עובדת סיעוד זרה בהריון - השלכות משפטיות

במאמר זה נעסוק בסוגיה מורכבת ורגישה, הנוגעת למקרים בהם עובדות סיעוד זרות נכנסות להריון ויולדות במהלך שהותן בישראל. עולות שאלות רבות בנוגע למצב של עובדת סיעוד זרה בהריון במהלך העסקתן על ידי משפחות בישראל וההשלכות המשפטיות, וביניהן: כיצד הדבר משפיע על מעמדן החוקי של אותן עובדות סיעוד זרות בישראל? מה המשמעויות עבור המטופלים אשר מעסיקים את אותן עובדות? האם העובדות תוכלנה להישאר עם ילדיהן שנולדו בישראל? על כך ועוד נרחיב להלן.

משרד עורכי הדין שלנו מתמחה בתחום עובדי סיעוד ודיני העבודה החלים בו. אנו מספקים ללקוחותינו מענה וליווי, בין היתר, בהסדרת יחסי העבודה בין המטפלים למטופלים, קבלת היתרי העסקה ושהייה בישראל והארכתם, מעבר עובדים בין מטופלים ומתן ייעוץ וליווי משפטי לעובדים ולמעסיקים בענף.

הבחירה אם להישאר או לעזוב היא בידי העובדות עצמן

עולה השאלה מה קורה כאשר עובדת סיעוד זרה בהריון ויולדת בישראל. הסוגיה הגיעה עד לפתחו של בית המשפט העליון, אשר קבע במפורש כי על המדינה לאפשר לעובדות זרות להישאר בארץ עם ילדיהן, ככל שהן מעוניינות בכך. מאז פורסם נוהל מעודכן של רשות האוכלוסין וההגירה בנושא, הקובע כי לעובדות סיעוד זרות נתונה הבחירה האם לצאת עם ילדיהן אשר נולדו בישראל ולחזור ארצה לבדן או להישאר עם ילדיהן עד התקופה המקסימלית שמתאפשרת על פי חוק.

זכויות העובדות ההרות

נוהל רשות האוכלוסין בנוגע לעובדות סיעוד זרות שנכנסות להיריון אינו בא לגרוע מזכויותיהן לפי חוק עבודת נשים. כתוצאה מכך, זכויותיהן של עובדות סיעוד זרות שהרו שוות במעמדן לאלו של עובדות ישראליות. לדוגמה: החל מהחודש החמישי להריון, אסור להעסיקן בשעות נוספות, ביום המנוחה ובשעות הלילה, אם הן אינן מסכימות לכך, וכן יש לאפשר להן לממש ימי חופשה ומחלה המגיעים להן על פי חוק (למשל, לשם שמירת הריון). אי מתן האפשרות לעובדות הסיעוד הזרות לממש את זכויותיהן עלול להוות עילה לתביעה אזרחית מצידן, ואף לגרור העמדה לדין פלילי.

בנוסף, ככלל חל איסור לפטר עובדות סיעוד זרות בהריון. במקרים חריגים ביותר ניתן להגיש בקשה מיוחדת לפיטוריהן או לפגיעה בהיקף המשרה או בהיקף הכנסותיהן, כאשר ההריון אינו יכול להוות סיבה לכך. את הבקשה יש להגיש לממונה על חוק עבודת נשים במשרד העבודה והרווחה.

השפעת ההריון והלידה על מעמדן החוקי של עובדות הסיעוד הזרות וילדיהן

נדרש כי תבוצענה התאמות באשרת (ויזת) השהייה של עובדות סיעוד זרות שנכנסות להריון או יולדות בישראל. כפי שהוסבר במאמר קודם בסדרה זו, קיימים בחוק הכניסה לישראל סוגי רשיונות ואשרות שהייה שונים. כאשר העובדות בהריון וממשיכות לעבוד אצל מעסיקיהן, מעמדן נותר זהה. לאחר הלידה, במידה והן בוחרות להישאר עם ילדיהן בישראל ולהמשיך לעבוד אצל אותו מעסיק, עליהן להסדיר זאת מול רשות האוכלוסין וההגירה ולהציג מכתב מהמעסיק המאשר כי הוא מודע לכך שהילד שוהה עמה בישראל. לאחר מכן יינתן לעובדת רשיון שהייה ועבודה בישראל מסוג ב/1, כך שתוכל להמשיך ולעבוד אצל אותו מעסיק. במידה והעובדת זקוקה להארכת חופשת הלידה, עליה להגיש בקשה נפרדת להארכת רשיון הביקור מסוג ב/2.

כאשר מדובר בעובדות סיעוד זרות שילדו ואין להן מעסיק נוכחי, שאלת מעמדן החוקי תלויה בפרק הזמן שבו הן שוהות בישראל. עליהן להגיש בקשה להארכת רשיון הביקור שלהן (מסוג ב/2) על מנת לאתר מעסיק חלופי. בכל מקרה, ניתן לבקש זאת רק במהלך 63 החודשים שבהן מותרת שהות העובדות בישראל, שכן ככלל לא ניתן להאריך את שהותן מעבר לכך למעט במקרים חריגים ביותר. בנוגע לילדיהן, הם יהיו זכאים לרשיון ביקור מסוג ב/2, התואם את מעמדן החוקי של אמהותיהם. יש לשים לב כי אם האבא של הילד הוא אזרח ישראלי, אזי הילד הוא אזרח ישראלי מלידה. יחד עם זאת, במקרים של אימא עובדת זרה ואבא ישראלי, משרד הפנים דורש בדרך כלל בדיקת אבהות, בהתאם לצו בית משפט, על מנת לרשום את הילד כישראלי במרשם האוכלוסין, טרם אישור אזרחות ישראלית ליילוד.

צרו קשר עם עורך דין מומחה לדיני העבודה החלים בתחום הסיעוד

אם ברצונכם לקבל ייעוץ וליווי משפטיים בכל הנוגע להיתר העסקה, הסדרת מעמדם החוקי של עובדי סיעוד, ובפרט בנוגע להשלכות המשפטיות בעניין עובדת סיעוד זרה בהריון נשמח לעזור. צרו קשר עם משרד עורכי הדין שלנו בירושלים ובתל אביב, לקבלת ייעוץ וליווי משפטיים. אנו מתמחים בתחום עובדי הסיעוד, הסדרת מעמדם וייצוג עובדים ומעסיקיהם בפני הערכאות השונות.