סעיף הנכד בחוק השבות: עו״ד הגירה לישראל בירושלים ותל אביב

מהו סעיף הנכד בחוק השבות, ומי מעוניין בביטולו? "סעיף הנכד" הוא כינוי לסעיף 4(א) בחוק השבות, המעניק לילדיהם ונכדיהם של יהודים זכות לעלות לישראל את הזכויות מכוח חוק השבות. בשנים האחרונות גוברים הקולות בקרב נבחרי הציבור המעוניינים לשנות את החוק, ואף מקודמות יוזמות חקיקה לשם כך. נכון למועד כתיבת שורות אלה (חודש ינואר 2023), הסעיף לא שונה והזכויות המוענקות לנכדים של יהודים מכוח חוק השבות עודן בתוקף. במאמר זה יסביר עורך הדין מיכאל דקר, שותף במשרדנו ומומחה לדיני הגירה לישראל, על נושא זה בהרחבה.

חוק השבות וסעיף הנכד – רקע כללי

חוק השבות הוא אחד החוקים הקצרים ביותר בספר החוקים הישראלי, אך גם אחד החשובים ביותר מתוכו. חוק זה מעצב במידה רבה את הצביון הלאומי במדינת ישראל, באמצעות קביעת כללי יסוד לעניין הזכאות לעלייה והשתקעות בישראל בקרב יהודים המעוניינים בכך. חוק השבות נחקק במקור בשנת 1950, מעט זמן לאחר קום המדינה. מאז ועד היום, החוק תוקן פעמיים בלבד, כאשר התיקון האחרון, בשנת 1970, הוא תיקון "סעיף הנכד" בו עוסק המאמר.

בשנים האחרונות התחדש הדיון הציבורי סביב שינוי החוק לעניין סעיף הנכד, המאפשר לנכדים של יהודים לעלות לישראל. חברי כנסת (בעיקר ממפלגות הימין) קידמו בשנים האחרונות מספר יוזמות חקיקה לשינוי הסעיף. רבים עוקבים אחר הדיון הציבורי בנושא, אך אינם מבינים לעומק את משמעות סעיף הנכד באופן כללי, וכן את ההשלכות הרות הגורל העשויות להיות לשינויו.

סעיף הנכד חל ללא תלות בשאלה מיהו יהודי

במסגרת התיקון האחרון הנ״ל לחוק השבות משנת 1970, נוספו לחוק שני סעיפים. אחד מאותם סעיפים כולל הגדרה למושג ״יהודי״ בחוק השבות. הגדרה זו קובעת כי יהודי הוא ״מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת״.

באותה הזדמנות, נוסף לחוק עוד סעיף, אשר זכה בשנים האחרונות לכינוי ״סעיף הנכד״, אף שהוא אינו עוסק רק בנכדים אלא באופן כללי בזכויות של בני משפחה של יהודים. הסעיף קובע כי זכויותיהם של יהודים לפי חוק השבות (ובעיקרן הזכות לעלות ארצה) יחולו גם על ילדיהם ונכדיהם של יהודים. זאת למעט אם היו יהודים והמירו את דתם מרצון. חוק זה מאפשר לצאצאים רבים של יהודים, גם אם אינם נחשבים יהודים לפי חוק השבות או ההלכה, לעלות לישראל אם רצונם בכך.

מאחורי סעיף הנכד קיימות מספר מטרות. בג״ץ פירש חלק מאותן מטרות בפסק דין שניתן בשנת 2010 (בתיק שמספרו 6247/04). הן כוללות, בין היתר, את הצורך לעודד עלייה לישראל של מי שהם בעלי זיקה משפחתית ליהודים; את הצורך לעודד יהודים בנישואים מעורבים ומשפחות מעורבות לעלות לישראל; למנוע אי שוויון במעמד של בני משפחה מעורבת שעולים לישראל מול יתר העולים; איזון בין מי שעונים להגדרה של יהודים מבחינה הלכתית ובין ההגדרה הלאומית של יהודים תחת חוק השבות; וכן קידום איחוד משפחות.

יוזמות חקיקה לשינוי סעיף הנכד

בשנים האחרונות מתגבר הדיון הציבורי בנוגע לסעיף הנכד, וקודמו מספר יוזמות חקיקה לשינויו. נימוקי חברי הכנסת המקדמים שינוי זה כוללים, בין היתר, טענות לכך שנכדי יהודים רבים הם למעשה גויים שאין להם זיקה כלשהי לישראל. סוג נוסף של נימוק נוגע לחשש מפני צמצום הרוב היהודי במדינת ישראל. טענות ויוזמות אלה זוכות לביקורת משמעותית, לפיה אין ממש בטענות אלה, וכי תיקון הסעיף עלול לצמצם את כמות העולים לישראל בפועל, ליצור אפליה לרעה של יהודים בעלי משפחות מעורבות ואף לפגוע במי שנתפסים במדינות מוצאם כיהודים וחשים מאוימים עקב ריבוי מקרי האנטישמיות בעולם כיום.

אל משרדנו, העוסק מזה שנים רבות בתחום ההגירה לישראל, הגיעו לאחרונה פניות רבות מלקוחות מודאגים (רבים מהם מעבר לים) התוהים האם חל שינוי בחוק השבות והאם נפגעה בפועל זכות העלייה מכוחו בקרב נכדים של יהודים. כפי שהסברנו לעיל, לעת עתה לא חל כל שינוי בחוק. ככל שיעבור תיקון חקיקה אשר יביא לשינוי בחוק, משרדנו יעדכן על כך. יש לשער כי תיקון כזה לא יעבור בצורה שקטה לסדר היום, ובית המשפט ידון בעתירות בנושא, אולי גם מטעם משרדנו.

סעיף הנכד בחוק השבות – צרו קשר עם עורך דין מומחה לדיני הגירה לישראל

במאמר זה הצגנו את סעיף הנכד בחוק השבות, אשר זכה בשנים האחרונות לדיון ציבורי ער, וכן את היוזמות לתיקון החוק. אם יש לכם כל שאלה נוספת או צורך בייעוץ או סיוע משפטי בנושא חוק השבות והגירה לישראל באופן כללי, ניתן ליצור קשר עם משרדנו ונשמח לעזור. משרד עורכי הדין שלנו, בירושלים ובתל אביב, מתמחה בדיני הגירה לישראל ומעניק ללקוחות מישראל ומעבר לים, ייצוג וליווי משפטי מקיפים במגוון הליכים מול משרד הפנים, הרשויות השונות בישראל וכלל הערכאות המשפטיות.