מינוי מומחים רפואיים בתביעות לפי פקודת הנזיקין ולפי חוק הפלת"ד

שאלת הנכות היא אחת השאלות החשובות במסגרת דיון בתביעות פיצויים בגין נזקי גוף, אם זה לפי פקודת הנזיקין (נוסח חדש) או בהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, או מכוח כל חוק אחר (כמו למשל חוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 ותביעות בהתאם לפוליסות ביטוח). במאמר זה נתמקד בשאלת הנכות ומינוי מומחים רפואיים בתביעות המוגשות לפי פקודת הנזיקין או אלה המוגשות בהתאם לחוק הפלת"ד. הקביעה הרפואית והשאלה אם נותרה לנפגע נכות בעקבות תאונה מסוימת תכריע גורלו של תיק מבחינת גובה הפיצוי שיתקבל, אם בכלל.

מינוי מומחה בתביעות לפי פקודת הנזיקין:

מדובר כאן בהסדר כללי. תובע לפי פקודת הנזיקין שיש לו טענה לנכות, חייב לצרף לתביעתו חוות דעת רפואית, או יותר, בתחום הנטען כי נותרה לו נכות.

החובה לצרף חוות דעת רפואית בתביעה אזרחית, היה וקיימת טענה לנכות, נקבעה במסגרת תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018. על מגיש התביעה לצרף לתביעתו חוות דעת רפואית, או יותר, אשר תעיד על הנכות הרפואית שנותרה אצל התובע בעקבות התאונה הנטענת (כל אימת שמציינים "נכות", זה גם כולל האופציה של "נכויות", כך גם לגבי "חוות דעת"). אי צירוף חוות דעת לכתב התביעה משמעותו שאין לתובע טענה לנכות, והוא מנוע, עקרונית, מלצרף חוות דעת במועד מאוחר יותר, אלא ברשות בית המשפט ומטעמים שיירשמו.

בכתב ההגנה הנתבע אמור להגיש חוות דעת נגדית, אחרת חוות הדעת מטעם התובע תיוותר היחידה שאין עליה עוררין, ולרוב בית המשפט יאמצה. היה וקיים פער בין חוות הדעת, בית המשפט ימנה מומחה מטעמו, אשר אמור להכריע בשאלה הרפואית וקביעת אחוזי הנכות, אם בכלל. בהחלטת המינוי יכריע בית המשפט גם בשאלת שכר המומחה, ובד"כ השכר מחולק בין הצדדים בחלקים שווים, אלא אם מי מהצדדים טוען לחיסרון כיס ואי יכולת לעמוד בתשלום חלקו בשכר, לאחר הגשת בקשה מנומקת ונתמכת במסמכים ותיעוד, המראים העדר יכולת כלכלית.

לאחר קבלת חוות הדעת יכולים הצדדים לשלוח שאלות הבהרה למומחה, אך זאת בתנאי שהם יקדימו ויגישו בקשה לקבלת רשות מבית המשפט לשלוח את השאלות, לרבות איזה שאלות לשלוח, ובית המשפט מחליט בבקשה, אם להתיר את משלוח השאלות וכן איזה שאלות מבין אלה שפורטו בבקשה. היה ומי מהצדדים מעוניין לחקור את המומחה מטעם בית המשפט, יודיע על כך לבית המשפט, או אז ייקבע דיון לחקירת המומחה.

מינוי מומחה בתביעות לפי חוק הפלת"ד:

כאן המצב קצת שונה, והמדובר בהסדר מיוחד לתאונות דרכים. בחוק הפלת"ד ובתקנות המומחים נקבע הסדר מיוחד לנזק שנגרם עקב תאונת דרכים, לפיו בית המשפט הוא זה אשר ממנה את המומחה המבוקש, או יותר, לאחר שהתובע יציג ראיות לכאורה לנזק בתחום המבוקש. במקרה של תאונת דרכים יש להגיש תביעה לפי חוק הפלת"ד, ובמידה וישנה טענה להיוותרותה של נכות רפואית, כי אז על התובע להגיש בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הפגיעה הנטען שתוגש בד בבד עם הגשת התביעה, וזאת מכוח סעיף 6א' לחוק הפלת"ד וכן תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986.

פועל יוצא מכך, ובשונה מההסדר הכללי שפירטנו לעיל, התובע מנוע מלצרף לתביעתו, במסגרת ראיותיו, חוות דעת רפואית, אלא רק מסמכים רפואיים לנזקים הנטענים ולתחום הרפואה המבוקש.

לאחר הגשת הבקשה למינוי מומחה, או יותר, יכול הצד שכנגד, ובדרך כלל חברת הביטוח, להגיב לבקשה, ולאחר מכן יחליט בית המשפט, אם עקב דיון בבקשה בבית המשפט או בהתאם למסמכים שעמדו בפניו, אם למנות מומחה רפואי שמא לאו, כן יחליט באשר לזהות המומחה/ים וכן את שכרו ומי ישא בו (בדרך כלל השכר מושת על חברת הביטוח – הנתבעת, שהיא בעלת הכיס העמוק).

לאחר עריכת חוות הדעת ע"י המומחה הרפואי, יגישה האחרון לבית המשפט. לאחר מכן יכול כל צד לשלוח שאלות הבהרה למומחה על חוות דעתו, מבלי צורך לקבל רשות מבית המשפט, בשונה מההסדר הכללי הנ"ל. היה ותשובות ההבהרה לא הספיקו או לא שכנעו צד מסוים, ישנה אפשרות לזמן את המומחה לחקירה בבית המשפט.

למעשה, מומחה רפואי שמתמנה מטעם בית המשפט הוא זרועה הארוכה של הערכאה השיפוטית בקביעת השאלה הרפואית, כך שקביעתו של המומחה תעזור לבית המשפט להכריע בשאלת הנכות. יחד עם זאת, הלכה היא כי הפוסק האחרון גם בשאלה הרפואית הינו בית המשפט, שבדרך כלל אינו מתערב בה אלא במקרים קיצוניים שנקבעו בפסיקה. האמור נכון הן בהסדר הכללי והן המיוחד של תאונות דרכים.

סעיף 6ב' – קביעה על פי דין:

בתוך חוק הפלת"ד ישנו סעיף המסדיר מקרה מיוחד באשר לשאלת הנכות בתאונות דרכים, ושחוקק במסגרת סעיף 6ב', והקובע כהאי לישנא:

6ב. קביעת דרגת נכות לפי חוק אחר

נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו.

למעשה, הסעיף קובע כי היה וקיימת קביעה לנכות על פי חוק אחר, כי אז קביעה זו תחייב גם לפי חוק הפלת"ד, והתוצאה היא כי התובע מנוע מלבקש מינוי מומחה מטעם בית המשפט. הדוגמא הרווחת לכך היא במקרה של תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, כך שבמידה וישנה קביעה מטעם ועדות המוסד לביטוח לאומי באשר לנכות של הנפגע, כי אז קביעה זו תחייב גם בתיק הפלת"ד, וכאמור, התובע מנוע מלבקש מינוי מומחה מטעם בית המשפט.

יחד עם זאת, הסעיף מתיר לנפגע להגיש בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי (שהיא הקביעה על פי דין), ולאחר תגובת הנתבע בית המשפט יכריע בבקשה ויחליט אם להתיר לתובע להביא ראיות לסתור את אותה קביעה על פי דין.

אם יש לכם שאלות כלשהן בנושא המאמר או אם אתם זקוקים לעזרה משפטית מעורך דין לענייני נזיקין בישראל, אתם מוזמנים לפנות אלינו בהתאם למספרי הטלפון המופיעים מטה או דרך הדואר האלקטרוני. משרדינו ממוקמים בירושלים ובתל אביב.