רשלנות רפואית בניתוח קטרקט

קטרקט הוא מצב רפואי בו עדשת העין מעכירה ולאט לאט פוגעת ביכולת לראות באותו העין. עם השנים מצטברים חלבונים על פני העדשה שגורמים להתעכרות. התוצאה דומה לצילום בעדשה ועליה עדים או לכלוך ועקב כך היוצרת תמונה לא ברורה או עמומה. הקטרקט יכול להיווצר בעין אחת אך ישנה גם תופעה נדירה יותר של קטרקט בשתי העיניים. מדובר למעשה בהזדקנות של עדשת העין אך כיום יש לכך פתרון יעיל באמצעות ניתוח פשוט יחסית. במהלך הניתוח מוסרת העדשה הטבעית ומוחלפת בעדשה מלאכותית. מדובר בהליך נפוץ מאוד. הנתונים מראים כי מחצית מהאוכלוסייה שמגיעה לגיל 80 תזדקק לניתוחי קטרקט.

בתחילה הראיה נעשית מעט מטושטשת ובדרך כלל לא שמים לכך לב משום שהמוח נוקט במנגנוני פיצוי ומשתמש בעין השנייה הבריאה. בחלוף הזמן, הטשטוש גדל עד למצב שהוא מתחיל להיות מורגש, ראיית הצבעים נפגעת, הסובל מכך יבחין בהילה סביב לאורות וקושי לראות ללא תאורה רבה. העדשה משנה את צבעה מבהיר לצהבהב-חום ובסופו של דבר לכחול. גם שינוי תכוף במספר משקפיים עשוי להצביע על תחילת היווצרות קטרקט.

אין גורם ברור הגורם לקטרקט, אך ישנם גורמים שעשויים להעצים את הסיכויים להיווצרותו או לגרום לו להיווצר בגיל מוקדם יותר כגון חשיפה ממושכת לאור אולטרה סגול במהלך החיים, תורשה, השמנת יתר, טראומה באזור העיניים או עישון.

את הניתוח ניתן לעשות בבית החולים או במרפאה פרטית בהרדמה כללית או מקומית. למרות שמדובר בהליך רפואי נפוץ ויחסית פשוט, עדיין מדובר בניתוח – פעולה כירורגית פולשנית במקום עדין ועתיר עצבים. כל סטיה קטנה עשויה לגרום לנזק בלתי הפיך. הסיכונים יכולים לכלול, כמו בכל ניתוח: זיהום, דימום, דלקת ובצקת, אך לניתוח זה מתווספים סיכונים הייחודיים לניתוח קטרקט כמו היפרדות רשתית, צניחת עפעף, גלאוקומה, אובדן ראיה בעין שנותחה, שינויים בלחץ התוך עיני, קטרקט חוזר ותזוזה של העדשה המלאכותית שהושתלה.

לא כל סיבוך לאחר הניתוח מרמז על רשלנות. בכלל זה סיבוכים שלא נגרמו עקב חוסר זהירות או מיומנות או אירוע בלתי נמנע אחר שהתרחש.

ביצוע הניתוח דורש מיומנות וזהירות של הצוות הרפואי בכלל ובפרט, הד"ר המנתח שהוא רופא עיניים. רשלנות תוגדר במצב של אי נקיטת זהירות ו/או רמת מיומנות לא מספקת שגרמו נזק. אין מדובר רק במהלך הניתוח העצמו אלא גם אי הפניה לבדיקות המקדימות לניתוח, פענוח שגוי שלהן, חוסר מתן הסבר מספק על הסיכונים או החלופות שבביצוע הניתוח וגם אי מתן הוראות מספקות כיצד לטפל בעיניים לאחר הניתוח יכול להיחשב ככזה. במקרים כאלו ניתן לתבוע פיצויים.

על מנת לקבוע רשלנות יש להוכיח יחסי רופא-מטפל, הפרת חובת הזהירות הסבירה ונזק הקשור בקשר ישיר למעשה הרשלנות.

יש למצוא רופא עיניים מומחה ובעל ידע וניסיון רב שישמש עד במשפט ויוכל להצביע על רמת ואופן הטיפול הראויה. לאחר מכן יש להראות שמי שביצע את הניתוח נפל מהסטנדרט התקין וכתוצאה מכך המטופל נפגע.

ניתוח קטרקט שלא הצליח

במידה והוכחה רשלנות רפואית שגרמה לנזק, מידת הפיצוי כרוכה כמובן בנזק שנגרם, אך גם בגיל המטופל. מרבית המטופלים בקטרקט הינם מבוגרים, עם זאת ישנם חריגים. פיצוי עבור אובדן ראיה שנגרם עקב ניתוח רשלני לנערה אינו זהה לאותו נזק שנגרם לאדם קשיש. כושר ההשתכרות של נערה שכל חייה לפניה שונה מאדם לאחר גיל הפנסיה.

כך למשל הורה בית משפט המחוזי בתל אביב בינואר 2002 לפצות נערה בת 16 שאיבדה את ראייתה בעין שמאל ב-715 אלף שקלים (מסכום זה הופחתו דמי ביטוח לאומי שניתנו לה עקב נכותה) בתוספת ל-100 אלף שקל הוצאות משפט, לאחר שהתרשם שהדבר נגרם עקב רשלנות רפואית של הרופא המנתח (002481-98).

השופט גבריאל קלינג תיאר בפסק דינו כיצד למרות שהמטופלת התלוננה לאחר הניתוח על נפיחות וכאבים הרופא לא רשם אותם והסברי כי "כשהכל תקין אני לא רושם, סך הכל זה נשאר אצלי ואני לא צריך להסביר לעצמי. אלא אם יש בעיות אני מסביר לעצמי". וכך כתב: "גישתו זו של הנתבע לרשומה הרפואית שגויה בתכלית. הרשומה אינה נעשית לצרכיו האישיים של הרופא. הרשומה היא של המטופל והיא נעשית לו ולצרכיו. הרשומה באה לאפשר לאחרים הנדרשים ליתן טיפול רפואי, לדעת במדויק ובפירוט את אשר התרחש ואת תגובותיו של החולה. אם כי אין לדרכו של הנתבע ברשומות השלכה ישירה על הפגיעה בתובעת, הרי ניתן ללמוד מכאן לעניין ההסבר שניתן לתובעת ולאמה על הניתוח ועל השלכותיו".

עוד כתב כי "גם אם הסיבה לתת לחץ אינה הדלף, אלא זה נגרם בנסיבות חריגות, היה על הנתבע לעמוד על קיומו של התת לחץ בסמוך לניתוח. אין כל רישום על תת לחץ קודם (קרוב לארבע שבועות לאחר הניתוח) למרות שהתובעת נבדקה על ידי הנתבע למחרת הניתוח. רשלנותו של הנתבע התבטאה כאן בשתיים: ראשית בכך שלא קיים מעקב אחרי תת הלחץ ולא רשם את תוצאות מדידותיו. שנית, בגמר הניתוח היה על הנתבע לפעול להעלאת הלחץ התוך עיני. גם לאחר שהתגלה תת הלחץ חלפו ימים אחדים עד שהדבר טופל. אף כאן דרכו של הנתבע עולה כדי רשלנות".

במקרה אחר בית משפט השלום בבת ים הורה במרץ 2018 לפצות קשיש בן 77 ברבע מיליון שקלים לאחר שהתעוור מניתוח קטרקט וזאת משום שהרופא לא הסביר לו באופן מפורט את הסיכונים (ת"א 64391-03-18).

עם זאת, השופט שי משה מזרחי דחה את הטענות לרשלנות בעת הניתוח עצמו. ברקע הניתוח המדובר היפרדות וקרע ברשתית שגרמו לאיבוד ראיה בעין ימין. ב-2011 התלונן כי ישנה ירידה בראייה בעין השנייה. הרופא הבודק איבחן לו קטרקט מתקדם וביצע ניתוח. אלא שלאחר מכן התפתחו בעינו סיבוכים שגרמו לו לאבד כמעט לחלוטין את ראייתו בעינו שנותרה.

חוות הדעת הרפואית שהגיש התובע קבעה כי לא סופקו לנתבע כלל ההסברים אודות הסיכונים המיוחדים לניתוח ואופציות חילופיות. כמו כן נכתב כי בהתחשבות בגורמי הסיכון ובכך שנותרה לו עין יחידה המסקנה שהייתה צריכה להתקבל היא שאין לבצע את הניתוח.

הרופא טען להגנתו כי מצבו הרפואי של התובע חייב עריכת ניתוח שהיה הסיכוי היחיד להציל את ראייתו. המשך המתנה היה רק מחריף את הסיבוכים הידועים, לטענתו.

השופט מזרחי קבע בפסק דין כי בית המשפט לא יקבע שהטיפול היה שגוי, במקרה של בחירת אחת האופציות הרפואיות האפשרויות והמקובלות, אף אם בחירה זו לא הביאה לתוצאה המקווה. ואולם, מהרישומים והעדויות עולה כי לא ניתנה הסכמה מדעת משום שהתובע היה תחת הרושם שהניתוח יעבור ללא סיבוכים: "הרושם המתקבל הוא כי הנתבע היה כה בטוח ביכולותיו כמומחה על שיודע ויכול לבצע ניתוחים במצבים מורכבים מעין אלו עד שלא שקל בכובד ראש הראוי את חובת הגילוי הנדרשת ממנו כלפי התובע",

הוכחת רשלנות בניתוח קטרקט הוא הליך משפטי מורכב המצריך ידע וניסיון של עורך דין המטפל בכם, אשר ידע להתמודד גם עם טענות ההגנה. הליכים אלו כוללים גם שימוש בחוות דעת רופא מומחה שיבסס את הטענות לרשלנות בהתאם לנורמות המקובלות בעולם הרפואה. אם עברת הליך של ניתוח קטרקט, נתקלתם בסיבוכים וברצונכם לבדוק אפשרות לתביעה בגין רשלנות אתם זקוקים לייעוץ משפטי מעו"ד מתאים. משרדנו מתמחה בתביעות רשלנות רפואית בניתוח קטרקט ובו תמצאו מגוון עורכי דין בעלי ניסיון של שנים אשר ישמחו להיפגש איתכם, לייעץ לכם ולענות לכם על כל שאלה.