רשם האגודות השיתופיות: עו״ד תאגידים ואגודות שיתופיות

מהו רשם האגודות השיתופיות ומהן סמכויותיו? רשם האגודות השיתופיות מהווה הגוף האחראי על הסדרת הרישום והפיקוח על פעילותן של כלל האגודות השיתופיות בישראל. לרשם סמכויות שיפוטיות נרחבות, ובכלל זה סמכות לתת צווים מחייבים לאגודות. בנוסף, מוסמך הרשם לעסוק ביישוב סכסוכים פנימיים במסגרת אגודות שיתופיות. במאמר זה יסביר עורך הדין מיכאל דקר, שותף במשרדנו ומומחה לדיני תאגידים ואגודות שיתופיות, מהם גבולות הסמכות של הרשם ומה עוד חשוב לדעת בנושא.

אגודות שיתופיות מהוות סוג ייחודי של תאגידים. כפי ששמן מרמז, פעילותן הכלכלית של אגודות שיתופיות מערבת היבטים שיתופיים של שוויון זכויות בין חברי האגודה. קיבוצים ויישובים בישראל מאוגדים בצורה זו, וכך גם מגוון רחב של גופים עסקיים נוספים במשק. הגוף שתפקידו לפקח על פעילות האגודות השיתופיות, החל ממועד היווסדן ולאורך כל תקופת פעילותן, נקרא רשם האגודות השיתופיות. מדובר בגוף שכפוף למשרד הכלכלה והתעשייה (בשונה מיתר רשמי התאגידים בישראל, הכפופים למשרד המשפטים) ואשר נתונות לו מכוח החוק סמכויות נרחבות ביותר. להלן נסביר אודות עיקר סמכויותיו של הרשם.

רישום אגודות שיתופיות

מטבע הדברים, הסמכות הבסיסית ביותר של הרשם היא ניהול מרשם האגודות ומתן אישור לייסוד אגודות חדשות. במסגרת סמכות זו, מפקח הרשם על מילוי כלל הדרישות לצורך רישום, ובכלל זה קיומם של 7 חברים מייסדים או אגודה שיתופית קיימת וחבר נוסף אחד לפחות; מילוי תקין של מלוא מסמכי ההתאגדות, הכוללים פירוט של מטרת ופרטי האגודה (שם האגודה השיתופית, כתובתה וסוגה); ויצירת תקנון עבור האגודה, על פי דרישות החוק. מידע נוסף בנושא תוכלו למצוא במאמר נוסף שהתפרסם באתר משרדנו בנושא רישום אגודה שיתופית.

פיקוח על פעילות האגודות

סמכויות הרשם מקבילות, למעשה, לסמכויות בית המשפט המחוזי. בסמכות הרשם עריכת ביקורת חשבונות באגודות, בדיקת פנקסי החשבונאות של האגודות ומתן אישור למיזוגים בין אגודות שיתופיות (תהליך הדומה למיזוג בין חברות). הרשם מוסמך גם להגיש תביעות בבית המשפט נגד אגודות המפרות את הוראות הדין המחייבות במסגרת פעילותן. מעבר לכך, מוסמך הרשם לפסוק הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בגין הליכים המתנהלים במסגרתו או תחת סמכותו.

תחום חשוב נוסף המצוי בסמכות הרשם הוא טיפול בשינוי הסטטוס התאגידי של אגודות שיתופיות. לא פעם אגודות שיתופיות מעוניינות להפוך לתאגיד מסוג אחר, כגון חברה, שותפות או עמותה. דוגמה עדכנית לכך היא ההפיכה של חברת האוטובוסים אגד מאגודה שיתופית לחברה בע״מ. התהליך לצורך המרת הסטטוס התאגידי של אגודות שיתופיות הוא מורכב למדי, ואגודות המעוניינות בכך נדרשות לבצע את עיקר התהליך מול הרשם. לאור מורכבות הליכים אלה, ראוי ומומלץ כי הדבר ייעשה בליווי עורך דין המתמחה בתחום האגודות השיתופיות.

פירוק אגודות שיתופיות

כאשר אגודות שיתופיות מעוניינות להיכנס להליכי פירוק, בין אם מחמת חדלות פירעון ובין אם מסיבות אחרות, התהליך הנדרש לשם כך שונה באופן מהותי מזה שחל לגבי תאגידים אחרים. בעוד שחברות או עמותות המעוניינות בפירוק נדרשות לקבל צו פירוק מבית המשפט המחוזי, אצל אגודות שיתופיות הצו הנדרש ניתן על-ידי רשם האגודות השיתופיות. הרשם אחראי על מינוי מפרק לאגודה, קביעת חובות החברים, חלוקה ומימוש רכוש האגודות וכן הלאה. זאת בהתאם לתקנות שנקבעו בנושא.

יישוב סכסוכים פנימיים באגודות שיתופיות

לא פעם נוצרים סכסוכים בין חברי אגודות שיתופיות לאגודות, וכן בין חברי האגודות לבין עצמם. הרשם עוסק רבות בפתרון סכסוכים אלה. תקנון האגודות קובע באילו מקרים ניתן לפתור סכסוכים אלה בדרך של הליך בוררות, ולרשם יש סמכות למסור סכסוכים מסוימים לבורר. פתרון סכסוכים במסגרת הליך בוררות המסתיים בפסק בוררות, מסיים במרבית המקרים את ההליך המשפטי ומונע פנייה לבית המשפט בנושא הסכסוך. בשורת פסקי דין קבע בית המשפט כי למעט במקרים חריגים, לא ניתן לבטל פסקי בוררות שניתנו בעקבות העברת סכסוך לבורר על-ידי רשם האגודות השיתופיות (ראו, לדוגמה, החלטה של בית המשפט המחוזי בירושלים משנת 2010). מידע נוסף בנושא תוכלו למצוא במאמר נוסף שפורסם באתרנו בנושא פתרון סכסוכים באגודות שיתופיות.

צרו קשר עם המומחים שלנו לדיני תאגידים ואגודות שיתופיות

במאמר זה הסברנו על סמכויות מרכזיות של רשם האגודות השיתופיות, ובכלל זה רישום אגודות, פיקוח על פעילותן, פתרון סכסוכים ופירוק אגודות. אם יש לכם שאלות נוספות בנושא, ניתן ליצור עמנו קשר ועורך דין מומחה ממשרדנו ישמח לספק לכם מענה משפטי מקיף ומקצועי. משרדנו, בירושלים ובתל אביב, מתמחה בתחום האגודות השיתופיות, ומספק שירות וליווי משפטי במגוון רחב של תחומים, כולל רישום אגודות, טיפול בסוגיות נדל״ניות בתחום, פטור מארנונה לאגודות שיתופיות וכיו״ב.