נישואין אזרחיים בישראל
אילן ויעל נישאו בשעה טובה בחצר ביתם בקיבוץ בו התגוררו. הם ערכו טקס שלא כלל אלמנטים דתיים, ללא נוכחות רב או הקפדה על הכללים אותם מחייבת הרבנות הראשית בבואה לבצע רישום נישואין לזוגות יהודיים. לאחר החתונה, פנו השניים למשרד הפנים בכדי להירשם כזוג נשוי, אך נדהמו לגלות כי פקיד משרד הפנים מסרב לרשמם כנשואים מאחר ולא נישאו בטקס דתי על פי ההלכה היהודית.
בני הזוג, יחד עם זוג חבריהם מהקיבוץ שנתקלו בסיטואציה דומה, הגישו עתירה לבית המשפט העליון וביקש כי ידרוש משר הפנים לבצע את רישומם כנשואים גם אם הם לא ביצעו טקס נישואין כדת משה וישראל. אלא שגם בבית משפט קצרה ידיהם מלהושיע. חוק שיפוט בתי הדין הרבניים קובע באופן נחרץ כי לא קיים מוסד של נישואים אזרחיים בישראל, ונישואין וגירושין של יהודים ייערכו על פי דין תורה וכי סמכות השיפוט בעניינים אלו נתונה לבית הדין הרבני בלבד.
למעלה מיובל שנים חלף מאותה פסיקה שחרצה את גורלם של חסרי הדת, או יהודים המתנגדים למוסד הרבנות. אך מאז, התפתחו מספר שיטות לרישום נישואין במשרד הפנים שלא באמצעות עריכת טקס דתי. במאמר זה נפרט את הדרכים השונות לקבלת ההכרה הנכספת כבני זוג נישואין, הכרה הטומנת בחובה משמעויות רבות עבור בני הזוג וילדיהם.
נישואים וגירושין בישראל
ההתנהלות בנושא התעצבה במרוצת הזמן, בעיקר על בסיס חוק שיפוט בתי הדין הרבניים המעניק סמכות בלעדית לבתי הדין היהודים, הנוצרים והמוסלמים לדון בנושאי נישואין וגירושין לנציגי כל אחת מהדתות (בהתאמה) וכן על ידי פסיקה, המפורסם שבהם, זה פסק הדין שסופר בפתח שורות אלו.
לפני כשני עשורים נעשה ניסיון להתיר לפחות את נושא הגירושין עבור אלו שנישאו בנישואין אזרחיים, ובפסק דין 'פלונית' משנת 2003, נקבע כי גם סמכות זו ניתנה בידי בתי הדין הרבניים. החידוש היה שגם לאלו שלא נישאו ברבנות והם יהודים, יש חובה להתגרש בבתי הדין הרבניים.
הניסיון האחרון לבצע שינוי בתחום היה בשנת 2021, אז הוגשו מספר הצעות חוק שנועדו להתיר נישואין אזרחיים בנוסחים שונים. אלא שבעקבות המצב הפוליטי הצעות החוק ירדו מעל סדר היום וקידומם נגנז.
נישואין אזרחיים בישראל
כאמור, במהלך השנים צצו פתרונות יצירתיים המאפשרים רישומם של בני זוג שאינן נשואים כדת משה וישראל; על ידי תהליכים המבוצעים לרוב בידי משרדי עורכי דין המתמחים בתחום. משרדנו המחזיק במחלקה ייעודית לנושאים אלו, מטפל במאות פניות בכל שנה.
מהלכים אלו התאפשרו על ידי שיטה עיקרית במסגרתה בני הזוג נישאים במדינות אחרות וכל שעליהם להציג הוא תעודת נישואין ציבורית המוכיחה כי הם נישאו במדינה זו, לא חשוב האם בטקס דתי או טקס נישואים אזרחיים. בעוד שבישראל הנפקת תעודת נישואין כזה מצריכה מעבר דרך הרבנות, הרי שבמדינות העולם ניתן להנפיק תעודה כזו לכל דורש בכפוף לתנאים שיפורטו להלן.
היכן ניתן להינשא ולקבל תעודה מוכרת?
ובכן, כפי ששיערתם, עם השנים התפתחה תעשייה מסועפת סביב רישום הנישואין שלא דרך הרבנות. המדינות הנפוצות ביותר בהן נישאים מרבית הישראלים המעוניינים בנישואין אזרחיים הן קפריסין וצ'כיה, המאפשרות זאת לאזרחים ישראלים ביתר קלות. אלא שמדינות אלו מחייבות נוכחות של שני בני הזוג במעמד רישום הנישואין. מה שיוצר בעיה עבור זוגות שאחד מהם לא יכול לצאת מהארץ בשל עיכוב יציאה או הוא עובד זר שאינו יכול להשיג אינטר-ויזה, ועוד סיבות שונות.
עבור כך, משרדנו איתר יעדים אשר אינם מחייבים נוכחות של שני בני הזוג, ואחד מהם אף לא מחייב נוכחות כלל, אלא ביצוע ההליכים המשפטיים על פי הכללים באותה מדינה (בהדרכת עורך הדין) שלאחריהם הם יקבלו תעודה המוכרת על ידי משרד הפנים.
מהי ברית הזוגיות?
בשנת 2010, נחקק החוק שאמור היה להעניק אפשרויות שונות למחוסרי דת להירשם כנשואים בישראל."חוק ברית הזוגיות לחסרי דת" קבע כי גבר ואישה אשר אינם בני אחת העדות הדתיות המוכרות בישראל (יהודים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים), יכולים להירשם במרשם הזוגיות במשרד המשפטים ויוכרו כזוג נשוי מלבד חריגות קלות כדוגמת הגבלה על אימוץ ואי הכרה כנשואים לעניין מתן מעמד לקבלת אזרחות וכניסה לישראל.
החוק הגביל את האפשרות רק עבור מקרים בהם שני בני הזוג הם חסרי דת, ולא כאשר אחד מבני הזוג הוא חסר דת ואילו הפרטנר בן אחד מבני הדתות המוכרות בישראל. מאחר ומספר חסרי הדת בישראל נמדד בכמה מאות אלפים, אפשרות זו ל"נישואים אזרחיים חלופיים" היא מוגבלת ביותר.
מנתון שהתפרסם על ידי משרד המשפטים במהלך השנים, עלה כי כעשר בקשות מוגשות למרשם בשנה בבקשה להירשם במסגרת חוק ברית הזוגיות לעומת עשרות אלפים המבקשים להינשא בחו"ל.
ידועים בציבור
אפשרות נוספת שהתפתחה במהלך השנים, על רקע ההתנגדות של משרד הפנים שלא לרשום כבני זוג את מי שלא נישא כדת משה וישראל היא ידועים בציבור. ידועים בציבור הם בני זוג המתגוררים יחדיו ומנהלים משק בית משותף, אך אינם נשואים באף אחד מהמרשמים, לא בישראל ולא בחו"ל.
זוגות אלו זכאים לזכויות רבות שיש לזוגות נשואים. לדוגמה, ידועים בציבור יורשים את רכוש בן הזוג שנפתר אף ללא צוואה, וכן יש להם זכויות קבלת מעמד בארץ לבני זוג זרים (אך לא לילדיהם).
בישראל חיים כיום מאות אלפי זוגות הנמצאים בסטטוס זה והתופעה הולכת ומתרחבת משנה לשנה עקב העלייה בהתנגדות מצד הציבור לנישואים על פי כללי הרבנות.בכדי להיות ידועים בציבור המוכרים על ידי המדינה, יש הליך משפטי שעל בני הזוג לעבור הכולל פתיחת בקשה במשרד הפנים וכן הצעת ראיות המעידות על חיים משותפים.
אם אתם עומדים בפני פרשת דרכים בנושא רישום הזוגיות שלכם, צרו קשר עם משרד עורכי הדין שלנו בירושלים ובתל אביב לקבל סיוע ומידע משפטי.
:
:מאמרים מומלצים