שינוי מטרות עמותה
בישראל קיימות עשרות אלפי עמותות וחל"צים (חברות לתועלת הציבור) המתבססות על תרומות מהציבור וזוכות להטבות מס שונות. עמותה / חל"צ חייבות לפעול בהתאם למטרות שלהן, שהוגדרו מראש במסמכי ההתאגדות או התקנון. במידה וברצון חברי מנהלי העמותה או החל"צ לפעול לקידום מטרות אחרות ממה שהוצהר עליהם באותם מסמכים, חייבים להגיש בקשת שינוי מטרות עמותה / חל"צ באופן ברור ושקוף לכלל הציבור, כך שלא תתקבל תרומה עבור מטרה שהציבור לא היה מודע אליה.
ההבדלים בין עמותה לחל"צ
רוב המוסדות ללא כוונות רווח בישראל הם עמותות. אך בחלק קטן מהמקרים צורת ההתאגדות המתאימה יותר תהיה כחברה לתועלת הציבור או בקיצור – חל"צ. בשני המקרים מדובר במוסדות ללא מטרות רווח, ובמקרה של חברה – חברה לא עסקית, לא למטרת ייצור רווחים אלא פועלת למטרה ציבורית מסוימת. ישנם יתרונות וחסרונות לכל אחת מצורות ההתאגדות הנ"ל. ככלל – הקמת חל"צ מורכבת יותר מעמותה ודורשת השקעת מאמצים רבים יותר, ועל כן גם נפוצה פחות.
- כאשר מדובר בהתאגדות קטנה יחסית בעלת מטרות צנועות הדבר מתאים יותר לעמותה אך כשמדובר בגוף בעל היקף פעילות גדול הדבר עשוי להתאים לחל"צ
- ישנה יוקרה מסוימת המתלווה לחל"צ שאינה קיימת בעמותה – המשויכת יותר לסיוע לנזקקים, דבר אשר יכול לשרת את מטרותיה התדמיתיות
- על חל"צ לעסוק באחת הקטגוריות של מטרות ציבוריות שהוגדרו בחוק.
- הרכב בעלי הארגון, התפקידים והגדרות החוק בחל"צ נקבעים על בסיס חוק החברות, תשנ"ט 1999 ואילו על עמותות חל חוק העמותות, תש"ם 1980
- רק חברי עמותה יכולים להיות ממונים לוועדת ביקורת. בעמותה ניתן גם לשכור גוף חיצוני כמבקר. בחל"צ ניתן למנות לוועדת הביקורת אדם חיצוני שאינו מקרב בעלי המניות ואינו מקורב אליהם או לבעל מניות אחר. אדם זה אינו מקבל שכר אלא רק גמול השתתפות בישיבות
- בחל"צ האסיפה הכללית מורכבת מבעלי מניות ודירקטורים
- בעלי השליטה בעמותה הם חברי הוועד ואילו בחל"צ הם בעלי המניות
- חברי הועד, בעלי המניות וכן חברי ועדת הביקורת אינם מורשים לקבל שכר פרט לגמול השתלמות
- לבעלי המניות בחל"צ ישנה סמכות רבה יותר מחברי וועד בעמותה
- בעלי המניות בחל"צ אינם זכאים לרווחים ואינם יכולים למכור את המניות שלהם אך יכולים להעביר את המניות לבעל מניות אחר
- האסיפה הכללית של חל"צ אינה יכולה להדיח בעלי מניות
- חל"צ, כמו כל חברה, מחויבת ברואה חשבון מבקר שיפקח על הדוחות החשבונאיים ועמותה מחויבת לכך רק כאשר היקף המחזור הכספי עולה על סכום מסוים בשנה
- עמותה יכולה לשנות את מטרותיה באישור רשם העמותות (כפי שיוסבר בהמשך) אך עבור חל"צ הדבר יאושר רק על ידי בית משפט ולאחר הליך משפטי ארוך ומורכב
- במקרה של פירוק חל"צ יכול להתמזג רק עם חל"צ אחרת ולא עם עמותה
שינוי מטרות עמותה / חל"צ
על פי חוק העמותות אם עמותה או חל"צ מעוניינת לקבל תרומות עבור מטרה אחרת ממה שהצהירה עליה במסמכי ההתאגדות או התקנון עליה לשנות את המטרות באופן מוסדר ושקוף לציבור. סעיף 11 לחוק מותיר שינוי מטרות שכזה בכפוף להחלטת האסיפה הכללית שהתקבלה ברוב קולות. עם זאת סעיף 13 בחוק קובע כי בסמכות רשם העמותות להגביל את השינוי גם אם התקבל ברוב קולות, לדרוש רוב גדול יותר או להציב תנאים אחרים.
תנאי סף לשינוי כזה הוא הגשת דוחות כספיים ומילויים לתקופה של שנתיים לפחות.
אין הבדל מהותי בין שינוי מטרות של עמותה לשינוי מטרות של חל"צ. השינויים הם בעיקרם טכניים ונובעים מהחוק עליו אותו מוסד נסמך אך כדאי להכירם. שלב ראשון הוא פניה לרשם העמותות (במקרה של עמותה) או רשם החברות (במקרה של חל"צ) בבקשה לשינוי מטרות.
שינוי מטרות בעמותה:
תקנות העמותות, תשס"ט 2009 מגדירות אילו מסמכים עליכם להגיש באופן חתום על ידי בעלי התפקידים הרשומים על מנת להמשיך את ההליך:
- פרוטוקול אסיפה כללית שנערך על ידי העמותה בנושא כולל אחוז החברים שנכח בה ובאיזה רוב התקבלה – חתום על ידי שניים מחברי הוועד
- דיווח על החלטת אסיפה כללית של העמותה – חתום על ידי 2 חברי הוועד
- דיווח על החלטה לשינוי מטרות – חתום על ידי 2 חברי הוועד
- במידה ואושר על ידי בית המשפט – דיווח על החלטת בית המשפט בבקשה לשינוי מטרות, חתום על ידי 2 חברי הוועד
שינוי מטרות בחל"צ:
חוק החברות מגדיר אילו מסמכים עליכם להגיש באופן חתום על ידי בעלי התפקידים הרשומים על מנת להמשיך את ההליך:
- פרוטוקול אספיה כללית שנרעך על ידי החל"צ בנושא כולל מספר החברים שנכח באסיפה ובאיזה רוב התקבלה – חתום על ידי שניים מחברי הדירקטוריון או אחד אם ישנו דירקטור יחיד
מאז 2019, ניתן להגיש בקשה כזו באופן מקוון דרך רשם העמותות וחל"צ ברשות התאגידים תחת משרד המשפטים.
פניה אל בית המשפט לשינוי מטרות העמותה / חל"צ
שינוי מטרות עשוי לגרום בפוטנציה לפגיעה בתורמים שבחרו לתרום את כספם למטרה מסוימת וכעת כספיהם משמשים למטרה שלא לשמה הם תרמו. סעיף 11 בחוק העמותות מבקש להתמודד עם הקושי הזה.
בטרם החלטה על שינוי המטרות, הועד צריך להציג בפני האסיפה הכללית פירוט של כלל הנכסים והכספים שהצטברו עד לבקשת שינוי המטרות, כולל מחויבויות שקיבלה על עצמה העמותה, לדוגמה מול התורמים. מדובר בדרך כלל בדוח כספי המפרט מהם נכסי העמותה שהצטברו עד לאותו מועד, אם העמותה התחייבה כלפי מי מהתורמים להשתמש בחלק או בכל הנכסים האלו למטרות שהוצהרו על כך בלבד, האם יש צורך להפריד את אותם נכסים עד למועד שינוי המטרות מנכסים שיצטברו לאחר מועד זה וכן הלאה.
מטרות קרובות
מטרות קרובות הם מטרות הכלולות בתחום פעילות העמותה ושלא הוגדרו מפורשות בהקמתה. לדוגמא, עמותה לסיוע להסעות נכים המעוניינת להרחיב את השירות גם להסעות ילדים אוטיסטים.
במסגרת אישור רשום העמותות לשינוי המטרות תיבחן בין היתר השאלה האם תורמים לעמותה בעבר היו מסכימים, במידה רבה של סבירות, לשימוש בכספי העמותה גם למטרה החדשה המבוקשת. יתכן שאישור זה יהיה כפוף להפרדה תקציבית בנכסים ו/או בחשבונות בנק נפרדים מהפעילות לקידום המטרות טרם השינוי לפעילות לקידום המטרות לאחר השינוי.
שאלת הקרבה קשורה גם לנסיבות. לדוגמא, בתי כנסת רבים עוסקים בגמילות חסדים וסיוע לנזקקים אך דת, צדקה וסעד הם תחומי פעילות שונים. מדיניות רשם העמותות גורסת כי בית כנסת המבקש לבצע פעילות גמילות חסדים לצד סיוע לנזקקים ופעילויות דתיות שונות כמטרה קרובה אך אם עמותה העוסקת בסיוע לנזקקים תבקש להוסיף למטרותיה ניהול בית כנסת כפעילות דתית, מדובר יהיה בבקשה רחוקה.
כך למשל בנובמבר 2017 דחה בית משפט המחוזי מרכז-לוד את בקשת עמותת "בגני החיים" לשימור מורשת יהודי לוב להוסיף למטרותיה הרשומות בניית בית כנסת (ה"פ 62119-12-15). השופט יעקב שפסר קבע כי מדובר במטרה רחוקה שאינה המשך טבעי לפעילותה הנוכחית. השופט ציין כי העמותה החליפה את שמה, כתובתה וכלל חבריה וקבע כי מדובר בניסיון להשתלט על שלד עמותה קיימת כדי להימנע מדרישות הקמת עמותה חדשה וכן שמדובר בשימוש בכספי תורמים שלא למטרות שלשמם תרמו.
מטרות רחוקות
לעיתים רשם העמותות עשוי לקבוע כי המטרה החדשה רחוקה מהמטרה המקורית שלשמה העמותה / חל"צ הוקמה. למשל במקרה שעמותה למען ילדים אוטיסטים מבקשת להתחיל פעילות רחבה יותר למען בעלי תסמונת דאון. במקרה כזה ההכרעה עוברת לפתחו של בית משפט המחוזי בהליך הקרוי "המרצת פתיחה" ויש לצרף את רשם העמותות כמשיב לבקשה.
גם במידה ורשם העמותות קובע כי מדובר אכן במטרה רחוקה הדבר אינו מעיד בהכרח על עמדתו בעניין. לעיתים אין לרשם התנגדות לשינוי אך הסמכות נתונה לפתחו של בית המשפט.
על מנת לבצע הליך לשינוי מטרות רחובות על העמותה לציין בטופס דיווח על החלטה לשינוי מטרות כי היא פנתה או שבכוונתה לפנות לבית המשפט. לאחר החלטת בית המשפט יש להגיש דיווח על כך במסגרת טופס מיוחד לכך בתקנות הטפסים.
ניגוד עניינים
הנחיות רשם העמותות במשרד המשפטים קובעות את כללי האסור והמותר בהתקשרויות עם ספקים והתקשרויות עסקיות שונות של עמותות.
כך למשל מוגדר כי אסור לחבר ועד או חבר ועדת ביקורת לתת שירות כלשהו בשכר כקבלן או אחר לעמותה על מנת למנוע מצב של ניגוד עניינים. דבר זה כולל גם השכרת נכסים, העברת כספים גם בעקיפין דרך גוף שהעמותה מקושרת עימו, באמצעות חברת בת בשליטת העמותה וכו'.
מה במקרים של התקשרות עם קרוב משפחה ממדרגה ראשונה של חבר ועד?
מקרה כזה מעלה חשש לניגוד עניינים. על כן מוטב להעדיף נותן שירותים אחר, אלא אם מדובר בשירות שקשה או בלתי אפשרי להשיג לו חלופה והדבר משרת את מטרותיה של העמותה. אם ניתן להוכיח זאת, יש צורך בהשגת אישור של ועדת הביקורת של העמותה או בשליחת שאילתה מטעם העמותה לרשם העמותות בנושא. ההנחיות לא פוסלות באופן גורף כל התקשורת שכזו אלא בוחנות אותה בשום לב.
קיימת חשיבות רבה להגדרה מדויקת של מטרות העמותה שכן מטרות העמותה תיבחנה בעתיד על ידי גורמי שוני כגון רש העמותות, תורמים פוטנציאלים, רשויות המס ומשרדי ממשלה מהם עשויה העמותה לבקש תמיכה. חל איסור על עמותה לפעול בניגוד למטרותיה ופעולה בניגוד למטרות ופעילות כזו מהווה עילה לפירוקה.
במשרדנו תפגשו עורכי דין מומחים בסיוע משפטי בנושאי עמותות וחברות וישמחו לעזור בכל נושא החל מהקמת העמותה, דרך ניהול עמותה ועד לפירוק שותפות.
:
:מאמרים מומלצים