תביעות שיבוב של המוסד לביטוח לאומי וחברות הביטוח הסבר עו"ד נזיקין ופלת"ד

לא נתקלתם במושג "תביעות שיבוב"? נשמע כמו מונח טכני ומסובך? באמת מדובר במונח משפטי טכני, אך חשוב לדעת מה הוא אומר מעשית מבחינת הפיצויים שתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי וחברות הביטוח. במאמר זה נסביר במונחים פשוטים מה זה שיבוב

הגדרה – מהי תביעת "שיבוב"?

המובן של המילה "שיבוב" הוא "החזר" או "תחלוף", והכוונה להחזר הכספים ששילם המוסד לביטוח לאומי וכן חברות הביטוח.

תביעת שיבוב היא תביעה שבה הן המוסד לביטוח לאומי והן חברת הביטוח יכולים להיכנס ב"נעלי" המבוטחים (הניזוק הישיר), לאחר ששילמו להם תגמולי ביטוח בגין התאונה על פי חוזה הביטוח שביניהם או על קצבת נכות. לאחר שזכות הפיצוי עוברת לידי הביטוח לאומי או חברת הביטוח, שכבר שילמו מכיסם לניזוק הישיר, הם יכולים להגיש תביעת נזיקין נגד מי שגרם לנזק ("המזיק"), כדי לקבל פיצוי.

המקור המשפטי:

תביעת תחלוף (שיבוב) שאובה מחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, כאשר נקבע בסעיף 62 לחוק הנ"ל באלה המילים:

"(א) הייתה למבוטח בשל מקרה הביטוח גם זכות פיצוי או שיפוי כלפי אדם שלישי, שלא מכוח חוזה ביטוח, עוברת זכות זו למבטח מששילם למוטב תגמולי ביטוח וכשיעור התגמולים ששילם.

(ב) המבטח אינו רשאי להשתמש בזכות שעברה אליו לפי סעיף זה באופן שיפגע בזכותו של המבוטח לגבות מן האדם השלישי פיצוי או שיפוי מעל לתגמולים שקיבל מהמבטח.

(ג) קיבל המבוטח מן האדם השלישי פיצוי או שיפוי שהיה מגיע למבטח לפי סעיף זה, עליו להעבירו למבטח; עשה פשרה, ויתור או פעולה אחרת הפוגעת בזכות שעברה למבטח, עליו לפצותו בשל כך. "

(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו אם מקרה הביטוח נגרם שלא בכוונה בידי אדם שמבוטח סביר לא היה תובע ממנו פיצוי או שיפוי, מחמת קרבת משפחה או יחס של מעביד ועובד שביניהם.".

תביעת שיבוב של המוסד לביטוח לאומי:

הפסיקה קבעה, כי מבחינה מהותית ביטוח לאומי הוא "חליפו" של הנפגע הניזוק, מכוח "סוברוגציה" או "תחלוף", ועל כן הביטוח הלאומי "נכנס בנעליו" של הניזוק ועומד במבחן "זהות הצדדים" בין ההליכים שהתקיימו שם, לבין ההליך המתקיים בתביעת השיבוב. עוד נקבע, כי המוסד לביטוח לאומי יכול לתבוע בשיבוב רק תגמולים ששולמו כתוצאה מהנכות בלבד, והוא לא יכול לתבוע מעבר למה שחב המזיק לנפגע.

דוגמא לכך היא כאשר ניזוק נפגע בתאונת עבודה ונגרם לו נזק גוף, הוא יכול לתבוע את המוסד לביטוח לאומי, הן באשר לדמי הפגיעה ע"י הגשת תביעה לדמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה, באמצעות טופס בל/211, דהיינו הפסדי השכר שנגרמו לו בעטיי הפגיעה. במידה והביטוח הלאומי מכיר בפגיעה כתאונת עבודה, הנפגע יכול להגיש בקשה לקביעת דרגת נכות בפני ועדות הביטוח הלאומי, באמצעות טופס בל/200. במידה ונקבעות לו דרגות נכות, זמנית ו/או לצמיתות, הוא זכאי לקבל מענקי נכות וכן קצבה חודשית (היה והנכות שנקבעת על ידו הינה בשיעור 20% ומעלה). כמובן כל זאת בהנחה כי המעביד משלם ביטוח לאומי עבור עובדו, כפי שקובע החוק.

במקביל, המוסד לביטוח לאומי יכול להגיש תביעה נגד מזמין העבודה ו/או הקבלן הראשי ו/או מבצע הבניה, בהנחה שאינם בתור "מעסיקו של הנפגע", ולבקש להחזיר את הכספים שהוא שילם לניזוק מכל אלה או חלק מהם, הכל קשור בשאלת מי אחראי לתאונה ומה חלקו של כל אחד באחריות, וזאת מכוח פקודת הנזיקין (נוסח חדש), המבוסס על עיקרון האשמה והאחריות.

כמובן שהמוסד לביטוח לאומי יכול להצטרף לתביעת הניזוק, היה והניזוק תבע גורמים חוץ מהמעביד, והוא גם יכול להגיש תביעת שיבוב לאחר תום תביעת הניזוק, בתנאי שהגורמים שנתבעו הם בנוסף למעביד.

למה אנו מדגישים את העובדה שתביעת השיבוב אינה אמורה להיות מוגשת כנגד המעביד? מהסיבה הפשוטה כי המוסד לביטוח לאומי אינו יכול להגיש תביעה נגד המעביד משום שהלה משלם דמי ביטוח לאומי עבור עובדו.

זכות השיבוב בתביעות ביטוח:

אותו עיקרון חל גם כאן: חברת הביטוח, במקרים מסוימים, יכולה לדרוש החזר כספים ששילמה למבוטחיה בתביעות שיבוב. לדוגמה, כאשר מתרחשת תאונת דרכים, והרכב הניזוק תובע ו/או מפעיל את הביטוח המקיף של הרכב, ובהנחה שחברת הביטוח-מקיף מפצה את הבעלים של הרכב הניזוק בגין הנזקים שנגרמו לרכבו, חברת הביטוח יכולה להגיש תביעת שיבוב נגד הרכב הפוגע להחזר הכספים ששילמה למבוטחה, בתנאי שהרכב הפוגע האחר אשם בתאונה, משום שתביעה זו מבוססת אף היא על פקודת הנזיקין ועיקרון האשמה.

דוגמה נוספת לתביעת שיבוב היא חברת קרנית, קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, שיכולה להגיש תביעת שיבוב נגד הנהג הפוגע, כאשר בעת התאונה אותו נהג היה נעדר כיסוי ביטוחי ו/או משולל רישיון נהיגה או שהמקרה נופל בחריג של סעיף 7 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, בהתאם לסעיף 9 לאותו חוק, וזאת בהנחה כי אחד הנוסעים ברכב, או יותר, מגיש תביעה לפיצויים נגד חברת קרנית, בעילה לפי חוק הפלת"ד.

אם יש לכם שאלות נוספות או אם אתם זקוקים לעזרה משפטית מעורך דין לענייני נזיקין בישראל, אתם מוזמנים לפנות אלינו. משרדינו ממוקמים בירושלים ובתל אביב.