שלבי תביעה ייצוגית: עו״ד תביעות ייצוגיות דקר, פקס, לוי, רוזנברג ושות'

מהם שלבי הליך תביעה ייצוגית? לא כולם מודעים לכך שתביעה ייצוגית מתנהלת באופן שונה מתביעה אזרחית ״רגילה״, וכוללת הליך הבנוי ממספר שלבים. ראשית, נדרש אישור של בית המשפט לפני שייערך דיון מהותי בתביעה. לצורך כך, יש להגיש בקשה לאישור התביעה, ולהוכיח עמידה בקריטריונים שנקבעו בחוק לאישור תביעה ייצוגית. אם הבקשה לתביעה ייצוגית תאושר, בית המשפט ידון בתביעה לגופה. לחלופין, במקרים רבים הצדדים יגיעו ביניהם להסדר פשרה, אשר יצריך את אישור בית המשפט. במאמר זה עורך הדין מיכאל דקר, שותף במשרדנו ומומחה למשפט אזרחי ותחום התביעות הייצוגיות, יסביר בהרחבה באילו מקרים ניתן להגיש תביעה ייצוגית וכיצד ההליך מתנהל.

תביעות ייצוגיות – הסבר כללי

תביעות פיצויים עוסקות בסוגיות משפטיות בתחומים כגון דיני צרכנות, נזיקין, סכסוכי עבודה וכיו״ב. לא פעם קורה שרבים נפגעו מאותה הבעיה וקמה להם עילת תביעה משותפת. הבעיה המתעוררת במקרים אלה היא כי לכל אחד מהנפגעים אין בהכרח אינטרס או יכולת לנהל את התביעה בכוחות עצמו, שעה שהנזק של כל אחד מהתובעים עומד על סכום נמוך יחסית. לאורך השנים עולם המשפט פיתח כלים שונים להתמודדות עם סיטואציות מעין אלה, דוגמת האפשרות להגיש תביעה קטנה. אך לרוב מדובר בפתרונות ברמת הפרט הבודד, ולא בדרכים להשיג פתרון משפטי לכלל חברי הקבוצה.

ואולם, קיים כלי משפטי ייחודי המיועד לספק פתרון משפטי לכלל חברי קבוצת הנפגעים – הגשת תביעה ייצוגית. תביעות ייצוגיות נועדו לאפשר לתובעים רבים להגיש תביעה נגד תאגידים ורשויות בגין נזק משותף שנגרם להם. המיוחד בתביעות ייצוגיות הוא כי הצלחה בהן מאפשרת לתובעים המייצגים את הקבוצה לקבל גמול בגין ניהול התביעה. גמול זה יכול להגיע לעיתים לסכומים של מאות אלפי שקלים, ואף למעלה מכך. זאת בנפרד מהסכומים שיועברו אל יתר התובעים. תחום התביעות הייצוגיות עודנו חדש יחסית, וממשיך להתפתח כל הזמן. עם זאת, רבים אינם יודעים כיצד הליכים אלה מתנהלים בפועל, ועד כמה הם שונים מתביעת פיצויים אישית. להלן נסביר בהרחבה על שלבי ההליך של תביעה ייצוגית, ומה נדרש על מנת להצליח בהם.

1 – אישור התביעה

תביעות ייצוגיות מתנהלות מכוח חוק תובענות ייצוגיות, אשר נחקק בשנת 2006 במטרה להסדיר את תחום התביעות הייצוגיות. החוק קובע הסדר משפטי ייחודי ושונה מתביעה רגילה. הוא מחייב את התובעים לעבור הליך מקדמי, לפני שבית המשפט ידון בתביעה עצמה. לאור כך, במעמד הגשת כתב התביעה, על התובעים הייצוגיים להגיש בקשה לאישור ניהול התביעה כתביעה ייצוגית. במסגרת הבקשה והשלב המקדמי של אישור התביעה, יש להוכיח בפני בית המשפט כי התביעה עומדת בתנאים וקריטריונים לניהול תביעה ייצוגית על-ידי התובעים המייצגים.

ראשית, נדרש כי לכל אחד מחברי הקבוצה תהיה עילת תביעה אישית נגד החברה או הרשות הנתבעת. בנוסף לכך, יש להראות כי התביעה עומדת בארבעת תנאים לאישור תביעה ייצוגית, הקבועים בסעיף 8(א) לחוק תביעות ייצוגיות. התנאים הם:

״(1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה;

(2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין;

(3) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה;

(4) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב."

2 – דיון מהותי בתביעה

רק אם בית המשפט ימצא כי כל התנאים הנ״ל מתקיימים, וכי לתובעים המייצגים אכן יש עילת תביעה אישית נגד הנתבעת/נתבעים, התביעה תאושר ובית המשפט ידון בה על פי נסיבות העניין. מדובר למעשה בסיטואציה הפוכה לעומת תביעה אזרחית ״רגילה״, שכן הכלל לגבי תביעות אלה הוא כי הן נדונות מעצם הגשתן. רק במקרים חריגים תביעה רגילה תידחה עוד לפני הדיון המהותי בה. תביעות ייצוגיות לא יגיעו כלל לדיון אם בית המשפט לא יתרשם כי התנאים לצורך כך מתקיימים. לאור כך, מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בתחום התביעות הייצוגיות לצורך הגשתן, על מנת לוודא כי התביעות תוגשנה כראוי ולמקסם את סיכויי אישור התביעה הייצוגית.

3 – מה קורה כאשר הצדדים מגיעים להסכם פשרה במהלך ההליך?

לא תמיד תביעות ייצוגיות מגיעות להכרעה סופית. למעשה, בפועל מדובר בחריג לכלל, שכן מרבית התביעות מסתיימות בהסדר פשרה (כפי שנראה להלן). אך גם כאן קיים שוני לעומת תביעה אזרחית ״רגילה״, אשר בה בדרך כלל הסדר פשרה יסיים את ההליך בבית המשפט באופן מיידי. בתביעות ייצוגיות, לעומת זאת, החוק קובע כי על בית המשפט לפקח על כך שהתביעה אכן מנוהלת באופן אשר מטיב עם כלל חברי קבוצת התובעים. לכן, כאשר במהלך הדיון בתביעה ייצוגית הצדדים מגיעים ביניהם להסכם פשרה, נדרש אישור מצד בית המשפט על מנת שהסדר הפשרה אכן יתקבל והליך התביעה יסתיים. אם הסדר הפשרה יאושר, במרבית המקרים ייפסק לתובעים המייצגים גמול בגין ניהול התביעה, בסכום העשוי להגיע למאות אלפי ואף מיליוני שקלים.

דוגמה עדכנית למקרה של הסדר פשרה אשר סיים בהצלחה הליך של תביעה ייצוגית היא פסק דין שניתן בשנת 2018 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בתביעה ייצוגית נגד בנק הפועלים. התביעה עסקה בטענות לחיוב לקוחות בעמלה גבוהה מהמותר. לאחר הגשת התביעה, הבנק שינה את אופן הגבייה, אך התיקון לא כלל החזר עודפי גבייה שנוצרו עקב גביית היתר בעבר. לאחר שבית המשפט קיבל את הבקשה לאישור התביעה הייצוגית נגד הבנק, הצדדים הגיעו ביניהם להסדר פשרה. במסגרת ההסדר, הבנק התחייב להחזר כולל ללקוחות הבנק, שעמד על סך של כ-6 מיליון ש״ח. בית המשפט אישר את הסדר הפשרה, ובנוסף פסק גמול בסך 275 אלף ש״ח לטובת התובע המייצג, וכן נפסק שכר טרחת עורך דין בסך של 825 אלף ש״ח. מקרה זה ממחיש את האפקטיביות של תביעות ייצוגיות בהשגת פתרון משפטי לכלל חברי הקבוצה, גם כאשר התביעה מסתיימת בהסדר פשרה.

שלבי תביעה ייצוגית – צרו קשר עם המומחים שלנו לתחום התביעות הייצוגיות

לסיכום, תביעה ייצוגית מורכבת ממספר שלבים, ובעיקרם השלב המקדמי של אישור התביעה הייצוגית, הדיון בתביעה לגופה ולבסוף הכרעה בתביעה או הגעה להסדר פשרה בין הצדדים. אם יש לכם כל שאלה נוספת בנושא, עורכי ועורכות הדין ממשרדנו ישמחו לעמוד לשירותכם. במשרדנו תמצאו עורכי דין בעלי ידע וניסיון במגוון ענפי המשפט האזרחי, לרבות דיני עבודה, משפט מסחרי ודיני צרכנות, דיני נזיקין, דיני איכות הסביבה ועוד. ניתן ליצור עמנו קשר באמצעות מספרי הטלפון וכתובת הדואר האלקטרוני המופיעים מטה.