הגנת אמת דיברתי

אחת מההגנות העיקריות אשר קבועות בחוק איסור לשון הרע, היא הגנת "אמת דברתי", וכלשון החוק: הגנת אמת הפרסום. סעיף 14 לחוק קובע, כי: "במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום ענין ציבורי; הגנה זו לא תישלל בשל כך בלבד שלא הוכחה אמיתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש".

האיסור לפגוע בפרטיות נכתב באופן מפורש בחוק לשון הרע. בסעיפי החוק מוטלות סנקציות על מי שמפרסם לשון הרע. עם זאת, הזכות לשם טוב אינה זכות מוחלטת, ויש לאזן אותה למול זכויות נוספות, כמו חופש הביטוי, ולכן ישנו בחוק פרק שלם שעוסק בהגנות ובפרסומים מותרים, כדי לתת למפרסם אפשרות לקבל פטור מאחריות במקרים המתאימים.

כלומר, אם מישהו תובע אתכם בטענה כי פרסמתם לשון הרע, יש דרך להתמודד ולהגן על עצמכם – ההגנות הקבועות בחוק נחקקו בדיוק לשם כך. על המפרסם יהיה להוכיח, כי הפרסום שעשה הוא מותר או כי אחת מההגנות שבחוק מתקיימות, כולל ההגנה ההגיונית שכל דבר שכתבתם (אמרתם, שרתם, רקדתם) הינו אמת.

אבל כיצד בעצם ניתן להשתמש בהגנה זו במידה ומוגשת תביעה (או איום לתביעה) כנגדכם? במאמר זה, עורך הדין מיכאל דקר יסביר על השימוש בהגנת "אמת דיברתי".

שני תנאים לצורך התגבשות הגנת אמת דברתי

אם כן, המפרסם צריך לעמוד בשני תנאים מצטברים לצורך קיומה של הגנה זו, וכך לא תוטל עליו אחריות אזרחית-נזיקית או פלילית:

הדבר שפרסם הוא אמיתי.
היה בפרסום עניין ציבורי.

באשר לתנאי הראשון, הפסיקה קבעה (למשל, דנ"א 2121/12 ‏פלוני נ' ד"ר אילנה דיין אורבך, פ"ד סז(1) 667) כי אין הכוונה לאמת סובייקטיבית, אלא לאמת שמתאימה למציאות כפי שהיא – מדובר באמת אחת ויחידה, אשר נקבעת על סמך מכלול הראיות שעומדות בפני בית המשפט. גם אם היה בפרסום פרט לוואי לא מדויק, הוא לא יפגע ברכיב זה.

בנוגע לעניין ציבורי, נקבע בפסיקה כי עניין ציבורי הוא כזה אשר לציבור יש אינטרס מהותי כי יפורסם או כזה אשר לציבור יש תועלת אמיתית מהכרתו. "עניין ציבורי" נבחן ע"פ ההקשר, כלומר ביחס לאותו ציבור בפניו הפרסום נעשה.

בע"א 751/10 ‏פלוני נ' ד"ר אילנה דיין -אורבך, פ"ד סה(3) 369 נקבע, כי את התנאי של "עניין ציבורי" יש לפרש על דרך ההרחבה, וכי נקודת האיזון הראויה היא, כי העניין הציבורי ייבחן בנוגע לפרסום כולו, ולא בנוגע לכל משפט או אמירה בפרסום. בנוסף, נקבע כי לצורך תחולת הסעיף, לא נדרש כי מושא הפרסום יהיה דמות ציבורית.

כאשר בית המשפט יבחן האם מתקיימים תנאי הסעיף כדי להחליט האם יש להחיל את ההגנה של אמת דברתי בחוק לשון הרע על המפרסם, הוא יבחן האם בפרסום הייתה תועלת לציבור, במידה טובה וחשובה מספיק שמצדיקה את הפרסום אשר יש בו משום לשון הרע.

שני היסודות בסעיף הם מצטברים, ואם אחד מהם לא מתקיים, טענת אמת דיברתי לא תעזור למפרסם, ובהעדר הגנה מתאימה אחרת, הוא יהיה אחראי לפרסום שעשה, אשר מהווה לשון הרע.

נטל הוכחת הגנת אמת דיברתי

טענות הגנה במשפט פלילי ואזרחי מועלות ע"י הנאשם או הנתבע, בהתאמה. בית המשפט לא מעלה מיוזמתו טענות לטובת צד כזה או אחר. הצדדים הם אלו שצריכים לטעון את טענותיהם ובית המשפט הוא זה שיכריע על סמך חומר הראיות שבפניו.

אם כן, אם הוגשה נגדכם תביעה בלשון הרע, ואתם סבורים, כי חלה עליכם הגנה מכח החוק, התפקיד שלכם הוא להעלות את הטענה ובכך לסתור את טענות התובע. טענת ההגנה אמת דיברתי בחוק איסור לשון הרע היא טענה שתוכלו להעלות אם לדידכם הדבר שפרסמתם הוא אמת ויש בו עניין לציבור.

נטל ההוכחה כי מתקיימים שני יסודות הסעיף של הגנת אמת דיברתי בלשון הרע מוטל על כתפיכם. יש לציין, כי כאשר מדובר בפרסומים פוגעניים מאוד בעלי תוכן חמור, הנטל להוכחת אמיתותם יהיה גדול יותר.

מקרה בו נדחתה לאחרונה טענת ההגנה של אמת דיברתי הוא ת"א 7717-07-15 אשד נ' גפן 79 בע"מ ואח', אשר נדון בבית המשפט המחוזי בחיפה.

התובע הגיש תביעה בשל ארבעה פרסומים שונים המוציאים את דיבתו רעה, אשר עוסקים בהליך קבלתו לתפקיד דובר המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה. בפרסומים נאמר, כי המינוי של התובע היה לאור היכרות אישית וקרובה בינו לבין ראש המועצה בהתעלם משיקולים אחרים: שיקולי כדאיות כלכלית או יכולת מקצועית.

הנתבע טען בין היתר, כי הפרסומים נשוא התביעה היו אמת לאמיתה, וכי עומדת לנתבעים (המקומון והעורך הראשי של המקומון) הגנת סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע – טענת אמת הפרסום. בית המשפט בחן טענת הגנה זו על סמך שני היסודות: האם הפרסום המהווה לשון הרע היה אמת, והשני – האם קיים עניין ציבורי בפרסום.

בית המשפט קבע, כי בעניין העומד בפניו, לא עלה בידי הנתבעים להוכיח כי הפרסומים בחלקם המכפיש את התובע הם אמת. "הנחת הבסיס עליה נסמכים הנתבעים לפיה אשד התקבל לתפקיד הדוברות אך בשל קשרי החברות שלו עם ראש המועצה לעומת יתר המועמדים לא הוכחה", נכתב בפסק הדין.

לאור האמור, נפסק כי לא עומדת לנתבעים הגנת אמת דברתי, והם חויבו בתשלום פיצויים לתובע.

חשיפה לתביעת דיבה

בסיכום ניתן לומר, כי חשוב לשקול היטב כל דבר שמפרסמים. פרסום בכל אמצעי המדיה השונים, אשר יחרוג מעיקרי חוק איסור לשון הרע, יכול לחשוף את המפרסם לתביעת דיבה נגדו. במקרה שבו הוגשה תביעת דיבה נגד המפרסם, מומלץ להתייעץ עם עו"ד המתמחה בלשון הרע ולבחון האם עומדות למפרסם אחת מההגנות, כולל הגנת אמת דיברתי.

עורכי הדין במשרדנו מתמחים במשפט אזרחי-מסחרי, כולל נזיקין ולשון הרע. יש לנו נסיון רב בהתמודדות עם תביעות לשון הרע – הן מצד התובע והן מצד הנתבע.

ניתן לפנות לעורכי הדין במשרדנו ולקבל ייעוץ והכוונה בנושא תביעות דיבה.