דלג לתוכן
Contact Us: 03-3724722 | 055-9781688 | [email protected]

תעודת כשרות בישראל (מידע משפטי)

Michael Decker

הידעתם כי בישראל, ללא תעודת כשרות לא ניתן להשתמש במילה ״כשר״ בפרסום או תפריט מסעדות? קביעה זו היא רק חלק מהחוקים הנוקשים בנושא כשרות בישראל. בתי עסק רבים אינם מכירים את החוק. הם נאלצים לגלות בדיעבד ובדרך הקשה כי עליהם לשאת בסנקציות וקנסות כבדים עקב הפרתו. במדריך קצר זה נסביר מה צריך לעשות (ובעיקר מה לא לעשות) כדי לפעול בהתאם לחוק ולהימנע מסיבוכים משפטיים.

משרד עורכי הדין שלנו בירושלים ובתל אביב, מעניק ללקוחותיו ייעוץ וייצוג במגוון ענפי המשפט כגון: דיני תאגידים וחברות, משפט מסחרי, קניין רוחני, פשיטת רגל וחדלות פירעון, ודיני עבודה. המשרד מסייע משפטית למסעדות, מלונות, אולמות אירועים ועסקים נוספים בתחום המזון בנושא דיני כשרות ועמידה בדרישות החוק בנושא.

הסיבה לכך שרוב המסעדות בישראל כשרות

בישראל נקבעו כללים קפדניים למדי בכל הנוגע לדיני הכשרות. על מנת שמקומות בהם מוגש מזון (מסעדות, אולמות אירועים, חדרי אוכל וכיו״ב) יוכלו להציג עצמם ככשרים, נדרשת קבלת תעודת כשרות מהרבנות הראשית לישראל. פעולות בניגוד להנחיות אלה עלולה לגרור סנקציות כגון קנסות ואף העמדה לדין. בכדי להימנע מכך, חשוב להכיר את החוק בנושא כשרות בישראל. יש לפעול בהתאם לו, ולהסתייע בייעוץ משפטי במידת הצורך.

מעניין לגלות כי מחקרים בנושא מראים שרוב המסעדות בישראל כשרות, או לכל הפחות מעוניינות בתעודת הכשר. זאת על אף שמבחינת רווחים כלכליים, הדבר לכאורה לא משתלם, מאחר ורוב הציבור בישראל חילוני.

תעודת כשרות בישראל

אבל יש לכך הסבר; בעלי המסעדות הכשרות מרוויחים בעקבות תעודת הכשרות קהל שומר מסורת. לעומת זאת, הם מפסידים לכל היותר חלק קטן מהקהל החילוני, משום שקהל זה לא יימנע בדרך כלל מלאכול במסעדה כשרה.

כיצד פועל החוק בישראל בנושא תעודת כשרות?

חוק הכשרות (או בשמו המלא ״חוק איסור הונאה בכשרות״) מחייב כי תעודת הכשרות תינתן רק על-ידי הרבנות הראשית לישראל. כפי שכבר ציינו, מקומות אשר מוגש בהם מזון ושאינם פועלים דרך הרבנות, אינם יכולים מבחינה חוקית להשתמש במילה ״כשר״. 

יתר על כן, בהתאם לפסיקת בג״ץ בנושא, חל עליהם איסור להשתמש בשורש כ.ש.ר. ולא רק בו, אלא גם במונחים מהדרין, הלכה, השגחה וכיו״ב, מושגים המטעים לחשוב שהמקום פועל בהתאם להנחיות הרבנות הראשית. להבדיל מכך, כי אין מניעה להוסיף השגחה נוספת של גופי כשרות המוכרים על-ידי הרבנות הראשית. לדוגמה: בד״ץ, הרב חתם סופר ועוד. אך אלה אינם יכולים להוות תחליף לתעודת כשרות מטעם הרבנות הראשית.

בחינת הזכאות לתעודת כשרות

החוק קובע כי מועצת הרבנות הראשית לישראל או רב שהוסמך לכך מטעמה מוסמכים להעניק זכאות לתעודת כשרות עבור מסעדות ומקומות המגישים מזון. לחלופין, גם רב מקומי רשאי לתת את התעודה. החוק קובע כי לצורך קביעת הזכאות, ניתן להביא בחשבון את דיני הכשרות בלבד. כלומר, יש לוודא כי המקום פועל לפי הסטנדרטים ההלכתיים לעניין שימוש במזון כשר, הפרדת כלים וכיו״ב.

להבדיל מכך, לא ניתן להתחשב בקריטריונים שאינם נוגעים להלכות הכשרות. כבר מספר פעמים בג״ץ אסר על הרבנות הראשית למנוע מתן תעודת כשרות בשל טעמים זרים. לדוגמה, אולם אירועים בירושלים בו נערכו מופעי ריקודי בטן או קונדיטוריה המופעלת על-ידי יהודיה משיחית. להבדיל, בג״ץ אישר כי בישול בשבת יוכל להוות עילה לשלילת תעודת כשרות מבית הארחה ברמת הגולן.

מה לגבי תעודת פיקוח על מסעדות של ארגונים פרטיים?

לאורך השנים הוקמו ארגונים פרטיים המעניקים תעודות פיקוח משלהם. המוכר שבהם הוא ארגון צהר, אשר אף נקבעו בבג״ץ כללים מקלים לגבי התעודה המוענקת על-ידו. על פי פרסומים בנושא, הרבנות אף נמנעת כיום מלהטיל קנסות על בתי עסק העושים שימוש בתעודת הצהרה מעין זו. עם זאת, חשוב לפעול בזהירות המתבקשת. במידת הצורך, מומלץ להסתייע בייעוץ משפטי, על מנת לוודא עמידה בהוראות החוק ובכללי הרבנות הראשית. בכך תוכלו לחסוך סיבוכים משפטיים בעקבות אופן השימוש בתעודה.

צרו קשר עם עורך דין מומחה לייעוץ וסיוע בענייני תעודת כשרות

במשרד עורכי הדין שלנו בירושלים ובתל אביב, תמצאו עורכי דין בעלי מומחיות בתחומי המשפט האזרחי השונים. עורכי הדין במשרד ישמחו לסייע לכם בכל סוגיה הנוגעת לדיני כשרות בבתי עסק. לכל שאלה או צורך בסיוע תוכלו ליצור עמנו קשר באמצעות מספרי הטלפון או כתובת הדואר האלקטרוני המופיעים מטה.

צרו קשר

  • ✓ Valid number ✕ Invalid number
  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

גלול כלפי מעלה