היחס בין מזמין עבודה, מעסיק וקבלן משנה וזהות המעביד

לא אחת נתקלים אנו בתאונות עבודה, וכאשר באים לתבוע כדי לקבל את הפיצויים המגיעים, אם זה מהביטוח הלאומי ואם זה מהמעסיק, או אחר, נתקלים אנו בבעיית זיהוי הגורמים השונים, במיוחד כאשר מדובר בפרויקטים גדולים. בין קבלן ראשי, מעסיק וקבלן משנה, קשה לדעת מי הוא האחראי לרשלנות או תאונה במקום העבודה.

במאמר זה נסביר כיצד ניתן לדעת למי לפנות, את מי לתבוע ומה מגיע לנו ומה לא מגיע. חשוב גם לדעת לגבי השאלה הביטוחית, כפי שנבהיר בהמשך.

מי אחראי על עובד ספציפי בפרוייקט משותף?

נניח שאנו עובדים אצל קבלן בניין אשר לוקח אותנו לאתר בניה גדול, שם אנו מתבקשים לעבוד בתפסנות או מזגנים או חשמל או אחר.

מבחינתנו, אנו מכירים את הקבלן שהביא אותנו לעבוד באתר זה, ובדרך כלל הוא זה שנותן לנו את סידור העבודה, הוראות הבטיחות, ציוד מגן לבטיחות ועוד. את זה ניתן לדעת, כי הדבר מול עינינו ובידיעתנו האישית.

שונה הדבר כאשר אנו מגלים, בצורה זו או אחרת, כגון לאחר התרחשות תאונה, כי ישנם נתונים ו/או גורמים שלא ידענו, במיוחד כאשר אנו עובדים בפרויקט גדול, כגון אתר עבודה בן כמה קומות וכיו"ב.

אירוע תאונה:

במידה ומתרחשת תאונה לאחד העובדים באתר העבודה ונגרם נזק גוף לעובד, ומן הסתם ייאלץ העובד להיעדר מעבודתו, ואז לפנות למוסד לביטוח לאומי כדי לקבל את דמי הפגיעה המגיעים לו, ולאחר מכן פניה לוועדה הרפואית, כמובן בהנחה שהעובד מבוטח ע"י מעסיקו בדמי ביטוח לאומי. כאן כעיקרון לא צריכה להיות קושיה או בעיה כלשהי.

הבעיה יכולה להתעורר כאשר העובד מגיש תביעה נגד המעביד בגין רשלנותו באירוע התאונה, בהתאם לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) או אז מגלה, למשל, שישנם גורמים נוספים אותם לא הכיר מקודם, כגון מזמין העבודה, מבצע הבניה, מנהל העבודה באתר, קבלן ראשי שמביא את הקבלנים האחרים, וכאשר מעסיקו הינו קבלן משנה בין יתר הקבלנים האחרים באתר. יתכן ועל העובד לתבוע את הגורמים הנוספים, או חלק מהם, הכל תלוי בנסיבות המקרה.

בידי מי החובה לבטח את העובד?

ככלל, כאשר קיימים באתר מספר גורמים, על המעביד הישיר לדאוג, בין השאר, לביטוח עובדיו במה שנקרא "ביטוח חבות מעבידים", וזה יכול להתבצע על ידי המעביד או החברה המעסיקה, או ע"י מזמין העבודה או הקבלן הראשי או מבצע הבניה, ואם המבטח הוא אינו המעסיק, בדרך כלל מזמין העבודה מבצע "הרחבה" לביטוח שיכסה גם את עובדי המעסיק, וניתן והמעסיק משלם למי שביצע את הביטוח פרמיה מסוימת על כך.

כך או אחרת, חשוב מאוד להסדיר את הכל, כולל השאלה הביטוחית, דרך חוזה בין מזמין העבודה לבין המעסיק הישיר.

מי מעסיק אתכם?

נראה כי "זהות המעסיק" הינה דבר המובן מאליו, אך לעיתים ישנו "טשטוש תחומין" לעניין מיהו המעסיק, ואז יתכן שניתק בבעיה ב"איתור" המעסיק, על מנת שנוכל למצות את זכויותינו, הן מול המוסד לביטוח לאומי והן בתביעה הנזיקית, היה וישנן טענות כנגד רשלנות המעסיק ואחריותו לתאונה.

שאלה זו עלתה בהמון פסקי דין, הן בבית המשפט האזרחי והן בבתי הדין לעבודה אודות זהותו של המעסיק, ומתברר כי אין עסקינן, תמיד, בשאלה המובנת מאליה. דוגמא לכך הינה במקרה של מגוון קבלנים באתר העבודה, שכן מזמין העבודה יכול להיות, למשל, מעורב בעבודת העובדים, לרבות ע"י מתן הוראות עבודה, סידור עבודה, בטיחות וכיו"ב, או למשל כאשר קיים באתר העבודה קבלן ראשי אשר מעסיק מספר קבלני משנה, או דוגמא נוספת ושכיחה הינה כאשר העובד מועסק במפעל או במקום עבודה מסוים באמצעות חברת כוח אדם כלשהי.

העסקה אמתית ושאינה אמתית

בפסיקה נקבעו מספר מבחנים לשאלת זהות המעסיק, שאחד מהם הינו מבחן האותנטיות, ואז יש לשאול האם הלבוש הפורמלי בו הולבשה תבנית ההעסקה, תואם את העסקה האמיתית שנרקמה בין הצדדים או שמא מדובר בחוזה למראית עין.

שאלת בחינת אותנטיות התבנית, הכוונה היא מי מבין השניים הוא המעסיק האמיתי של העובד, המעסיק הפורמלי או שמא מי שנהוג לכנותו המשתמש או המפעיל, כל זאת בהתאם למבחנים מהותיים שנקבעו בפסיקה, ביניהם האופן בו ראו הצדדים הלכה למעשה את היחסים ביניהם, כגון מי קיבל את העובד לעבודה, מי קבע את מכלול תנאי שכרו, מי נשא בעלות שכרו, בידי מי הכוח לפטר את העובד, בפני מי היה עליו להתפטר וכיו"ב.

ההתייחסות למבחנים אלה צריכה להיעשות תוך התחשבות במאפיינים המיוחדים של תבנית ההעסקה המדוברת, מיקור חוץ – בין של קבלן כוח אדם ובין של קבלן שירותים, התקשרות כלכלית לגיטימית אחרת של שיתוף פעולה בין צדדים וכיו"ב.

בית הדין האזורי לעבודה תל אביב במסגרת ס"ע 8401-01-18 ו-ס"ע 40252-01-18 דן בסוגיה של איתור המעסיק, כאשר הונח בפניו מקרה של חברה לשירותי ניקיון אשר שכרה עובדות מחברת כוח אדם ולא שילמה להם את זכויותיהן. בית הדין לעבודה קבע, כי שתי החברות נחשבות מעסיקות במשותף ולכן שתיהן חייבות בתשלום הזכויות לעובדות. כאשר בוחנים יחסי עבודה במבנה של העסקה משולשת יש לבחון את זהות המעסיק האמיתי באמצעות בחינה מהותית של מערכת היחסים בין הצדדים, לרבות השאלה האם היחסים אותנטיים או שנועדו להתחמק מחובות המעסיק.

שאלת זהות המעסיק חשובה במעלה גבוהה לא רק לצורך קבלת זכויות כגון פיצויים על תאונה שעברנו בעבודה, אלא גם כדי לוודא שאותו מעסיק עשה לנו את הביטוח המתאים, ובמקרה זה ביטוח חבות מעבידים, או לפחות דאג שיהיה לנו ביטוח כאמור, וכן כי הוא משלם עבורנו דמי ביטוח לאומי כחוק, וכן ביטוח פנסיה. ביטוחים אלה מבטיחים לכסות אותנו במקרה של תאונה ו/או אובדן כושר עבודה ו/או נכות ו/או סיום יחסי עובד-מעביד ו/או יציאה לפנסיה.

אם יש לכם שאלות נוספות או אם אתם זקוקים לעזרה משפטית מעורך דין לענייני נזיקין בישראל, אתם מוזמנים לפנות אלינו. משרדינו ממוקמים בירושלים ובתל אביב.