עלייה לישראל לאחר גיור

מי שעבר תהליך גיור – בין אם גיור אורתודוקסי, קונסרבטיבי או רפורמי או תהליך גיור אחר – סביר להניח שזכאי לאזרחות ישראלית לאחר עלייה.

זכותם של יהודים וצאצאיהם לאזרחות ישראלית (עלייה) מעוגנת בחוק השבות משנת 1950. תיקון לחוק משנת 1970 הבהיר, כי זכות זו חלה גם על בני משפחתם של יהודים ומי שהפכו ליהודים מבחירה באמצעות תהליך גיור. בית המשפט העליון הרחיב לאורך השנים את ההגדרה של "גיור" לצרכי חוק השבות, והגדרה זו כוללת כיום יהודים שהתגיירו במסגרת אורתודוקסית ולא-אורתודוקסית, בתוך ישראל או מחוץ לה. כתוצאה מכך, אם עברתם הליך גיור, סביר להניח שאתם זכאים לעלות לארץ.

כיצד יודעים אם גיור ייחשב לצרכי עליה?

בדרך כלל, גיור שנערך מחוץ לישראל דרך קהילה יהודית המוכרת על ידי אחת מהתנועות היהודיות הבינלאומיות הגדולות (לדוגמה, מועצת הרבנים דאמריקה, אספת הרבנים, האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת וכדומה) הוא גיור שיוכר לצרכי עלייה.

בית המשפט העליון קבע, כי גיור המבוצע מחוץ לישראל בקהילות המוסמכות לכך על ידי הזרמים העדתיים שלהן, תקף למטרות עלייה. על פי ההנחיות העדכניות של משרד הפנים, תהליך הגיור חייב להימשך לפחות 9 חודשים ולכלול לא פחות מ-300 שעות לימוד והשתתפות בקהילה יהודית. בשורה של מקרים החל משנת 2016, בית המשפט העליון הורה למשרד הפנים להכיר בגיורים שנערכו בתוך ישראל על ידי קהילות יהודיות המוכרות על ידי הזרמים העדתיים שלהן. עם זאת, כפי שציין בית המשפט בשנת 2021, המועמד לעלייה חייב להשלים את הגיור בעת שהותו בישראל כדין. הדבר מחייב בדרך כלל תושבות זמנית או קבועה לאורך תהליך הגיור. בתנאים מסוימים, תושבים כאמור יכולים לעבור תהליך גיור ממלכתי.

למרבה הצער, בעוד שבתיאוריה, גיור אורתודוקסי, קונסרבטיבי ורפורמי מוכר לצרכי עלייה, בפועל המציאות שונה מאוד. לאור לחצי הרבנות הראשית, ממשלת ישראל מטילה ספק בהליכי גיור שלא בוצעו במסגרת אורתודוקסית, במיוחד אם הם בוצעו בתוך ישראל. לפיכך, תיקי גיור רפורמיים וקונסרבטיביים נמשכים לרוב חודשים, אם לא שנים, וסביר יותר שיידרשו ראיות נוספות או שההליך יידחה על הסף. כפי שנדון להלן, ניתן לערער על תוצאה זו באמצעות הליכים מנהליים או בבית המשפט.

גם אם לא התגיירתם דרך קהילה יהודית מוכרת, הליך הגיור עדיין יכול לאפשר לכם לעלות לישראל. במקרה זה, רשות האוכלוסין וההגירה תבקש מידע על הרב שפיקח על הליך הגיור ועל העדה הדתית אליה משתייך רב זה, אם בכלל. יש להראות 9 חודשי השתתפות בקהילה יהודית מוכרת לאחר הגיור, ועם מעברכם לישראל תקבלו אשרת שהייה זמנית. אזרחותכם תינתן לאחר המצאת מסמכים המעידים על 21 חודשים של השתתפות בקהילה יהודית מוכרת לאחר הגיור, בארץ או מחוץ לה.

אלו מסמכים דרושים להוכחת גיור לצרכי עלייה?

נוסף על כל המסמכים הרגילים הדרושים לבקשת עלייה, יש למסור את תעודת הגיור המקורית, וכן הצהרה חתומה המתארת את הסיבות לגיור, את תהליך הגיור ואת המעורבות בחיים היהודיים ובקהילה יהודית כיום.

כמו כן, יש למסור מכתב חתום מהרב שפיקח על הליך הגיור. המכתב צריך לתאר את מסלול הלימודים לקראת הגיור, ולכלול פרטים כגון כיצד הרב מקבל ומכין מועמדים לגיור, דוגמאות לנושאים שנלמדו בשיעורים, מידע על היכן ומתי התקיימו השיעורים וציפיות מהמועמדים לגיור להשתתף בקהילה יהודית לאורך תהליך הגיור. המכתב צריך לכלול גם אישור על הפעילות בקהילה יהודית לאורך תהליך הגיור, עם דוגמאות ספציפיות, במידת האפשר. אם במהלך הגיור הייתה מעורבות בקהילה שאינה הארגון דרכו בוצע הליך הגיור, יש לצרף מכתב נוסף שמפרט את המעורבות כאמור, שנכתב על ידי רב באותה קהילה.

לבסוף, עם בקשת העלייה יש להגיש הוכחה על מעורבות בקהילה יהודית מוכרת (אם כי לא בהכרח הקהילה דרכה בוצע הליך הגיור) במשך שנה אחת לפחות לאחר הגיור. הוכחה זו מוגשת בדרך כלל בצורת מכתב חתום מרב הקהילה. הדבר החשוב הוא פעילות בחיי הקהילה היהודית, למשל נוכחות קבועה בשבתות וחגים, חברות בארגונים קהילתיים והשתתפות במפגשי למידה בהנחיית רב.

אם הגשתם בקשה לעלייה וטרם חלפו תשעה חודשים לפחות מאז הגיור, עם הגעתכם ארצה תקבלו אישור שהייה זמני עד שתגישו את המסמכים המעידים על מעורבות מתמשכת בקהילה יהודית, בארץ ובחו"ל, למשך תשעה חודשים לאחר הגיור.

האם נדרשת מעורבות עכשווית בקהילה יהודית כדי לעלות לישראל לאחר גיור?

ככלל, התשובה לשאלה זו היא כן. מניסיוננו, זהו מרכיב מכריע בהצלחת בקשת העלייה, שכן הוא מוכיח שגם לאחר הגיור אתם ממשיכים להזדהות כיהודים. הדבר נכון גם אם הגיור נערך שנים רבות לפני הגשת בקשת העלייה.

כאמור לעיל, באופן אידיאלי מעורבות זו תהיה לתקופה של שנה אחת לפחות לאחר הגיור. עם זאת, ניתן לפרט נסיבות שמנעו פעילות רציפה בקהילה יהודית לאחר הגיור (לדוגמה, בשל נגיף הקורונה) במסגרת בקשת העלייה.

תהליך עלייה לישראל לאחר גיור

לאחר הגשת בקשת עלייה לרשות האוכלוסין וההגירה, היא תיבדק ולעיתים גם תישלח אל מטה הרשות בירושלים לבחינה נוספת. במידה והבקשה נדחית, ניתן להגיש ערעור פנימי בזכות, שייבחן על ידי בכירים במשרד הפנים. אם ערעור זה נדחה, ניתן להגיש עתירה מנהלית לבית הדין האזורי בירושלים. אנו ממליצים בחום לקבל ייעוץ משפטי לפני נקיטת צעדים אלו.