דלג לתוכן
Contact Us: 03-3724722 | 055-9781688 | [email protected]

סוגי קרקעות בישראל

Meir Shua
Meir Shua

תחום הנדל״ן בישראל כולל סוגים רבים של עסקאות. כאשר אתם עומדים בפני עסקת מקרקעין שאינה רכישת דירה קלאסית, אלא רכישת קרקעות המיועדות למגורים או ייעודים שונים, עליכם להבין מה ההיסטוריה של הקרקע בכדי לבחון העסקה בצורה מיטבית יותר.

משרדנו, בירושלים ובתל אביב, מתמחה בדיני נדל״ן ומקרקעין. המשרד מעניק ללקוחותיו ייעוץ וייצוג במגוון נושאים, כגון ייעוץ וייצוג במשא ומתן לקראת עסקאות נדל״ן, מענה בסוגיות מיסוי מקרקעין, חוזי שכירות, רישום זכויות במקרקעין, ייעוץ משפטי בענייני משכנתא וכיו״ב.

במאמר זה נעניק סקירה היסטורית קצרה של ההתפתחויות במסגרת המשפטית של הקרקעות בישראל מאז הקמתה ועד לימינו וכן נסביר אילו סוגי קרקעות קיימות בישראל.

המדריך לעסקת רכישת קרקעות בישראל

למי שייכות הקרקעות במדינת ישראל?

במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19, בזמן שהאימפריה העות'מאנית עדיין ניהלה את אדמות ארץ ישראל, היא החלה בתוכנית רפורמת קרקעות המחייבת את כל בעלי הקרקע לרשום בעלות על אדמותיהם במשרד ממשלתי מיוחד, רישום המקרקעין.

לקראת סוף המאה, החלו קבוצות התיישבות יהודיות – ובמיוחד הגדולות שבהן, הקרן הקיימת לישראל (קק"ל, המנוהלת על ידי ההסתדרות הציונית העולמית) – לרכוש שטחים גדולים של אדמה לפיתוח ויישוב על ידי המדינה היהודית העתידית המתוכננת.

קק"ל הייתה בעלת האדמות המשמעותית ביותר מלבד ממשלת בריטניה. בכדי לשמר את השליטה בקרקעות אלו בידי גורמים יהודיים, קק"ל אסרה על מכירה של אדמותיה, והעדיפה ליישם מדיניות של חכירה ארוכת טווח ליחידים וגופים תאגידים.

מדיניות זו אפשרה לקק"ל לשלוט באופן הדוק באחזקותיה בקרקעות ישראל. ב-1948, עם הכרזת העצמאות, קק"ל כבר החזיקה בבעלות על הקרקעות הללו במשך למעלה מחמישים שנה.

רישום הקרקעות במדינת ישראל

עם הקמת המדינה, הוחלט להפקיע את כלל הקרקעות שהיו בבעלות הממשל הבריטי היוצא, כך שקק״ל והמדינה החזיקו יחדיו ברוב ברור של קרקעות בשטחי מדינת ישראל. הרישום במקרקעין נעשה על ידי המרשם העותמאני שהיה עדיין בתוקף מאחר ולא הוקם מרשם חילופי על ידי המדינה החדשה.

כתוצאה מכך, התעוררה שאלה כיצד ינוהלו קרקעות אלו, מאחר והתעוררו סתירות בין המרשם העותמאני לבין רישומי קק״ל. כלומר, היו קרקעות שהיו בבעלות שני הגופים.

לשם כך, מדינת ישראל וקק״ל כרתו אמנה להקמת סוכנות ממשלתית חדשה שתנהל יחדיו את הקרקעות הללו ותיקרא ״רשות מקרקעי ישראל״. הרשות אחראית כיום על כל קרקעות המדינה כאשר מתוכם 80% בבעלות המדינה, 13% בבעלות קק״ל ו-7% בבעלות פרטית.

בחלוף השנים, הוחלט למדוד ולמפות את כלל הקרקעות ולשם כך הוקם מה שנקרא ה״טאבו׳׳. תהליך ההסדרה נמשך מזה יובל שנים וגם היום ישנם קרקעות שאינן מוסדרות בטאבו או שהן בהליכי הסדרה. נכון לשנת 2019, 5% מקרקעות המדינה טרם הוסדרו או נמצאות בתהליך הסדרה.

אילו סוגי קרקעות קיימים בישראל?

בישראל קיימים כמה סוגי קרקעות, וחשוב לדעת מה סוג הקרקע בבואכם לרכוש קרקע להשקעה או למגורים.

  1. קרקע למגורים – ייעוד הקרקע הוא מטרת מגורים והיא מיועדת לבנייה. שימו לב שישנם קרקעות שעתידות להיות למגורים ובזמן הרכישה הן מיועדות לייעודים אחרים. בכדי לשנות את הייעוד יש צורך לעבור הליך פרוצדורלי בוועדה המחוזית ובוועדה המקומית, הליך יקר וסבוך.
  2. קרקע למשרדים ומסחר – קרקעות מסוג זה מיועדות לבניית חנויות, משרדים וכל מה שקשור לפעילות עסקית כלשהי. בקרקעות אלו לא ניתן לבנות בית מגורים אלא בשינוי ייעוד בוועדה המקומית ולכן מחירן יהיה שונה.
  3. קרקע לתעשייה ופיתוח – שטחים המיועדים להקמה של מפעלים ומבני תעשייה. בדרך כלל בפאתי ערים או מחוצה להן. לעיתים רחוקות, קרקע לתעשייה מופשרת לבניית מגורים בהתאם להחלטת רשויות התכנון.
  4. קרקע לתיירות – קרקעות אלו מיועדות למטרות מלונאות ופעילויות תיירות שונות כדון צימרים, אכסניות, מרכזי נופש, לונה פארק וכדו׳.
  5. קרקע חקלאית – קרקע זו היא הנפוצה בישראל והיא מיועדת לחקלאות בלבד. מחירה זול משמעותית מיתר הקרקעות בשל התשואה הנמוכה על תפוקתן של קרקעות אלו.
  6. קרקע לתחבורה – קרקעות המיועדות לצרכי תחבורה כגון: בניית כבישים, מגרשי חניה, רכבת, נמלי תעופה וכדו׳. קרקעות אלו הן בדרך כלל בבעלות מדינה ואין אפשרות לשנות את ייעודן.
  7. שטחים פתוחים – זו ההגדרה ליתר סוגי הקרקעות בישראל שאינן חוסות תחת אחד מסוגי הקרקעות שלעיל. תחת הגדרה זו נכנסים שמורות הטבע, היערות, וכל שטח אחר שאינו בנוי.

צרו קשר

  • ✓ Valid number ✕ Invalid number
  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

גלול כלפי מעלה