאורך השנים לא קיבלה המדינה הפולנית את רעיון האזרחות הכפולה עבור אזרחיה. במקרים מסוימים רכישת אזרחות זרה הייתה מביאה לאובדן של האזרחות הפולנית. בדרך זו רכישת אזרחות זרה בפולין הייתה עלולה להתפרש כלא יעילה ממספר סיבות. למשל אדם הנמצא בגיל המתאים להתגייס לשירות צבאי (אשר יכול להתפרש עד גיל 50) ובמקרה של קצינים עד גיל 60.

במידה וההתאזרחות נעשתה לאחר שנת 1951, ללא אישור רשמי מהסמכויות הפולניות, הדבר בדרך כלל לא ישמש כמכשול לקבלת הבקשה.

מה צריך עבור אימות ראשוני של זכאותכם?

  • תאריך ההגירה
  • עץ משפחתי עם תאריכים חשובים – תאריך לידה, נישואין והתאזרחות.
  • רשימה של מסמכים אותם נצטרך עבור הצלחת הבקשה:
  1. הוכחה כי לפחות אחד מאבותיכם היה אזרח פולין. דרכון פולני, תעודת זהות, רישומים צבאיים, תעודת לידה או נישואין או כל תיעוד רשמי אחר יהוו הוכחה ראויה לזכאותכם.
  2. רישומים נחוצים אשר מראים על קרבה משפחתית עם בן המשפחה הפולני (תעודת לידה, תעודת נישואין, תעודת פטירה וכו')

לרבים המעוניינים להוציא אזרחות פולנית אין את כלל המסמכים הדרושים. אולם, זו אינה סיבה להרים ידיים. במידה ויש לכם מספיק מידע, קיים סיכוי טוב שנמצא מסמכים אבודים בארכיונים באמצעות חוקר שורשים.

מה הן האפשרויות?

אזרחות פולנית ליהודים

התהליך הנפוץ ביותר הוא הגשת הבקשה לאישור האזרחות. בסופו של דבר, ההחלטה הרשמית מתקבלת על ידי הרשויות בפולין, זאת בהצהרה כי הנכם אזרחים פולנים בזכות סיבת מוצא. לאחר מכן תקבלו את המסמכים אשר באמצעותם יהיה לכם קל לקבל רשמית תעודת זהות או דרכון.

במידה והתקבלה ההחלטה שמשפחתכם איבדה את האזרחות הפולנית, קיימות אפשרויות זמינות אחרות. ניתן להגיש בקשה להשבת אזרחות שאבדה.

שני התהליכים, כלומר אישור האזרחות והשבתה מתמקדים באזרחות. ישנם אנשים אשר אינם מסוגלים להציג את מעמד האזרחות על אף והם צאצאים של פולנים. כאן אנו נכנסים לתמונה – על ידי כך שנבין את הקשר של אחד מהוריכם או הסבים שלכם או שניים מהסבים הגדולים שלכם, נוכל לדעת אם ונשמרה זהות פולנית במשפחה.

בהתאם לחוק, התהליך עבור בעלי שורשים פולניים נחשב פשוט. שורשים פולניים מעניקים לכם מעמד תושבות קבע בפולין. לאחר שנת מגורים אחת בפולין יהיה לכם מבחן שפה מקומי. היה ועברתם את המבחן, תהיו מוכרים כאזרחים פולנים.

במידה ואין באפשרותכם להשיג את האזרחות הפולנית ואינכם מעוניינים לתבוע את האזרחות על סמך שורשים, מגורים או שפה, האפשרות האחרונה שלכם הינה הגשת בקשה לנשיא פולין על מנת שיעניק לכם את האזרחות הפולנית. שימו לב – בניגוד לאופציות הקודמות, ההחלטה על הענקת האזרחות מבוססת על שיקול דעת, משום כך, היה ונדחתה בקשתכם אינכם יכולים לערער על ההחלטה.

קחו בחשבון כי הטיעונים הטובים ביותר אשר בעזרתם תוכלו לבנות בקשה מוצלחת הם קודם כל יתרונות/מעלות אישיים.

דרכון פולני יתרונות

כפי שהוזכר בתחילת המאמר, פולין היא חברה באיחוד האירופי ולכן אזרחיה יכולים ליהנות מהטבות רבות אשר בלעדיות לאזרחי מדינות האיחוד. להלן יפורטו כמה מהיתרונות הבולטים מתוך רשימה ארוכה.

מגורים – אזרחים פולנים רשאים לחיות בכל מדינות האיחוד האירופי באופן קבוע וללא הגבלת זמן. מדובר על מדינות כגון הולנד, איטליה, צרפת, גרמניה, בלגיה, שוודיה וספרד. סך מדינות האיחוד הוא 27 מדינות אשר אלה מרכיבות את מרבית הכלכלה האירופית.

השקעה בעסק או בנדל"ן – באפשרותכם להקים עסק או לעסוק ברכישת נדל"ן. מתוקף היותכם בעלי דרכון אירופאי לא יוטלו עליכם מגבלות שונות ברכישתם ובמקרים מסוימים אף תקבלו עזרה כלכלית בפתיחת עסק מהרשויות המקומיות.

רילוקיישן ועבודה – אזרחים פולנים יכולים לעבוד בקביעות בכל מדינות האיחוד באופן חוקי וללא מגבלה בזמן.

כניסה למדינות אליהן ישראלים לא יכולים להיכנס – יחד עם האפשרות להיכנס למדינות האיחוד ללא צורך בויזה, באפשרותכם להיכנס למדינות שונות במיוחד באזור המזרח התיכון או דרום אמריקה, מדינות אשר לישראלים אין אפשרות כניסה אליהן.

חופש התנועה – אופציית תנועה באופן קבוע ברחבי מדינות האיחוד האירופי ובמדינות החתומות על אמנת שנגן (גם במדינות שאינן באיחוד כדוגמת שוויץ, אירלנד, רומניה, איסלנד וכו').

לימודים אקדמיים – כאזרחי האיחוד תוכלו ללמוד במדינות מתקדמות כגרמניה, איטליה, צרפת ועוד. באפשרותכם ללמוד במוסדות האקדמיים הגבוהים באירופה תחת זכאות למגוון מלגות לימודים.

שמירה קונסולרית – הגנה קונסולרית תחת קונסוליות אירופאיות באזורים אשר בהם אין קונסוליה פולנית או ישראלית.

היסטוריה של יהודי פולין – אזרחות פולנית ליהודים

אזרחות פולנית ליהודים

פולין כמדינה עצמאית נוסדה במאה העשירית, לפני למעלה מאלף שנים. דבר זה הופך אותה לאחת המדינות הראשונות שקמו באירופה ועם זאת גם לאחד הלאומים הראשונים ביבשת.

על אף וההיסטוריה היהודית קיימת במזרח אירופה למעלה מאלפיים שנים, ראשוני היהודים שדרכו על אדמת פולין היו גילדה של סוחרים שהגיעו בשלהי המאה התשיעית (כנראה מאיראן) ונקראו רַדְהַנִים. אלה היו סוחרים ממולחים בעלי ידע, שמילאו תפקיד מכריע במסחר הבין יבשתי בין מדינות אירופה לעולם המוסלמי. הרדהנים היו דוברי שפות רבות כגון ערבית, צרפתית, פרסית, יוונית, ספרדית, סלאבית ועוד. בין היתר, היו סוחרים בכלי מלחמה, עורות, חיות, בני אדם וכו'. אחת מדעות המחקר מציינת כי יישוב היהודים הראשון בפולין היה כתוצאה מיישובם של סוחרים אלה בזמן ניהול עסקאותיהם בין מדינות אירופה.

דעה נוספת לגבי מקור יהודי פולין

יחד עם זאת, השערה נוספת מעלה את הטיעון כי יישוב היהודים הראשוני הקבוע על אדמת פולין החל בזמן מסע הצלב הראשון, שהתרחש בשנת 1096. זה קרה לאחר שההמון הצלבני אשר ליווה את האבירים הנוצרים במסע הכיבוש לעבר ארץ ישראל, תקף ורצח אלפי יהודים באזור גרמניה של היום. בעקבות כך, חלק גדול מהיהודים עבר מזרחה במטרה לברוח מהאדמות הגרמניות (שהיו אז בשטחי האימפריה הרומית הקדושה). היהודים הגיעו לערי גְנִיזְנוֹ (שבאותו הזמן הייתה הבירה של הממלכה הפולנית) ופְּשֶמִישֵל.

עם התיישבותם בממלכה הסלאבית החלו להפעיל את כישורי האוריינות הרחבים שלהם והקימו רשת מסחרית ענפה אשר התמחתה בייבוא וייצוא של ביגוד, פשתן, פרווה, עורות, וקס, מתכת, עבדים ועוד. המלך הפולני דאז בּוֹלְסְלַאב השלישי (דוכס פולין משנת 1138-1102) עודד משטר סובלני כלפי הנתינים החדשים בכל חלקי ממלכתו. תודות להבנתו את ההשפעה היהודית ואת הפוטנציאל הכלכלי הטמון בהם, המשיך לעודד הגירה יהודית ודרש כי הנתינים החדשים יטופלו באופן מכבד על ידי העם ואציליו. בהדרגה החזיקו היהודים במשרות נחשבות והיוו את עמוד השדרה הכלכלי בממלכה.

מעמד היהודים ופריחתם הכלכלית

תחת שרביטו של הדוכס מִישְזְ'קוֹ השלישי (1178-1138) מונו היהודים כחרטים רשמיים של הדוכסות הפולנית וצווּ­­­ בפקודת הדוכס על הטבעת המטבעות הרשמיים של ממלכת פולין. חלק מן המטבעות בתקופה זו אף נשאו ציונים בעברית. יחד עם זאת, מונו כחרטים וטַבָּעֵי מטבעות גם עבור דוכסים פולנים שונים לאחר מכן; בולסלאב הגבוה, קַזִימִיר הצדיק, ולדיסלב השלישי ועוד. במאה ה- 13 היו כבר מפוזרים דיים במדינה הפולנית וניתן לראות כי ישובים גדולים יחסית התקיימו בערי וְרוֹצְלַב, גְדַנְסְק, קַאלִיש, גְלוֹגוֹב, שְׁוִוידְנִיצָה, פּלוֹצְק ועוד.

בין אוכלוסייה פאודלית ובעלת היררכיה קפדנית ולא שוויונית של ימי הביניים, הצליחו היהודים ליצור מדרגה חברתית משלהם, בה שמו את עצמם כציבור המשתייך למעמד הביניים. מצד אחד, ציבור זה לא עסק בחקלאות כמרבית הפולנים ומאידך לא היה ממעמד האצולה שנקרא שְלַאכְטָה. כך שבין אוכלוסיית האיכרים הרבה לבין האצולה המעטה היו היהודים אינסטרומנט מרכזי בפיתוח הכלכלה המקומית והבטחת ענייני המסחר בארץ רחבת הידיים.

מסעי הצלב (הראשון והשני) היו הגורם המרכזי לתזוזת היהודים ממערב אירופה הקסנופובית והרצחנית אל מזרח אירופה הסובלנית דאז. אולם הגל מסיבי ביותר מבין גלי ההגירה ממערב אירופה היה בין השנים 1349-1348 בתקופת "המגפה השחורה". יחד עם זאת, במאות ה- 14 וה- 15 המשיכו לזרום לעבר פולין יהודים נוספים מערי גרמניה וצ'כיה (שהיו בזמן זה בחזקת האימפריה הרומית הקדושה). כתוצאה מכך הלכו והתמעטו יהודי מערב אירופה ואילו אלה בפולין, ליטא ורוסיה כבר התרבו באופן ניכר. הגידול המהיר בקרבם היה גם עקב מספר רב של תושבים מקומיים, בעיקר טטרים שהתייהדו לאורך השנים.

תור הזהב של יהדות פולין – תהליך הוצאת אזרחות פולנית ליהודים

אזרחות פולנית ליהודים

במאה ה- 16 החלה פריחתה של יהדות פולין. הקהילה התעצמה כל כך מבחינה מספרית עד שהגיעה כמעט לכל מחוזות הממלכה. זה יחד עם ההגירה הגדולה של יהודי איטליה, שהגיעו לאחר גירושם מארץ המגף, וכן הגעתם של מגורשי ספרד משטח האימפריה העות'מאנית ובייחוד מהבלקן. כל זה יצר בקרב יהדות פולין מצע מעורב של קהילות משכילות, יחד עם הקהילה המקומית שגם נחשבה בעלת אמצעים אורייניים וכלכליים גבוהים יחסית באותה התקופה.

תחת שלטונו של המלך זיגמונט הראשון (1548-1506) בתחילת המאה ה- 16, החלה תקופת השגשוג של יהדות פולין. עם עלייתו לכס המלוכה ביטל את צו גירוש היהודים שהורה אחיו אלכסנדר בשנת 1495. המלך זיגמונט נחשב כהומניסט, אוהב אדם והאמין כי היהודים יוכלו למנף את הכלכלה בממלכתו. משום כך מינה רבים מהם להיות מוכסים, שהיו אחראים על המס שהוטל על יבוא וייצוא של סחורות לממלכה וממנה.

שיפור מצב היהודים בחברה תודות למלך זיגמונט הראשון

לאחר שנים רבות בהן נדחקו היהודים לשולי החברה הקתולית ונחשבו כאומה מאוסה, קשת עורף וחוטאת בידי הכמורה וההמון, ובעקבות שנים של איסורים, הגבלות חברתיות, חרמים ופרעות בהם, הגיע מלך אשר הורה כי כל מחוזות ממלכתו יעניקו ליהודים זכויות. זכויות כגון החזקה ברכוש אבות, הזכות לסחור באופן שוויוני, חופש התנועה בממלכה וכו'.

מכאן ואילך אנו רואים יהודים אשר עוסקים במקצועות חופשיים לרוב אפילו בחצר המלוכה כדוגמת- הרופא האישי של המלך יעקב יצחק – שבנוסף מונה על ידי זיגמונט הראשון בשנת 1507 לאחד מחברי האצולה בארמון. אברהם יוזפוביץ' שהיה מוכס ידוע ושר האוצר של הדוכסות הפולנית. סמואל מרגוליס מונה כממונה (סניור) מטעם המלך על יהדות פולין. בתקופה זו כיהן שאול וַאהל אחד מיועצי המלך. כמו כן, בפרק זמן זה אנו שומעים על עשרות רופאים יהודיים שונים אשר מוזמנים להיות רופאים אישיים של רוזנים מקומיים.

היהודים נהנו מפריבילגיות חברתיות ומיחס סובלני אשר לא היה לו אח ורע בשום מקום אחר בעולם. השם פולין נהגה כביטוי קודש למילים פה-לן-יה – כאן משכן האל, או פה לין – זה המקום עבור לינת היהודים. בתקופה זו יוצאים היהודים מתוך ה"גטאות", משתלבים בכלכלה המקומית ועוסקים בעיקר במסחר והלוואה. אלה מתעשרים במידה ניכרת וקונים מוניטין חברתי של אוכלוסייה משכילה ומורמת מעם אשר מושכת איתה גם שנאה ובמיוחד אנטישמיות והאשמות שווא על גניבה ועושק של כספי ציבור.

עם זאת, מעמדם החל להשריש, לצבור שם בקרב האצולה, שדאגה לשמור עליהם מפני האשמות שווא ברוב המקרים. אך מאידך, לעיתים היו עדיין קורבנות לאי שוויון על רקע דתי. בתקופה זו מונים יהודי פולין בערך כ- 50,000 נפש בלבד. אולם, מכאן והלאה מתחיל הריבוי העצום בקרב האוכלוסייה, במה שמתבטא על ידי חוקרים כ"נס הדמוגרפי של יהודי פולין". מספר היהודים עולה בצורה ניכרת וחריגה למכביר על פני האוכלוסייה הלא יהודית שבתוכה מתיישבת. זה עד לסוף שנות השלושים של המאה ה- 20.

היישוב התורני בפולין מהמאה ה-16 ועד המאה ה-20

אזרחות פולנית ליהודים

בתקופה זו החלו לפרוח ולשגשג הקהילות היהודיות גם מבחינה תורנית. הישיבה שקמה בעיר פוזנן מינתה את המהר"ל מפראג כראש ישיבתה. הרב מרדכי יפה (מפרש השולחן ערוך) מכהן כרבה של העיר. העיר קראקוב נעשית יעד מועדף עבור רבנים אשר נחשבו עילויים בתורה כדוגמת רבי משולם פייביש, רבי נתן נטע שפירא (מגדולי המקובלים בזמנו), רבי יואל סירקיס (מחבר בית חדש – פירוש לארבעה טורים), רבי יהושע העשיל (פרשן תורה, תלמוד ופוסק), רבי יום טוב ליפמן (מגדולי חכמי פולין ואחד מהבולטים שבפרשני המשנה), רבי יעקב פולק, רבי משה איסרליש (בעל המפה – פירוש על שולחן ערוך) ועוד.

בעיר לובלין קמים חכמים ובעלי ישיבות כרבי שלום שַׁכְנָא, רבי שלמה בן לֵיבּוּש, רבי שלמה לוריא (המהרש"ל) שהיה אחד מהאישים המשפיעים ביהדות אשכנז במאה ה- 16, ואשר ספריו עד היום מהווים אבני יסוד בפרשנות והבנת התלמוד. רבי מאיר בן גדליה (המהר"ם לובלין), רבי ישעיהו בן אברהם הלוי הורוביץ (השל"ה הקדוש), רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) ועוד. בלְבוֹב אנו מבחינים בגדולי תורה כרבי יהושע פַלְק (פרשן הטור והשולחן ערוך), רבי דוד הלוי סגל. באוֹסְטְרוֹג קמים רבי קלמן הַבֶּרְקַשְטֵן ורבי נפתלי בן יצחק הכהן. רבי אלימלך בעיר לִיזַ'נְסְק ועוד רבים אחרים.

כלל החכמים והקהילות שהוזכרו בפסקה הקודמת פרחו, צמחו והגדילו את עושרם הסִפרותי, התורני והרוחני עשור אחר עשור. השלד התלמודי ופירושיו, השיטה המפולפלת, העיון הקדחתני והמעמיק בגמרא כפי שאנו מכירים כיום, הם נחלתם של האישים הכבירים שצמחו ביהדות פולין החל מהמאה ה- 16 ועד לערב מלחמת העולם השנייה. ערב המלחמה נאמד מספר היהודים בפולין בכ- 3,300,000 נפש. בתום המלחמה נותרו כ- 380,000 בלבד. כיום צאצאי יהודי פולין מפוזרים בעולם, במיוחד בישראל, ארצות הברית וקנדה.

תודה למר יהונתן גבריאלוב על תרומתו בכתיבת החלק ההיסטורי של המאמר.

צרו קשר – דרכון פולני ליהודים – אזרחות פולנית ליהודים

משרד כהן, דקר, פקס וברוש מתמחה בתהליך הגירה והנפקת דרכונים למדינות רבות. במשרדנו צוות בינלאומי אשר יוכל לסייע לכם עם תהליך הבירוקרטיה, תרגום נוטריוני, חותמת אפוסטילים וכלל הניירת הנדרשת עבור השגת הדרכון הפולני. לפרטים נוספים, צרו קשר:

אזרחות פולנית ליהודים

:03-3724722

       :055-9781688

 office@lawoffice.org.il

צרו קשר

Scroll To Top