פונדקאות לזוגות חד-מיניים - איך רושמים ילד לשני אבות?

הדיון סוער בנושא פונדקאות לזוגות חד-מיניים ובנוסח החדש (יולי 2018) של חוק הפונדקאות. נטען שהחוק מפלה נשים בודדות שאינן יכולות להרות ללא תרומת ביצית, וזוגות גברים, אשר אינם יכולים להיות הורים ביולוגיים אלא אם יעזרו באם פונדקאית בחו"ל.
אבל גם עבור מי שהוליד ילד באמצעות אם פונדקאית בחו"ל, הסיפור עוד לא נגמר. אין חקיקה בישראל המסדירה רישום ילד שנולד באמצעות פונדקאות לזוגות חד-מיניים כבנם או בתם של שני האבות. התקדימים עד כה הם על בסיס פסיקת בתי המשפט, אשר הדגישו בפסיקתם עד כמה חשוב שהמחוקק יידרש לנושא בצורה סדורה. מאמר זה של עורך הדין יהושע פקס יסביר כיצד ניתן לרשום ילד שהוא בן לשני אבות אשר נולד כתוצאה מהליך פונדקאות כאזרח ישראלי.

למה לעבור הליך פונדקאות דווקא בחו"ל מלכתחילה?

כידוע, ישראל אינה מדינה חילונית. החוק המטפל בנושא הורות פונדקאית הוא חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), אשר נחקק בשנת 1996. החוק תוקן לאחרונה ביולי 2018 אבל שואב הרבה מפרשנות הרבנות והמפלגות החרדיות-אורתודוקסיות.
חוק זה מאפשר נשיאת עובר אך ורק עבור בני זוג שאינם מאותו מין ("איש ואשה") או אם "יחידה" (חד-הורית) – בתנאי והאם היחידה היא זו אשר תורמת את הביצית, ולא האם הפונדקאית. עקב כך, הורות פונדקאית אינה אפשרית בישראל עבור בני-זוג גברים או נשים ללא בן זוג אשר אינן יכולות להרות עקב בעיה שקשורה לביציות.

הפתרון המעשי עבור אלו שאינם יכולים להרות ילד בישראל הוא למצוא אם פונדקאית בחו"ל. בדיוק כמו בנושא נישואים עבור זוגות חד-הוריים, אשר אינם יכולים להתחתן בישראל ונדרשים להביא "תעודה ציבורית" המעידה על נישואים בחו"ל. כך גם בנוגע להורות פונדקאית – ברגע שהילד בא לעולם, למרשם האוכלוסין אין ברירה אלא לרשום את היילוד.

כיצד רושמים ילד שנולד מהליך פונדקאות לזוגות חד-מיניים?

הליך הפונדקאות עצמו הוא סבוך, יקר וארוך, אבל גם לאחר שנמצאה אם פונדקאית, ההיריון הושלם בשלום, הזוג נסע לחו"ל וחזר לישראל עם תינוק, יש לרשום את התינוק במרשם האוכלוסין בישראל. הבעיה היא שכיום אין בישראל עדיין חקיקה שמסדירה כראוי רישום הורות לילד פונדקאות לזוגות חד-מיניים. נכון להיום, יש לפנות לבית המשפט למשפחה ולבקש להורות על ביצוע בדיקת אבהות, בהליך שדומה (אך אינו זהה) לרישום אבהות רגיל לקטין בן אזרח ישראל.

בית המשפט לענייני משפחה מורה על בדיקת דנ"א (בדיקת אבהות) לילד

בית המשפט למשפחה הוא המוסד החילוני היחיד בישראל אשר רשאי להורות על ביצוע בדיקת אבהות (ובתי הדין הרבניים אינם רלוונטיים בנושא ספציפי זה מסיבות מובנות). נדגיש ונפרט – שלטונות ומוסדות מדינת ישראל אינם מקבלים בדיקות דנ"א אשר התבצעו על ידי מעבדות בחו"ל או מעבדות פרטיות שאינן עובדות עם בית המשפט, או ללא צו של בית המשפט בישראל. כל הרוצה להוכיח את אבהותו באמצעות בדיקת רקמות נדרש לעשות זאת באמצעות צו בית המשפט לענייני משפחה בישראל.

ומה עם האבא השני של זוג חד-מיני? האם עליו לאמץ את הילד?

האב השני נרשם כהורה הילד במרשם האוכלוסין על בסיס צו הורות פסיקתי של בית המשפט, עקב היותו בן הזוג של ההורה שהזרע שלו הפרה את הביצית. אין צורך באימוץ לצורך רישום אבהות במקרה זה. צו ההורות מבוסס על בדיקת דנ"א שמוכיחה זיקה גנטית בין ההורה תורם הזרע והילד, ותעודה ציבורית המאמתת את האבהות (לדוגמה, תעודת לידה ואו פסיקת בית משפט) מהמדינה בה התקיים תהליך הפונדקאות.

יש להדגיש שהתקדים לרישום אבהות עבור ילד שנולד בהליך פונדקאות לזוגות חד-מיניים הוא פסיקתי, ועשוי להשתנות במידה ותיקון חדש לחוק הפונדקאות או חקיקה אחרת תעבור בכנסת.
כפי שמציינת המשנה לנשיא מרים נאור בפסיקתה בנושא, "הליכי פונדקאות בחו"ל אינם מוסדרים בחקיקה או באמנה בינלאומית כלשהי, וזאת בשונה מהליכי פונדקאות בישראל, המוסדרים בחוק… לנוכח היקף התופעה של של פונדקאות חו"ל יש ממש בטרוניה על כך שהרשויות פועלות בסוגייה זו לפי נוהל שאיננו כתוב ואיננו מפורסם ברבים". תלונה זו היא מבג"צ משנת 2014, אולם עד היום לא קיים נוהל כתוב ומפורסם לפיו יוכלו לפעול אזרחי ישראל בצורה סדורה.