תביעה בהליך מהיר: עו״ד אזרחי בירושלים ותל אביב

מהי תביעה בהליך מהיר? בתביעות מסוימות שסכומן אינו עולה על 75 אלף ש״ח, או בתביעות לפינוי שוכרים המסרבים להתפנות מדירת מגורים, קיים מסלול מהיר לדיון בתביעה. תביעה בהליך מהיר מאפשרת לנהל הליך מקוצר, עם פחות כתבי טענות ודיונים המתקיימים תחת לוח זמנים מואץ. במאמר זה יסביר על סוג הליכים אלה עו״ד יהושע פקס, שותף במשרדנו ומומחה לדין האזרחי.

באילו מקרים עולה צורך לנהל תביעה בהליך מהיר?

סביר להניח שמרבית התובעים – וכמוהם, גם מרבית הנתבעים – היו רוצים לנהל תביעה שהדיון בה יסתיים בתוך זמן קצר. אך במציאות, הדבר אינו תמיד אפשרי, מסיבות שונות. תביעה אזרחית עשויה לעסוק בנושאים מורכבים, ודורשת בירור מעמיק של המחלוקות בין הצדדים. כך גם העומס על בתי המשפט, שעל פי הדיווחים רק גובר עם השנים, עלול להוביל לכך שלוח הזמנים לניהול התיק מתארך מעבר למה שהצדדים היו רוצים.

ואולם, לא פעם הצדדים נדרשים לנהל הליך משפטי באופן מהיר ככל הניתן. האמור רלוונטי בעיקר כאשר סכום התביעה יחסית נמוך, והליך ממושך עלול להפוך את עצם הגשת התביעה וניהולה ללא משתלמים. עבור מקרים אלה, נקבע מסלול מהיר לדיון בתביעות. דוגמה נוספת, אשר הפכה לנפוצה במיוחד בשנים האחרונות, נוגעת לתביעות לפינוי דיירים מדירות שכורות, בשל סירובם להתפנות באופן עצמאי. מטבע הדברים, תביעות אלה דורשות ניהול הליך מהיר במיוחד, לאור ההשפעה הישירה על פרנסתם של בעלי הדירות עקב סירוב הדיירים להתפנות מהן. להלן נסביר על שני סוגי הליכים אלה והאופן שבו הם מתנהלים.

תביעה בהליך מהיר – איך זה עובד?

בתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעות את הכללים בנוגע לניהול תביעות אזרחיות בישראל, נקבע מסלול מהיר לניהול תביעות, במקרים בהם סכום התביעה או שווי נושא התביעה הוא עד 75 אלף ש״ח. זאת למעט תביעות שהוגשו בקשות לניהולן כתביעות ייצוגיות או תביעות לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. על מנת לנהל תביעה בהליך מהיר, על התובעים לצרף לכתב התביעה תצהיר לאימות העובדות הנזכרות בו. כך גם הנתבעים, כאשר יגישו כתב הגנה, יידרשו לצרף תצהיר מעין זה. ככל שמי מהצדדים מעוניין להגיש חוות דעת מומחה לתביעתו, יש לצרף את חוות דעת המומחה כבר בעת הגשת כתב הטענות. על מנת לקצר את שלב כתבי הטענות, התקנות קובעות כי אין זכות להגיש כתב תשובה, והגשת הודעה לצד ג׳ על-ידי הנתבע תדרוש קבלת רשות מבית המשפט.

התקנות מקצרות את שלבי הדיון בתביעה, וקובעות כי ככלל, לא יתקיימו הליכים מקדמיים. בנוסף, יתקיים דיון קדם משפט בתוך 90 יום ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון בתיק (ככלל, ישיבה אחת בלבד של קדם המשפט) ודיון ההוכחות יתקיים בתוך 6 חודשים מאותו מועד. ככלל, שלב ההוכחות יסתיים בתום יום דיונים אחד בלבד, למעט אם בית המשפט יסבור כי קיים צורך בהוספת ימי דיון נוספים. גם אז, ככל הניתן, יתקיימו ימי הדיונים ברצף. הצדדים יסכמו בדרך כלל את טענותיהם בעל פה (למעט אם, מטעמים מיוחדים, יקבע בית המשפט אחרת) ופסק הדין יינתן ככלל בתום הדיון בתביעה, ולכל המאוחר בתוך שבועיים מאותו מועד.

תביעה לפינוי דייר סרבן (תביעה לפינוי מושכר)

כפי שציינו לעיל, התקנות קובעות מסלול מהיר גם לתביעות לפינוי דיירים המסרבים להתפנות מדירות מגורים שכורות. מדובר במסלול מהיר אף יותר, במסגרתו נערך דיון בתביעה בתוך 30 יום לכל היותר ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון. פסק הדין בתביעות אלה יינתן, ככל האפשר, לא יאוחר מ-90 יום מתום הדיון בהליך. הסבר מורחב על הנושא, תוכלו למצוא במאמר נוסף שהתפרסם באתר משרדנו בנושא תביעות לפינוי דייר סרבן.

צרו קשר עם עורך דין מומחה למשפט אזרחי

במאמר זה הסברנו בהרחבה על הליכים מהירים לדיון בתביעות בסכומים נמוכים יחסית, או בנושא פינוי דיירים סרבנים מדירות שכורות. אם יש לכם שאלות נוספות על מסלולים אלה, או צורך בייעוץ או סיוע בתחום המשפט האזרחי, עורכי הדין ממשרדנו זמינים עבורכם. משרד עורכי הדין שלנו, בירושלים ובתל אביב, מתמחה במגוון ענפי המשפט האזרחי, לרבות דיני חוזים, דיני תאגידים, דיני צרכנות, דיני נזיקין ועוד. ניתן ליצור עמנו קשר באמצעות מספרי הטלפון או כתובת הדואר האלקטרוני המופיעים מטה.