נפילה מפיגום

אחת מתאונת העבודה הנפוצות ביותר בישראל היא נפילה מפיגומים ואלו תביעות שעשויות להגיע למאות אלפי שקלים פיצויים. ואכן, אחד הנושאים הפופולאריים ביותר בתביעות בנושא נזיקין היא נפילה מפיגום, היא נפילה מגובה, זאת לאחר שהביטוח הלאומי הכיר בתאונה כזו כתאונת עבודה.

החובה לעשות ככל שניתן על מנת למנוע תאונות עבודה מעין אלה מוטלת על המעסיק מכח סעיף 168 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), תשמ"ח 1988 הקובעות, כי בכל עבודה מעל 1.3 מטר יש לספק רתמות למניעת נפילה או רשתות מתאימות.

למעשה, המידע המוצג בפרק ג' מתייחס לחובה המורחבת של המעסיק להתקין פיגומים תקינים כאשר אין אפשרות לבצע את העבודה מהקרקע.

חשוב להבין. סעיף 5 (א) מטיל חובות מפורשות על מנהל העבודה. אם עובד עומד על פיגום ללא אחד מעלה – מעקב בטיחות, רתמת בטיחות או רשתות מונעות נפילה הדבר עשוי לשמש כראיה חזקה לתביעה נגדו בהיעדר עמידה בתקנות.

גם אם התקיימו כל אלה, והעובד לא קיבל הדרכה ספציפית לעבודה בגובה, גם אם מדובר בעובד של חברה קבלנית אחרת או עובד זמני, מדובר באי עמידה בתקנות.

כך למשל, נפסקו בדצמבר 2020 – 800 אלף שקלים פיצוי לעובד של קבלן גבס שנפל באתר בניה לאחר שלא קיבל הדרכה לעבודה בגובה ואמצעי מיגון בבית מלון אדיב בתל אביב. לאחר שנפל מפיגום בגובה 2 מטר הוא סובל מפגיעות נוירולוגיות, פוסט טראומה ודיכאון (ת"א 17079-02-14).

רוב האחריות (70%) יוחסה לחברה שסיפקה את הפיגום הלא תקין, ללא רתמת בטיחות ולא וידאה שהעובד אכן הודרך לעבודה בגובה. 30% נוספים מהפיצוי הוטלו על מעסיקו של העובד שלא ודאו כי באתר ששלח אותו מקפידים על כללי הבטיחות.

 

נפילה מפיגום – את מי תובעים ?

העובד שנפגע מכך יכול לתבוע המעסיק הישיר שלו וגם את החברה שהקימה או סיפקה את אותו פיגום ממנו נפל.

חשוב להבין שהראשון להיתבע במקרה של נפילה מפיגום הוא המעסיק הישיר. היות והוא אשר דרש לעמוד עליו הוא גם נושא באחריות של העבודה באתר הבנייה וקיום הוראות הבטיחות. רק אחריו תתבצע בדיקת אחריות של קבלני משנה, דוגמת החברה ממנה שכרו את הפיגום.

בנוסף, תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), תשס"ז-2007, מחייבות אי העסקת עובד בעבודה בגובה אלא אם כן העובד בגיר, אינו במצב העלול לסכן את עצמו או את העובדים עמו והוא הודרך על ידי מדריך לעבודה בגובה והוא בעל אישור עבודה בגובה תקף.

החובות הנוגעות לאופן הקמת הפיגומים ובדיקתם מוטלות על מנהל העבודה. אך אם כזה לא מונה חובות אלו, תקנה 5(ג) לתקנות הבטיחות בעבודה מגלגלות אחריות זו על מבצע העבודה (הקבלן הראשי או מי שהזמין את עבודות הבניה).

תקנה 2(ב) לתקנות הבטיחות בעבודה אף קובעת כי על מבצע הבניה להודיע למפקח העבודה האזורי עם התחלת פעולת הבניה פרטים אישיים ומקצועיים של מנהל העבודה ובעל הכשרה וניסיון מתאים. מדובר בחובה בסיסית שללא קיומה המצב המשפטי הוא כאילו מנהל העבודה לא מונה.

כך למשל פסק בית משפט העליון בינואר 1971 על הבאה לדין של מנהלי בניה שלא הודיעו על מינוי מנהל עבודה בעבודות בניה שבוצעו על ידם ועל ביצוע בניה שלא בהתאם לתנאי הבטיחות הנדרשים (ע"פ 306/70).

שופט העליון צבי ברנזון כתב בפסק הדין כי המינוי אינו קיים וכאילו לא היה. לא הודעת – כאילו לא מינית, גם אם בפועל היה מנהל עבודה".

 

אשם תורם

אחד מטענות ההגנות הנפוצות ביותר של הקבלן / החברה היא כי מדובר בעובד מנוסה ולכן, למרות נזקי גוף שנגרמו, הוא אחראי גם כן במידה מסוימת לתאונה שהתרחשה. אם בית המשפט יקבל טענה זו, הדבר ינוקה מהפיצוי המגיע לו לפי האחוז בו יקבע האשם התורם. לדוגמה אם מגיע לעובד מסוים פיצוי של 250 אלף שקלים ונקבע כי האשם התורם שלו הוא 20%, הפיצוי שיגיעו לו בסופו של דבר הוא 200 אלף שקלים.

אלא שלא מדובר במשימה קלה, היות ובית המשפט נוהג במדיניות של החמרה עם המעסיק והקלה עם העובד.

כך למשל, בית משפט השלום בנצרת פסק בספטמבר 2014 כי עובד שנפל מפיגום שנשבר בגובה 3 מטר זכה לפיצוי של 330,008 שקלים (ת"א 3532-03-09). באסם מוזבלט ביצע בינואר 2006 עבודות בניה לשלד בית פרטי. איתו עלה מעסיקו ח'ורי אליאס שגם הקים את פיגום בעצמו. לאחר שעמדו עליו, אחת מקורות העץ נשברה ושניהם נפלו ארצה. הוא פונה לבית החולים פוריה שם אובחן כמי שסובל משבר מרוסק של עצם הטלוס. הוא נותח, רגלו הושמה בגס והוא שוחרר לביתו.

בבית המשפט הוכחה טענת המעסיק כי מדובר היה בעובד ותיק ומנוסה, למרות זאת נקבע כי אין להטיל עליו אשם תוקם

השופטת עינב גולומב כתבה בפסק דינה בית היתר כי "ככלל לגבי פגיעת עובד בתאונת עבודה, נטיית הפסיקה הינה להקל עם העובד ולדקדק עם המעסיק בכל הנוגע לשמירה על אמצעי בטיחות הולמים בעבודה".

על פי דוח הכנסת לאסדרה ואכיפה של היבטי בטיחות בעבודה עם פיגומים שפורסם במאי 2018, הגורמים העיקריים לנפילה מפיגומים הם:

• אופן בנית הפיגום או ליקוי בהתקנתו
• בנית פיגועם בידי מי שלא הוסמך לכך
• התקנת הפיגום במרחק לא סביר מהקיר או הצמדתו באופן לא תקין
• פירוק חלקים מהפיגום עצמו
• אי התקנת סולמות לעלייה וירידה מהפיגום

 

פיגום קרס

פיגום שקרס חייב בדיקה האם הייתה עליו העמסת יתר. על הפיגום להיות מגודר, וללא רווחים בין הלוחות המרכיבים אותו. החוק גם מגדיר את החומרים מהם הפיגום יכול להיות עשוי וכן מגדיר כי הלוחות צריכות להיות נקיות מצבע, מסמרים בולטים וללא התפקעות. ההוראות מגדירות את מימדי הפיגום – ברוחב של לפחות 130 ס"מ.

תקנה 20 לתקנות הבטיחות בעבודה קובעת כי על מנהל העבודה חלה החובה לבדקו את יציבותו ותקינותו של כל פיגום אחת לשבע ימים ולאחר כל הפסקת עבודה.

תקנה 21 קובעת כי "כל פיגום יותקן כיאות למטרה שלה הוא מיועד ובאופן המונע התמוטטותו או נפילת אדם או חפץ מעליו".

כך למשל נכתב בתקנות 19, 20 ו-22 לתקנות הבטיחות בעבודה:

"19. (א) מנהל העבודה יבדוק את החומר המיועד להתקנת פיגום לפני השימוש בו ויפסול כל חומר שאינו מתאים…

20. (א) מנהל העבודה יבדוק כל פיגום לקביעת יציבותו והתאמתו למטרה שלה הוא נועד.

(ב) הבדיקה לפי תקנת משנה (א) תיערך עם התקנתו של הפיגום ולפני שהחלו להשתמש בו, ולאחר מכן -…

22. מצא מנהל העבודה בבדיקת הפיגום כי אין הוא מתאים למטרה שלה הוא נועד, או שלא קוימו לגביו הוראות תקנות אלה, לא ישתמשו בפיגום כל עוד לא תוקן כראוי, להנחת דעתו של מנהל העבודה".

כמו כן על הפיגום להיות בנוי מאיש מקצוע לפיגועים אם הוא בגובה של מעל 6 מטרים.

 

אחריות היזם הפרטי

מה דינו של אדם המבקש לבנות באופן פרטי את ביתו אך לרוע מזלו מתרחשת במהלך הבניה תאונת עבודה הגורמת לנזק ממשי?

רבים אינם יודעים זאת, בוודאי מי שאינו מתמצא בבניה ובדיני עבודה, כי על היזם לקבל לעבודה קבלן ראשי רשום בלבד, לוודא מינוי מנהל עבודה וביטוח מתאים כולל צד שלישי, אחרת הוא עשוי להיתבע תביעת נזיקין וגם להיות מואשם בפלילים וטענות "האדם הפשוט" שאינו מבין בדבר לא יעמדו לו.

חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, תשכ"ט 1969 מפרט מי זכאי להיות רשם כקבלן לענף בניה. סעיף 14(א) לחוק אף אוסר לבצע עבודות על ידי מי שאינו קבלן רשום בעל רישיון לאותו ענף בניה מסוים: "לא יבוצעו עבודות הנדסה בנאיות שהיקפן הכספי או מהותן המקצועית חורגים מהתחום שנקבע בתקנות באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אלא על ידי קבלן רשום שקיבל רישיון לפי סעיף 3(ג) לענפים או לענפי משנה של עבודות אלה".

סעיף 16 לחוק מתייחס לעונשים הקבועים בהפרת אותו חוק: "מי שעשה אחת מאלה –

(1)  ביצע עבודות הנדסה בנאיות בניגוד לאמור בחוק זה;

(2)  השתמש בתואר קבלן לעבודות הנדסה בנאיות בלי שהוא זכאי לכך על פי הוראות חוק זה –

דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 5,000 לירות".

כל זאת, במטרה להבטיח איכות עבודות הנדסיות וכן את ביטחון הציבור והעובדים.

 

פיצויים מביטוח לאומי

כמו כל תאונת עבודה יש צורך למצות את זכויותכם מול המוסד לביטוח לאומי בהתאם למצבו הרפואי של הנפגע ובהתאם לדרגת הנכות שנקבעה לו.

גובה הפיצוי נקבע בהתאם לאחוזי הנכות שנפסקים על ידי הוועדה הרפואית בביטוח לאומי:

• 9%-19% נכות יתקבל פיצוי חד פעמי
• 20% ומעלה תתקבל קצבה חודשית לכל משך חייו

כיצד המוסד לביטוח לאומי קובע את סכום הפיצוי?

בדרך כלל הדבר נעשה על ידי ממוצע שכר של שלושת החודשים שקדמו לפגיעה.

אם עברתם תאונה בעקבות נפילה מפיגום וברצונכם לברר אפשרות לתביעה נזיקין כנגד המעסיק, החברה או מזמין העבודה, אם ברצונכם לקבל חוות דעת מקצועית ולברר את מיצוי זכויותיכם, אתם זקוקים לליווי משפטי של עו"ד מומחה לדיני נזיקין בעל ניסיון מתאים.

משרדנו מתמחה בדיני נזיקין מכל סוג ותביעות עבודה ובו תוכלו למצוא עורך דין המתאים לכם, מומחה לתחום ובעל ניסיון של שנים שישמח להיפגש איתכם, לייעץ לכם ולענות לכם על כל שאלה.