רשלנות רפואית בניתוח קיסרי

ביצוע ניתוח קיסרי דורש מיומנות וזהירות של הצוות הרפואי בכלל ובפרט, הרופא המנתח. רשלנות תוגדר במצב של אי נקיטת זהירות ו/או רמת מיומנות לא מספקת שגרמו נזק לעובר או לאם. במקרים כאלו ניתן לתבוע פיצויים.

כדאי לדעת שניתוח קיסרי הוא דבר נפוץ וכי 20% מהלידות בארץ מתבצעות בביצוע ניתוח קיסרי ולא לידה וגינאלית. עם זאת, מדובר בהליך הטומן בחובו סיכונים רבים ולצערנו בין כ-25% עד 40% מניתוחים אלו גוררים סבוכים כאלה ואחרים.

מקרי רשלנות כוללים גם החלטות רשלניות שהתקיימו בטרם הניתוח עצמו למשל, החלטה על ביצוע הניתוח במצבים שאין צורך לכך.

לעיתים ישנם גם החלטות שהתקבלו בסמוך למועד סיום הניתוח, בהם אי זיהוי סימני דימום ונזקים פנימיים אחרים.

עם זאת, יש להבין, כי לא כל ניתוח קיסרי שהסתיים עם נזק לילוד או לאם עשוי לרמז על רשלנות רפואית. בכלל זה סיבוכים שלא נגרמו עקב חוסר זהירות או מיומנות או אירוע בלתי נמנע אחר שהתרחש.

ניתוח קיסרי מערב פתיחה כירורגית ופולשנית של הבטן והרחם, חלקם נעשים בעקבות אירוע חירום המסכן את היולדת ו/או העובר וחלקם מתוכננים מראש.

ניתוחים קיסרים עשויים להתרחש במקרים הבאים:

מספר עוברים
מצב חירום המסכן את חיי העובר
מצב חירום המסכן את חיי היולדת (למשל, רעלת היריון)
מנח עכוז
גודל עובר חריג
אי תפקוד השליה
היסטוריה של ניתוחים קיסריים קודמים
מבנה אגן צר
גיל מבוגר בעת הלידה
עודף משקל משמעותי של האם

אילו מקרים נכללים ברשלנות רפואית?

נסקור מספר דוגמאות שילמדו אותנו יותר אילו מקרים עשויים להיקרא תחת מושג הרשלנות הרפואית. אלו דוגמאות בלבד ואין בהם כדי לכלול את כלל המקרים שהם רבים מעבר למה שניתן לכלול במאמר זה. כל מקרה נבחן לגופו.

כל פגיעה בעובר, איברי הרבייה, רחם או סוגרים עשויה לרמז על חוסר מיומנות מספקת ו/או חוסר זהירות: במהלך הניתוח הקיסרי יש צורך במיומנות וניסיון. כאשר הרופא המנתח מבצע טעות הסיכון לכך עלול להיות חמור הן לעובר – בחתכים או עצמות שבורות והן לאם – פגיעה באיברים פנימיים, דימומים וזיהומים עד כדי ספסיס (זיהום דם). גם ילוד התינוק עצמו בצורה לא מיומנת או זהירה עשויה להוביל לפגיע כגון פריקת ידיים / רגליים
הימנעות או עיכוב בניתוח קיסרי שגרמו לנזקים שיכלו היו להימנע לו הניתוח היה מתבצע: על הצוות הרפואי לאתר מבעוד מועד סיכונים בלידה אשר עשויים להצביע עלה צורך בניתוח קיסרי
התעלמות מסימני מצוקה של העובר ברחם: על הרופאים מצופה לעקוב אחר מדדי העובר ולזהות מצוקה עוברית העשויה להוביל לפגיעה נוירולוגית בלתי הפיכה משום מחסור בחמצן
פגיעה בכלי דם במהלך הניתוח במובילה לדימום
על פי חוק זכויות החולה, תשנ"א 1996 על הרופא לקבל הסכמה מדעת על ההליך הרפואי, לעדכן את היולדת באשר לסכנות כתוצאה מניתוח קיסרי והטכניקה המומלצת לביצוע הלידה וכן להציע חלופות אחרות אם הדבר אפשרי. כשמדובר בהליך חירום ברור כי הדבר לא תמיד אפשרי
ניתוח קיסרי מיותר

כך למשל יולדת בת 26 נשלחה לניתוח קיסרי מיותר מתוך הנחה שעוברה נמצא במנח עכוז, אך בית משפט השלום בתל אביב-יפו קבע כי בדיקה פשוטה הייתה מגלה שהעובר כבר התהפך. במקרה זה, נפסקו באוקטובר 2017 ליולדת, רבע מיליון שקלים בפיצויים בגין רשלנות רפואית בלידה (ת"א 64208-10-17).

באותו המקרה, התובעת נבדקה בשבוע ה-35 להריונה בקופת החולים ולאחר בדיקת אולטרה סאונד נמסר לה שהעובר במצב עכוז. הוסבר לה אפשרות של היפוך העובר ברחם או ניתוח קיסרי ומשום סיכונים בביצוע ההיפוך בחרה היולדת בניתוח קיסרי מתוכנן.

3 ימים לפני מועד הניתוח המתוכנן היולדת הגיעה לבית החולים הלל יפה עקב ירידת מים. היא חוברה למוניטור אך לא בוצע לה בדיקת אולטרה סאונה ובפירוט הניתוח נכתב כי "חילוץ תינוק במצג ראש, ללא קושי".

לטענתה, היא נזקקה להתאוששות ארוכה וקשה, מנות דם וחוותה קשיים בחיבור ללידה כשלמעשה לא היה כלל צורך בכל ההליך. בית החולים טען כי העובר אכן היה במצג עכוז, כי בוצע אולטרה סאונד בחדר מיון ובטעות נרשם בסיכום הניצוח כי היה בצג ראש.

השופט מנחם קליין קבע כי לנוכח הטעות ברישומים נטל ההוכחה עובר לבית החולים, היות והטענה כי בוצעה בדיקת אולטרה סאונד במיון אינה עולה עם תצהיר התובעת לפיו פקידת הקבלה ציינה בפניה כי לא קיימים רופאים בחדר המיון באותה השעה בשל אירוע רב נפגעים. "אילו עמדה הנתבעת על רישום תקין של הרשומות הרפואיות, ניתן היה לקבוע את מצג העובר ללא כל קושי, ובכך להחליט האם סביר היה לבצע את הניתוח הקיסרי או לאו", כתב. עוד קבע השופט קליין כי היולדת סברה כי עוברה מצוי במצג עכוז ונראה כי לא הייתה מסכימה לניתוח קיסרי אם היה מדובר במצג ראש, על כן לא התקיימה כאן "הסכמה מדעת".

מהם הסיבוכים הרפואיים העשויים להתרחש בעקבות ניתוח קיסרי הנעשה ברשלנות?

מדובר בסיבוכים בדרגות חומרה שונות מקלות, דרך נזקים בלתי הפיכים ועד מוות של הילוד ו/או האם, תלוי בחומרת הרשלנות:

מינון הרדמה לא נכון / חומר לא מתאים
ביצוע זריקת אפידורל במיקום, בעומק או במינון שאינו מתאים
פגיעה בעובר ובכלל זה חתכים, פריקות ידיים / רגליים או שברים בעצמאות היות וגוף העובר, ובפרט אם יילוד טרם זמנו, שברירי מאוד
איבוד דם – בעיקר עקב פגיעה בכלי דם גדול
זיהום – מתרחש בעיקר עקב סגירת החתך באופן לא נכון אך יכול להיגרם גם מחיטוי לא מספק ומסכנות אשר יש בכל ניתוח
ניקוב מעי – עשוי לגרום לזיהום בבטן וזיהום דם (ספסיס)
קשיי נשימה של הילוד – בעקבות נוזלים המצטברים בריאות
ילוד מוקדם – עשוי לגרום לנזקים שונים אצל העובר שמערכות הגוף שלו לא הבשילו
דלקות בדרכי השתן וברחם
היווצרות קרישי דם ותסחיף ריאתי

מה עלי לעשות בשלבים הקודמים להגשת התביעה?

ישנה חשיבות רבה לאיתור ושמירה של כלל המסמכים, הבדיקות וכל רשומה רפואית אחרת משלב מעקב ההיריון דרך ההחלטה לניתוח הקיסרי, מהלך הניתוח וכן הטיפול הרפואי שניתן לאחר הלידה. מקצת המסמכים ניתן להשיג גם לאחר מכן שכן קופות חולים, רופאים פרטיים ובתי חולים מחויבים לשמור ולספר את המידע הרפואי של כל מטופל, כמו כן כדאי לבצע גם איסוף עצמאי וסמוך ככל הניתן למועד האירוע על מנת לקבל את הייעוץ המתאים ביותר באשר למקרה שלכם.

הוכחת רשלנות בניתוח קיסרי הוא הליך משפטי מורכב המצריך ידע וניסיון של עורך דין המטפל בכם, אשר ידע להתמודד גם עם טענות ההגנה. הליכים אלו כוללים גם שימוש בחוות דעת רופא מומחה שיבסס את הטענות לרשלנות בהתאם לנורמות המקובלות בעולם הרפואה.

אם עברת הליך של ניתוח קיסרי, נתקלתם בסיבוכים וברצונכם לבדוק אפשרות לתביעה בגין רשלנות אתם זקוקים לייעוץ משפטי מעו"ד מתאים. משרדנו מתמחה בתביעות רשלנות רפואית בניתוח קיסרי ובו תמצאו מגוון עורכי דין בעלי ניסיון של שנים אשר ישמחו להיפגש איתכם, לייעץ לכם ולענות לכם על כל שאלה.