פגרות בתי המשפט

מהן פגרות בתי המשפט? פגרות בית המשפט הן תקופות קבועות בהן בתי המשפט ובתי הדין לעבודה בישראל פועלים במתכונת מצומצמת. בתקופות הפגרה, לא נשמעים ככלל דיונים והפגרה אינה נספרת במרבית התקופות הקבועות בחוק ובתקנות להגשת מסמכים לבית המשפט. במאמר זה יפרט עורך הדין מיכאל דקר, שותף במשרדנו ומומחה למשפט אזרחי, על מועדי הפגרה והכללים המשפטיים לגביהם.

הפגרות בבתי המשפט ובתי הדין לעבודה – הסבר כללי

בישראל פועלים כיום 36 בתי משפט, המחולקים ל-3 ערכאות עיקריות (בתי משפט השלום, בתי המשפט המחוזיים ובית המשפט העליון) ופרוסים לאורך כל רוחבה של הארץ. לצד מערכת בתי המשפט העיקרית, פועלת בישראל מערכת נפרדת של 6 בתי דין לעבודה, מתוכם 5 בתי דין אזוריים לעבודה ובית דין ארצי, המשמש כערכאת ערעור או כערכאה לסוגיות ספציפיות ומורכבות במיוחד. בתי המשפט ובתי הדין לעבודה אמנם פועלים לאורך כל השנה, אך חלות עליהם הוראות תקנות בתי המשפט (פגרות), המגדירות תקופות מרוכזות שבהן בתי המשפט ובתי הדין לעבודה יפעלו במתכונת מצומצמת. תקופות אלה מכונות ״פגרה״, וחלות לגביהן כללים מיוחדים, בכל הנוגע לניהול דיונים מול שופטים והגשת מסמכים משפטיים לבית המשפט או בית הדין. להלן נסביר על כך בהרחבה.

מהן תקופות הפגרות?

בכל שנה יש 3 תקופות פגרה. 2 תקופות פגרה חלות בסוכות ופסח, והן נקבעו לפי לוח השנה העברי. פגרת סוכות מתקיימת בין יום י״ד בתשרי ועד יום כ״א בתשרי. פגרת פסח מתקיימת בין יום י״ד בניסן ועד יום כ״א בניסן. לצד זאת, בכל שנה חלה פגרת קיץ, הנחשבת לפגרה הממושכת ביותר. פגרה זו נקבעה לפי לוח השנה הלועזי, וחלה בין יום ה-21.7 ועד ליום ה-5.9. לצד תקופות פגרה אלה, התקנות קובעות כי ימי שישי נחשבים ככלל כימי פגרה, במובן זה שגם בהם פועלים בתי המשפט במתכונת מצומצמת.

מה קובעות התקנות לגבי פגרות בית המשפט?

כאמור, במסגרת תקופות הפגרה, פועלים בתי המשפט ובתי הדין לעבודה במתכונת מצומצמת. כלומר, במהלך תקופות אלה השופטים והשופטות מצויים בחופשה מרוכזת, ובהתאם לא מתקיימים דיונים שגרתיים, בית משפט השלום אינו מנפיק חותמות אפוסטיל על מסמכים וכלל לא מתבצעות פעולות שניתן לדחות. בעניינים המצריכים קיום דיונים באופן דחוף שאינו סובל דיחוי, או בעניינים שנשיא בית המשפט או שופט שמונה על-ידי נשיא בית המשפט לשם כך, ידונו שופטים ורשמים תורנים, אשר יישארו בבית המשפט לפי לוח תורנויות לצורך עניינים אלה. עניינים אלה יכולים לכלול, למשל, בקשות לסעדים דחופים כגון צו מניעה זמני או צו עיכוב יציאה מהארץ.

בנוסף, תקנות סדר הדין האזרחי (המגדירות את מרבית הכללים לניהול תיקים אזרחיים בישראל) קובעות כי בהליכים אזרחיים בפני בתי המשפט או בתי הדין לעבודה, פגרת בית המשפט לא תובא ברוב המקרים במניין המועדים הקבועים להגשת מסמכים או קיום דיונים בפני בית המשפט. זאת למעט אם נקבע אחרת בחוק, בתקנות או על-ידי בית המשפט במקרים פרטניים. לדוגמה, התקנות קובעות מקרים בהם בית המשפט יידרש לקיים דיון בבקשות לסעדים זמניים, כאשר הפגרות לא יובילו להארכת המועדים הקבועים לצורך כך. מדובר בסוגיה המעלה לא פעם מורכבויות ותהיות שונות, ולכן חשוב להיוועץ לגביה במידת הצורך עם עורך דין מומחה למשפט אזרחי.

פגרות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה – צרו קשר עם עורך דין מומחה למשפט אזרחי

במאמר זה הסברנו מהי פגרה בבית המשפט או בבית הדין לעבודה, מהם מועדי הפגרה הקבועים בתקנות ומה משמעותם מבחינת סדר היום של בית המשפט או בית הדין והגשת מסמכים משפטיים. לכל שאלה נוספת בתחום המשפט האזרחי, משרדנו ישמח לספק עבורכם מענה מקיף ומקצועי. משרד עורכי הדין שלנו, בירושלים ובתל אביב, מתמחה במגוון תחומי המשפט האזרחי, לרבות בדיני חוזים, דיני וחברות, דיני עבודה, דיני נדל״ן, דיני נזיקין (רשלנות רפואית, תאונות דרכים וכיו״ב), קניין רוחני ועוד.