הקמת בית ספר פרטי בישראל – כיצד זה עובד ומה התנאים לשם כך?
רוב בתי הספר בישראל הם ציבוריים, אבל החוק מאפשר הקמת בתי ספר פרטיים. מדובר בתהליך מורכב הדורש עמידה בתקן וברמה נאותה של בית הספר. גם כאשר הבקשה נדחית, החוק קובע ערכאות מינהליות ומשפטיות אשר ניתן לערער בפניהן כנגד ההחלטה. במאמר זה נפרט אודות הליך הבקשה להכרה בבית ספר פרטי ועל אפשרויות ההשגה במקרים של סירוב לבקשה.
עורכי דין מומחים למשפט מנהלי במשרדנו המתמחה בתחום דיני חינוך. אנו מספקים ללקוחותינו מענה וליווי בהליך הקמת בית ספר פרטי בישראל, לרבות ייצוג יזמים לפתיחת מוסדות חינוך בפני כל הערכאות המינהליות והמשפטיות.
בקשה להקמת בית ספר בישראל והדיון בה
בישראל, מלבד החינוך הציבורי / ממלכתי, קיימת אפשרות להקים בתי ספר על-ידי גופים ציבוריים ופרטיים, אשר יתוקצבו לכל היותר באופן חלקי על-ידי משרד החינוך. אלה ידועים בתור ׳החינוך המוכר שאינו רשמי׳ או בראשי התיבות ׳מוכש״ר׳. בשני המקרים, התנאים להפעלתם של בתי ספר בישראל הם קבלת רישיון והכרה של משרד החינוך בהם. חוק פיקוח על בתי ספר קובע תנאים לפתיחת בתי ספר רשמיים ומוכרים שאינם רשמיים. נדרשת הגשת בקשה למנכ״ל משרד החינוך והוכחת עמידה בתנאי סף לשם כך.
בין המבחנים שנקבעו בחוק נדרש להבטיח עמידה בתקן ורמה נאותה של תכני הלימוד, עובדי ההוראה, מבני בית הספר, בסיס כספי לקיומו ותנאי הבטיחות בו. בבקשה לפתיחת בית הספר יש לכלול פירוט אודות עמידה בתנאים הללו ואחרים. החוק קובע כי על מנכ״ל משרד החינוך להכריע בבקשה בתוך ארבעה חודשים מהגשתה. יש לציין כי בקשה כאמור יש להגיש לא רק במקרים של פתיחת בית ספר חדש, אלא גם במקרים של העברתו לגורם אחר לצורך המשך הפעלתו.
ערר בגין סירוב המנכ״ל לבקשה
במקרים של סירוב לבקשה להקים בית ספר או להעביר בית ספר קיים לגורם אחר, ניתן להגיש ערר על החלטת הסירוב. הזמן מהווה גורם מכריע במקרים אלה, שכן החוק קובע 21 יום להגשת הערר. הדיון בערר ייערך על-ידי ועדה המורכבת משלושה חברים, בראשות אדם אשר כשיר לכהן כשופט בבית משפט מחוזי. בהתאם לתקנות שנקבעו בנושא, הדיון בערר מתנהל באופן דומה לדיון בבית משפט, והחלטת הוועדה מתקבלת לפי דעת רוב החברים בה. חשוב לציין כי גם החלטת הוועדה אינה בהכרח מהווה סוף דבר, שכן יש זכות להשיג על החלטתה בפני בית המשפט לעניינים מינהליים.
יכולת ההשגה על החלטת ועדת הערר אינה שמורה רק למוסד החינוך המבקש הכרה, אלא גם למשרד החינוך, אשר עשוי לעתים לפנות לוועדת הערר בעצמו. כך קרה בעניין בית הספר הפרטי ׳חברותא׳ בעמק חפר. הבקשה להכרה בו נדחתה על-ידי משרד החינוך. על החלטת הדחיה הוגש ערר, בטענה כי הפעלת בית הספר כמוסד מוכר שאינו רשמי תפגע במוסדות רשמיים אחרים. בית המשפט לעניינים מינהליים קבע כי הקריטריונים הקבועים בחוק להפעלת בית הספר נוגעים לשמירה על עמידה בתקן ורמה נאותה של בית הספר ולא לשיקולים חיצוניים, כמו הפגיעה האפשרית בבתי ספר אחרים. יש להוכיח כי תיגרם פגיעה קשה ומשמעותית בתלמידים בעקבות הפעלת בית הספר, על מנת שתוכרע הכף לטובת אי פתיחתו ואי הכרה בו.
לסיכום, ניתן להיווכח כי הקמת בתי ספר פרטיים בישראל הינה מורכבת אך אפשרית. חרף המשוכות הביורוקרטיות, וגם במקרים של סירוב לבקשה לרישיון תפעול בית הספר, ניתן במקרה הצורך לפנות לערכאות המינהליות והמשפטיות המתאימות לשם השגה על ההחלטה.
צרו קשר עם עורך דין מומחה לדיני חינוך ומשפט מינהלי
אם אתם מחפשים תשובות לשאלות בנושא הקמת בית ספר פרטי בישראל, או שאתם נדרשים לקבל סיוע משפטי בתחום דיני החינוך בארץ, נשמח לעזור. אתם מוזמנים ליצור קשר עם משרד עורכי הדין שלנו בירושלים ובתל אביב. עורכי הדין במשרדנו עוסקים בסיוע משפטי עבור מוסדות חינוך, הורים ועובדי הוראה, לרבות ייצוג שוטף מול הערכאות המשפטיות הרלבנטיות, כולל בתי המשפט.
:
:
מאמרים מומלצים