עליית נכדים לישראל ועתירות אי מענה: עו״ד הגירה לישראל

המשך הזכאות לעליית נכדים של יהודים לישראל לפי סעיף הנכד בחוק השבות נתונה בספק לאור יוזמה רצינית לשינוי חוק השבות וביטול הסעיף, המקודמת בימים אלה בממשלה ובכנסת. הדבר עלול לגרום לעיכוב או חשש מסירוב לבקשות עלייה שכבר הוגשו, וכן על בקשות עתידיות. אחד הפתרונות המשפטיים האפשריים לכך הוא הגשת עתירת אי מענה בפני בית המשפט, שעניינה דרישה מהגורמים המטפלים בבקשת העלייה במשרד הפנים לזירוז הטיפול מתן מענה לבקשה. על כך יסביר במאמר זה עו״ד יהושע פקס, שותף במשרדנו ומומחה לדיני הגירה ועלייה לישראל.

חוק השבות מקבע כבר מזה עשורים רבים את הסטטוס קוו בכל הנוגע לזכות של יהודים וצאצאי יהודים לעלות לישראל. בעת האחרונה מקודמות באופן משמעותי יוזמות לשינוי סטטוס קוו זה. גוברים הקולות הקוראים לשינוי חוק השבות, וביטול סעיף 4(א) לחוק, המכונה ״סעיף הנכד״. סעיף זה מכיר בזכות של נכדים של יהודים, אשר אינם יהודים בעצמם, לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית. על בסיס סעיף זה נקלטים בישראל מדי שנה אלפי עולים חדשים, אשר רבים מהם משרתים בצה״ל, נטמעים בחברה הישראלית ואף עוברים הליכי גיור.

נכון למועד שורות אלה, קשה להעריך בוודאות האם יוזמת החקיקה הזו תעבור וחוק השבות אכן ישונה וסעיף הנכד יבוטל. עם זאת, עצם העלאת היוזמה והתמיכה הרחבה שהיא זוכה לה בכנסת מעמידות בסיכון בקשות שכבר הוגשו על-ידי נכדי יהודים בתקופה האחרונה לעלות לישראל, כמו גם בקשות עתידיות שיוגשו בתקופה הקרובה. קיים חשש שהחוק יתוקן בהליכים מהירים, באופן שלא יאפשר זמן התארגנות עבור מי שמעוניינים לבצע עלייה מכוח החוק במתכונתו הנוכחית. כך גם קיים חשש שמשרד הפנים ינהיג מדיניות של השהיית הטיפול בבקשות קיימות לאזרחות, וזאת על רקע אי הוודאות לגבי המצב המשפטי בנושא. עולה השאלה מה ניתן לעשות על מנת להימנע ממצבים שבהם לא תאושרנה בקשות של מי שהסתמכו על החוק בנוסחו העדכני. להלן נבקש להסביר הן על היוזמה לשינוי החוק והן על פתרון משפטי אפשרי לבעיה, שעניינו הגשת עתירה לבית המשפט שנועדה לזירוז המענה והטיפול בבקשות.

מה קובע סעיף הנכד, ומהן היוזמות לביטול הסעיף אשר מקודמות בימים אלה?

חוק השבות במתכונתו הנוכחית מעניק זכות עלייה לישראל גם לבני משפחה של יהודים, וקובע כי ילדי ונכדי יהודים זכאים לעלות ארצה באופן זהה ושווה לזכות העלייה של יהודים. חריגים לכך מקרים בהם הנכדים (או הילדים) היו יהודים ועברו הליך המרת דת מרצונם. הרציונלים מאחורי סעיף הנכד כוללים, בין היתר, את הצורך למנוע פגיעה בשוויון בין משפחות יהודיות זרות ומשפחות מעורבות (המורכבות מיהודים ובני דתות אחרות) וקידום איחוד משפחות בישראל.

עד השנים האחרונות, הייתה הסכמה רחבה על הצורך לשמור על החוק כפי שהוא ולהימנע משינויו, לאור רציונלים אלה ממש. ואולם, מצב דברים זה השתנה, ובימים אלה ממש מקודמת יוזמה רצינית לשינוי החוק, אשר זוכה לתמיכה רחבה בכנסת ובממשלה. אם יוזמה זו תעבור, סעיף הנכד צפוי להתבטל, או שלכל הפחות תצומצם מאוד הזכאות של נכדי יהודים לעלות לישראל – בניגוד למצב המשפטי הקיים כיום. ככל ששינוי חקיקה זה יתרחש בפועל, ייתכן מאוד שיוגשו נגד היוזמה עתירות לבג״ץ, על רקע הפגיעה הפוטנציאלית בזכויות חוקתיות שעשויה להיגרם כתוצאה משינוי זה. מעבר לכך, לאור עצם עובדת היותה של היוזמה תלויה ועומדת בימים אלה, הטיפול בבקשות שכבר הוגשו על-ידי נכדים לעלייה לישראל, וכן בקשות שיוגשו בזמן הקרוב, עשוי להתעכב במשרד הפנים

מהי עתירת אי מענה וכיצד היא יכולה לסייע בנושא?

לא פעם טיפול קורה שהרשויות בישראל, ובכלל זה רשות האוכלוסין וההגירה של משרד הפנים, מעכבות טיפול בפניות ובקשות המוגשות בפניהן על רקע שינוי מדיניות או שינויי חקיקה צפויים. עליית נכדים של יהודים לישראל היא בהחלט אחד מאותם מקרים בהם הדבר עשוי להיות אפשרי בימים אלה, על רקע היוזמות הרציניות לשינוי החוק. פתרון אפשרי למניעת עיכוב או סירוב עתידי לבקשות עליית נכדים של יהודים לישראל הוא הגשת עתירת אי מענה בבית המשפט לעניינים מינהליים נגד הרשות, במקרים בהן הטיפול בתיקי עלייה מתעכב בפועל.

מהן עתירות אי מענה? עתירות אי מענה הן עתירות המוגשות בעקבות כך שלא ניתנה תשובה של רשות מבין רשויות המדינה לפנייה שבעקבותיה הוגשה העתירה. בעקבות הגשת עתירות אי מענה, בית המשפט מוסמך לחייב את הרשות להשיב לפנייה בתוך פרק זמן מסוים, ולעיתים אף לדון בנושא הפנייה לגופה במסגרת העתירה. יש לציין כי קיימים מקרים בהם בית המשפט יכריע בעתירות אי מענה המוגשות בפניו, אף שהרשות שכנגדה הוגשה העתירה השיבה לפנייה. זאת כאשר בית המשפט ימצא כי בנסיבות המקרה, תשובת הרשות חלקית או כללית מדי.

במקרים מסוימים, עצם הגשת העתירה תוביל לזירוז טיפול הרשות ומתן מענה לבקשה, באופן שיפתור את הבעיה וייתר את הצורך לדון בעתירה. לדוגמה, בעתירה שנדונה בבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב בשנת 2021 (בתיק שמספרו עת"מ 51175-06-21) ועסקה בסוגיה בנושא חופש המידע, עוד בטרם התקבלה הכרעת בית המשפט בעתירה, ניתן מענה של הרשות לפנייה. בית המשפט פסק לטובת העותרת הוצאות משפט בגין הטיפול בנושא. סיטואציות מעין אלה מתרחשות גם במקרים של עתירות המוגשות נגד משרד הפנים בגין עיכוב טיפול בפניות או בבקשות. בהתאם, עתירת אי מענה בעיכוב תיקי עליית נכדים לישראל עשויה להיות פתרון אפשרי במקרים המתאימים. על מנת להבין כיצד נכון לפעול בסוגייה פרטנית, מומלץ להיוועץ עם עורך דין המתמחה בדיני הגירה ועלייה לישראל.

עליית נכדים לישראל לפי חוק השבות – צרו קשר עם עורך דין מומחה לדיני הגירה לישראל

במאמר זה הסברנו על החשש מפני פגיעה בזכות של עליית נכדים של יהודים לישראל לפי סעיף הנכד בחוק השבות, על רקע היוזמות לביטולו. כמו כן, הסברנו על פתרון משפטי אפשרי לבעיה, בדמות הגשת עתירת אי מענה בבית המשפט לעניינים מינהליים, לצורך קידום הטיפול בנושא. אם יש לכם שאלות נוספות או צורך בכל ייעוץ או סיוע בנושא עלייה לישראל, ניתן ליצור קשר עם משרדנו ונשמח לעזור. משרדנו מתמחה בדיני הגירה לישראל ובייצוג עולים חדשים וזכאי עלייה בפני כל הרשויות והערכאות המשפטיות בישראל, בנושאים כגון פתיחת תיק עלייה, הליכי גיור, מימוש זכויות עולים חדשים ועוד.