תושבות מס חברה: עו״ד מיסוי בינלאומי ודיני תאגידים

תושבות מס של חברה מהווה כיום סוגיה משפטית חשובה אך מסובכת מאין כמותה. תושבות מס חברה קובעת האם חברה שפעילה במספר מדינות פרט לישראל תחויב במסים או תקבל הטבות מס כחברה ישראלית ותימנע ממיסוי כפול. מבחן השליטה והניהול קובע האם מדובר בחברה ישראלית או חברת חוץ, על בסיס המקום בו מתקבלות ההחלטות המעשיות על פעילות החברה.

השאלה האם חברה או תאגיד עסקי ימוסו במדינה מסוימת תלויה בהכרעה בדבר תושבות המס של התאגיד. זהו המצב המשפטי במדינות רבות בעולם, ובהן בישראל. בהתאם, חשוב כי בעלי חברות, ובייחוד בעלי חברות בינלאומיות, יהיו מודעים לחוק ויפעלו בהתאם לו. במאמר זה יסביר בהרחבה על נושא חשוב זה עורך הדין מיכאל דקר, שותף במשרדנו ומומחה לדיני חברות ומיסוי בינלאומי.

האם ובאילו מקרים ניתן למסות חברות בינלאומיות הפועלות בישראל?

בעידן המודרני, שבו חברות מפעילות סניפים וחברות בת במקומות רבים בעולם, התשובה לשאלה בנוגע למיסוי חברות בינלאומיות אינה מובנת מאליה כלל ועיקר. זאת משום שלא פעם פעילות החברה בישראל אינה בהכרח מגיעה לכדי עמידה ברף לצורך מיסוי. מנגד, קריאת החוק בנושא אינה נותנת תשובות ברורות לגבי אמות המידה להכרעה בנושא. אם בעבר לא היה מדובר בסוגיה משפטית משמעותית בדרך כלל, כיום מדובר בנושא המעסיק רשויות מס של מדינות רבות (ובהן ישראל), כמו גם חברות המקיימות עסקים מסביב לעולם ומעוניינות לפעול בהתאם לדיני המס המקומיים. במהלך השנים, רשויות המס בישראל פיתחו מבחנים לפרשנות החוק. על כך נסביר להלן.

מה קובע החוק ולגבי אילו הכנסות הוא רלוונטי?

לפי פקודת מס הכנסה, דיני המיסוי הישראלים חלים על תושבי ישראל, אך גם על חברות הפועלות בישראל. המבחן המשפטי לצורך מיסוי חברות בישראל נקרא מבחן השליטה והניהול. לפי מבחן זה, כאשר השליטה על עסקי החברה וניהולה מופעלים בישראל, החברה תיחשב כתושבת לצורכי מיסוי. תושבות מס בישראל תאפשר למסות הכנסות שונות של החברה, ובכלל זה רווחי הון. בנוסף, עשויה להיות לכך השפעה לגבי הטבות מס שונות אשר מוענקות לחברות הפועלות בישראל, או, להבדיל מכך, לחברות חוץ. מעבר לכך, קיימת חשיבות רבה להכרעה בשאלת התושבות ביחס לאמנות למניעת כפל מס. מדינת ישראל חתומה על אמנות מעין אלה עם מדינות רבות. בהתאם, חשוב להכריע האם החברה מסווגת בתור תושבת מס בישראל, או שמא מדובר בחברת חוץ. ואולם, החוק אינו מפרט באילו מקרים מבחן השליטה והניהול מתקיים. לצורך יישום המבחן וההכרעה בו, חשוב להכיר את הקריטריונים שקבעו בתי המשפט ורשויות המס הישראליות בנושא.

כיצד מבחן השליטה והניהול מיושם בפועל?

בתי המשפט בישראל קבעו בשורת פסקי דין כי ההכרעה במבחן השליטה והניהול, לצורך סיווג תושבות מס של חברה, נעשית תוך בחינה מהותית, ולא פורמלית בלבד. משמעות הדבר היא כי בעלות בחברה מסוימת מבחינה משפטית לא בהכרח מוכיחה שליטה וניהול. ההכרעה דורשת לבדוק מהו המקום שבו העסק מנוהל בפועל, ואשר בו מתקבלות החלטות אסטרטגיות ונקבעת מדיניותה העסקית של חברה מסוימת. מבחן זה עשוי להישמע פשוט, אך בפועל הוא מורכב מאין כמוהו. בפסיקה נקבעו קריטריונים שונים להכרעה, וביניהם נבחן אופן קבלת ההחלטות, ובייחוד החלטות בנוגע לעסקאות בהיקף רחב, החלטות המשפיעות על גורל החברה (דוגמת שינוי מבנה הבעלות) וכיו״ב. כמו כן, חשוב לבחון מיהו הגוף האחראי על קבלת החלטות הנחשבות משמעותיות בחברה. במקרים רבים מדובר בדירקטוריון, אך לא פעם הסמכויות מועברות לגוף או אדם ספציפיים. מעבר לכך, נבדק במסגרת זאת מהו המקום שבו מנוהל העסק בפועל, מבחינה שגרתית. קריטריון זה עשוי לתת תוצאה סותרת לזו שמתקבלת בדבר קבלת ההחלטות הגורליות בחברה. ניתן לבחון במקרים אלה אלמנטים כגון המקום בו מנוהלים ונשמרים ספרי החברה, המקום בו יושבים רואי החשבון והמחלקה המשפטית, המקום בו נעשית התקשרות עם ספקים בחברה, המקום שאותו גורמים חיצוניים רלוונטיים תופסים בתור מיקום החברה וכיו״ב.

מה קורה כאשר קיים אשכול חברות הפועל בארץ ובחו״ל?

המבחן הנ״ל להכרעה בשאלת תושבות מס של חברה עשוי להעלות סוגיות משפטיות ספציפיות במקרים בהם מדובר באשכול חברות, כגון חברה אם וחברות בת. לדוגמה, כאשר חברת אם נחשבת כתושבת מס בישראל וחברת בת ממוקמת במקום אחר מבחינה גיאוגרפית, ייתכן כי עדיין חברת הבת תיחשב כתושבת מס. הדבר עשוי לקרות, למשל, כאשר עולה כי ההחלטות העסקיות בחברת הבת מוכתבות על-ידי חברת האם ולחברת הבת אין כל שיקול דעת בנושא בעת אישור ההחלטות. לחלופין, עשוי להיקבע כי יש להתעלם מקיומה של חברת בת בחו״ל לצורך מיסוי. כך נקבע בפסק דין חשוב משנת 2012 שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב (ומספרו עמ״ה 1029/90).

פסק הדין עסק בחברת טקסטיל ישראלית אשר עברה הנפקה בבורסה והקימה חברה באיי הבהאמס (מדינה הנחשבת כמקלט מס). כאשר החברה הישראלית עברה הנפקה בבורסה, היא נדרשה על-ידי הרשות לניירות ערך להעביר את פעילות החברה הזרה לישראל. החברה הישראלית רכשה את פעילות החברה הזרה, לא לפני שהעבירה לבעלי המניות בחברה דיבידנד בסך 22.4 מיליון ש״ח (סכום שהיה שווה בערכו לשווי עסקת הרכישה של החברה הזרה). בשל כך, פקיד השומה בישראל קבע כי יש למסות את הכנסות הדיבידנד, לאור כך שהחברה הזרה נשלטת ומנוהלת על-ידי החברה הישראלית. בעלי המניות ערערו על ההחלטה בפני בית המשפט, אשר דחה את הערעור וקבע כי מהראיות ועובדות המקרה עולה כי אכן ההחלטות בדבר מדיניות החברה הזרה, כמו גם ההחלטות הניהוליות ברמה היומיומית, נקבעו על-ידי החברה הישראלית. בשל כך מבחן השליטה והניהול מתקיים וניתן למסות את החברה הישראלית. אף שפסק דין זה אינו נחשב להלכה מחייבת, הוא פתח את האפשרות למסות חברות הפועלות במסגרת אשכול חברות בכפוף למבחן השליטה והניהול.

תושבות מס של חברה לצורכי מיסוי בישראל – צרו קשר עם עורך דין מומחה למיסוי בינלאומי

לסיכום, וכפי שניתן להיווכח, תושבות מס של חברות הפועלות בישראל מהווה סוגיה משפטית בעלת חשיבות עצומה, אך ההכרעה בה עשויה להיות מורכבת למדי. הן חברות ישראליות הפועלות מעבר לים והן חברות בינלאומיות המעוניינות לפעול בישראל נדרשות לפעול מתוך הבנה מעמיקה של דיני המס. משרדנו, המתמחה בדיני מסים, ובפרט במיסוי בינלאומי, מסייע באופן שוטף לחברות ישראליות ובינלאומיות בייעוץ ובתכנון מס מיטבי ובהתאם לחוק. אם יש לכם שאלות או צורך בייעוץ בנושא, ניתן לפנות אלינו באמצעות מספרי הטלפון וכתובת הדוא״ל המופיעים מטה. עורך דין מומחה למיסוי בינלאומי ממשרדנו ישמח לספק עבורכם מענה מקיף ומקצועי.