עלייה לאחר גיור - הכרה ממשרד הפנים?

עלייה לאחר גיור – האם אדם שלא היה יהודי מלידה זכאי לעלות לארץ לאחר גיור ליהדות?
חוק השבות קובע כי "גר" או "מומר" ליהדות רשאי לעשות עלייה לאחר גיור, אולם השאלה היא איזה הליך גיור מקובל על משרד הפנים. עורך הדין יהושע פקס אשר מתמחה בנושאי הגירה לישראל במשרדנו, יסביר כיצד לעבור גיור שיקבל תוקף על ידי מדינת ישראל, ומה התנאים לעשות עלייה לאחר גיור.

כיצד לגרום למשרד הפנים להכיר בגיור לצרכי עלייה?

השאלה "מיהו יהודי" היא אחת השאלות היסודיות שבבסיס מדינת ישראל. על פי חוק השבות (1950), לכל יהודי יש זכות לעלות ארצה.
אבל בפועל, הכול יותר מורכב. מדינת ישראל אינה רוצה שלכל אדם בעולם תהיה זכות לעלות לישראל רק על פי טענה שהוא יהודי, או התגייר ליהדות. אפילו קבלת אישור מרב שאינו מוכר לא נחשב למספק כדי לאפשר עלייה אחרי הגיור. אחרי הכול, רשות ההגירה לישראל לא רוצה להכיר בגיור שנעשה אך ורק לצרכי עלייה והשתקעות בארץ.

עקב כך, מדינת ישראל דוחה לעתים קרובות בקשות לעלות ארצה לאחר גיור. משרד הפנים מטפל בבקשות הגירה ויש לו נהלים מיוחדים לבחינת השאלה האם הגיור הוא "כנה" (ממניעים טהורים). לפעמים הנהלים גורמים לדחיית בקשת עלייה כי המבקש לא הפגין רצון להיות מעורב בחיי הקהילה היהודית או לא הוכיח זהות יהודית במהלך (או אפילו לאחר) תהליך הגיור. מבחינה אחרת, משרד הפנים נוטה להעדיף את היהדות האורתודוכסית על כל תנועה אחרת ביהדות, גם אם רשמית כולם שווים.

מה התנאים שמאפשרים עלייה לאחר גיור?

כדי שהגיור יוכר רשמית, יש צורך במספר תנאים:

1. הקהילה שאליה מתגיירים חייבת להיות קהילה יהודית מוכרת (הקהילות הקונסרבטיבית והרפורמית מוכרות תיאורטית באופן שווה, אולם בפועל ישנה העדפה לגיור בקהילה האורתודוכסית ופסק דין להוכחת גיור על ידי בית דין רבני מוכר).

2. על הגר להיות חבר פעיל בקהילה יהודית מוכרת בחו״ל, לפחות שנה לפני הגיור או להציג הוכחות שהקדיש ללימודים לפני הגיור לא פחות מ-300 שעות והיה חלק מקהילה יהודית מוכרת בחו״ל לפחות 9 חודשים אחרי הגיור. במידה והגר לא היה חלק מקהילה יהודית מוכרת בחו״ל באפשרותו להגיש בקשה חריגה לקבלת מעמד זמני בישראל ולהיות פעיל בקהילה יהודית בארץ במשך לכל הפחות 9 חודשים.

3. יש להציג מסמכים המאשרים כי הגר היה פעיל בקהילה היהודית במשך תשעה חודשים לפחות לאחר אישור הגיור. אם לא קיים תשעה חודשים של מעורבות בקהילה יהודית מוכרת לאחר אישור הגיור, וטרם הגשת בקשת העלייה, רשאי משרד הפנים להעניק למבקש העלייה מעמד תושב ארעי אשר ישודרג לאזרחות מלאה לאחר שיוכיח כי הוא היה מעורב בקהילה יהודית מוכרת בישראל במשך לפחות תשעה חודשים.

האם בני משפחתם של גרים יכולים לעלות לישראל עמם?

בני הזוג של מי שמוכרים רשמית כגרים על ידי משרד הפנים רשאים לעלות לישראל עם המשפחה, בדיוק כמו בני זוג של כל זכאי עליה. ילדים קטינים יכולים לעלות עם המשפחה ולקבל מעמד בארץ כקטינים נלווים. ילדים אשר נולדים לאחר הגיור נחשבים כילדי הורים יהודים. עם זאת, ילדים בוגרים של אדם אשר עבר גיור אינם נחשבים בדיעבד כילדי יהודי, ואינם זכאי שבות. עם זאת, ישנו מקום לפנות לקבל אשרות שונות בישראל על בסיס הומניטרי.

מסמכים אחרים אשר נחוצים לצורך עלייה לישראל לאחר גיור ליהדות:

1. תעודת גיור – חתום כהלכה על ידי בית דין רבני.

2. מכתב הצהרה של הגר, המסביר את המוטיבציה מאחורי תהליך הגיור ומעורבותו בקהילה היהודית לפני ואחרי הגיור.

3. מכתב הסבר מפורט של בית הדין הרבני או ראש הקהילה היהודית על אשר קיבלו אליהם את הגר, אשר יפרט את ההכנות לגיור, את לימודי היהדות לגיור, ומשך זמן הגיור. המכתב ייחתם על ידי מנהיג הקהילה היהודית בפועל שכתב את המכתב, הכולל את נייר המכתבים, הלוגו והכתובת של הקהילה היהודית.

4. מכתב של הרב או ראש הקהילה היהודית בה מתגורר הגר, דבר שיסביר את מעורבותו של הגר בקהילה היהודית לאחר הגיור, המסביר את משך המעורבות של המתגייר בתוך הקהילה היהודית לאחר ההמרה. המכתב ייחתם על ידי מנהיג הקהילה היהודית שכתב את המכתב. על המכתב להיכתב על נייר המכתבים עם הלוגו והכתובת של הקהילה היהודית.

צרו קשר עם משרד עורכי הדין שלנו למידע נוסף על עלייה לאחר גיור ומידע כללי על עלייה לישראל.