מסוימות בחוזה: מה קורה כשדברים שונים מהמצופה? משרדינו בת"א וירושלים

מסוימות בחוזה משמעותה הסכמה של צדדים לעסקה לאותם תנאים בדיוק. מדובר בדרישה משפטית בסיסית על מנת להפוך חוזה למחייב. אלא שבמקרים רבים צדדים להסכם מגלים כי דברים נראים אחרת ממה שציפו. יכול להיות מדובר ברכב שהובטח כי נמסר כשהוא תקין, מבלי לדווח על תאונה שעבר. יכולה להיות גם דירה שהובטח כי היא כוללת חניה צמודה, מבלי שצוין כי החניה מושכרת לאחרים. מה עושים במקרים מתסכלים אלה? וכיצד בית המשפט מתייחס אליהם? על כך נסביר במאמר זה.

עורכי הדין ממשרדנו מתמחים במשפט מסחרי ובדיני חוזים. לעורכי הדין במשרד ניסיון רב במתן שירותי ייעוץ בענייני חוזים, סיוע בניסוח חוזים, ייצוג בסכסוכים משפטיים על רקע מחלוקות חוזיות וכיו״ב.

מה קורה כאשר מפגש רצונות הופך לתאונה משפטית?

חוזה אמור להוות מפגש של רצונות בין צדדים. בהיותו כזה, תוכן החוזה חייב להיות זהה ומוסכם מבחינת שני הצדדים. לא פעם קורים בפועל מקרים בהם צדדים לעסקה מסוימת מגלים כי הדברים בפועל שונים ממה שהם שיערו בשלב המשא ומתן. מדובר בתאונה משפטית של ממש, אשר בעקבותיה נוצרים סכסוכים המגיעים לא פעם לבית המשפט. להלן נסביר על המצב המשפטי בנושא בהרחבה. כמו כן, נראה איך ניתן להימנע מתאונות מעין אלה בפועל.

מה קובע החוק?

חוק החוזים קובע מה נחשב להצעה במסגרת משא ומתן לקראת חוזה. החוק קובע כי על הצעה להעיד על כוונה סופית להתקשר בחוזה ולהיות מסוימת מספיק כדי שניתן יהיה לקבלה. מכאן מגיעה דרישת המסוימות בחוזה, שמשמעותה היא שהצעה אינה יכולה להיות כללית מדי. כדוגמה תיאורטית, הצעה למכור מניות בחברה לאדם אחר צריכה לציין את מספר המניות, הערך הנקוב שלהן וכיו״ב. אם אין מספיק מידע לצורך ביצוע העסקה, כלל לא בטוח שניתן לראות בכך כהצעה מפורטת מספיק לצורך יצירת חוזה מחייב.

לצד ההצעה, החוק קובע כי הסכמה להצעה (המכונה בחוק ״קיבול״) צריכה להעיד על כוונה סופית של הצד השני להתקשר בחוזה. גם כאן, ההסכמה צריכה להיות להצעה המסוימת שהובאה. אם הצד השני מודיע כי הוא מסכים להצעה, אך רק בתנאי שמחיר העסקה יהיה נמוך יותר – מדובר בהצעה חדשה, ולא בהסכמה.

כאמור, עשויות להתעורר אי הבנות בין הצדדים לגבי פרשנות החוזה. לדוגמה, בעסקת רכישה של רכב יד שניה, הצד הרוכש עלול להבין בטעות כי הרכב יכלול גם תוספת מסוימת אותה ראה בפגישות בין הצדדים. ואולם, למוכר כלל לא הייתה כוונה למכור את התוספת, והנושא לא דובר או סוכם בין הצדדים. לא פעם יהיה צורך לערב את בית המשפט על מנת שיכריע בסוגיה, לאור המחלוקת שתיווצר בין הצדדים.

מה קובע בית המשפט לגבי מסוימות בחוזה?

לרוב בית המשפט יבחן את העסקה או המשא ומתן באופן אובייקטיבי, על מנת להכריע בסוגיה. כלומר, בית המשפט לא מתיימר לבדוק מה כל צד חשב, אלא מה אדם סביר היה חושב לגבי ההסכמה המסוימת שנוצרה. עם זאת, לעיתים הבחינה היא סובייקטיבית, כלומר יש התחשבות בתכונות מסוימות של הצדדים.

למשל, באחד מפסקי הדין החשובים שניתנו בנושא, בית המשפט בחן את העסקה באופן סובייקטיבי. פסק הדין עסק בעולה חדש שהגיע לישראל מארצות הברית וחיפש דירה לרכישה. כשמצא דירה, היא הוצגה כאילו היא כוללת מחסן. בפועל, הדירה נמכרה ללא מחסן. במקרה זה, קבע בית המשפט כי יש לפצות את הקונה בגין הפרת חוזה. זאת לאורך כך שמדובר בעולה חדש, אשר לא מכיר את אופן התנהלות הדברים בישראל.

מה ניתן לעשות כדי להימנע מטעויות ואי הבנות לגבי מסוימות בחוזה?

מההסבר שהצגנו לעיל עולה כי אי הבנות במסגרת משא ומתן לביצוע עסקה יכולות לקרות לא פעם. הדרך הטובה ביותר למנוע אותן היא להיות מדויקים ככל הניתן בתיאור העסקה במסגרת החוזה הסופי. חשוב לציין מה בדיוק העסקה כוללת וכך לוודא כי הנושא מובן ומוסכם על שני הצדדים. מומלץ להיעזר בייעוץ משפטי במידה ולא בטוחים לגבי עניין כלשהו. זאת משום שכפי שהראינו, לתאונות משפטיות עשויות להיות השלכות קשות ומחיר כבד.

צרו קשר עם עורך דין מומחה לדיני חוזים ומשפט מסחרי

לסיכום, מחלוקות סביב מסוימות בחוזה נוצרות לא פעם עקב אי הבנות בין הצדדים. אם יש לכם שאלות פרטניות בנושא, עורך דין מומחה ממשרדנו ישמח לעמוד לשירותכם. משרד עורכי הדין שלנו מתמחה בדיני חוזים ומשפט מסחרי. המשרד מסייע ליחידים ועסקים במגוון רחב של סוגיות משפטיות בעניינים מסחריים וחוזיים.