מגורשי ספרד בעיר צפרו / ספרו – הוצאת דרכון פורטוגלי

המאמר דן בזכאותם של יהודי צֶפְרוֹ לדרכון פורטוגלי. במאה ה-16 השתלבו בעיר המוני יהודים ספרדיים, עד שהישוב היהודי כולו קיבל מארג חברתי ספרדי מוחלט. כיום יוצאי העיר וצאצאיהם זכאים לדרכון פורטוגלי.

משרדנו מסייע בהסדרת תהליך קבלת דרכון פורטוגלי למגורשי ספרד וצאצאיהם. הפרמטרים למתן האזרחות אינם נחשבים קשים ולא מותנים תחת חיובים כגון מבחני שפה, תושבות לטווח ארוך בפורטוגל, הכרת תרבות מקומית וכו'.

מגורשי ספרד בעיר צפרו / ספרו – הוצאת דרכון פורטוגלי

הקשר בין צֶפרוֹ ליהודיה הוא עתיק יומין. שם העיר נגזר משמו של שבט אַל-צֶפרוּ שהתייהד והתיישב בה לפני למעלה מאלף שנים. על-פי הערכות של היסטוריונים מוסלמים, היישוב היהודי החל בה בערך בתקופת הפלישה המוסלמית, כאשר התקיימה התייהדות די גדולה בקרב שבטים מקומיים. אלו נאבקו כנגד כוחות הסהר האיסלאמי, אולם על אף שלא הצליחו לנצח אותם נשארו נאמנים לדתם.

במהלך השנים גדל הישוב ושמר על תשתית יהודית דור אחר דור. עם זאת, חברי העדה לא הצליחו לקבוע יתד חברתי בולט בקרב יהדות מרוקו במשך השנים עקב היעדר ברבנים, מנהיגים, תלמודי תורה ובעלי עסקים שחסרו בעדה.

הגעתם של מגורשי ספרד היא שבישרה בעיר צמיחה רוחנית אדירה. למעשה, כיום אפשר לומר שיהדות צפרו באופן יחסי לשאר ערי מרוקו, היא הקבוצה שהצמיחה את מספר הרבנים הבולט ביותר. תוצאה זאת הוא בעיקר תודות להשתלבותם של מגורשי ספרד.

גירוש יהודי ספרד וההגעה למרוקו

בשנת 1492 התפרסם צו אלהמברה ברחבי ספרד. הצו קבע כי בשל רפורמות שלקחו חלק בארמון אלהמברה שבגרנדה –כל אזרחי הממלכה מחויבים להתנצר או לעזוב לאלתר. הסיבה הייתה דתית – טיהור הממלכה מכופרים, וגם פוליטית – גירוש משתפי פעולה עתידיים עם הכובש המוסלמי.

יהודי ספרד שהכילו בערך 150 אלף נפש, התפזרו לכל פינות הים התיכון. עם זאת, בין רבע לשליש מתוכם בחרו להגר ישירות לממלכת מרוקו השכנה. הסיבה הייתה בעקבות הסכם שהתקיים בין שתי המדינות, אשר על פיו מרוקו לא תיכבש על ידי הממלכה הספרדית העולה, בתנאי ותסכים לקלוט ציבור רחב של מגורשים.

כתוצאה מכך, היגרו המוני יהודים ומצאו מקלט תחילה בערי הנמל הצפוניות כמו תטואן, טנג'יר, סֵאוּטָה, מֵלִייָה ועוד. אולם, הצפיפות לא הכילה את כל העדה, ובנוסף בצורת הכתה את מרוקו באותן שנים. משום כך, הרוב בחר להדרים לבירה דאז פאס, או לערי מסחר הסובבות אותה כדוגמת מקנס, דֶבְּדוֹ, רבאט, סָלֵא, אִיפְרַן וצפרו.

הגעת קהל המגורשים לעיר

כאשר הגיעו לצפרו הייתה העיר תחת מעמד של חשיבות גבוהה עקב מיקומה הגיאוגרפי שעל נתיב המסחר המרוקאי. נתיב שהובלו דרכו תבלינים, סחורות, זהב וספרים מאירופה למזרח התיכון ולהפך.

הקהל היהודי הילידי שהכיל ככל הנראה לא יותר מאלף תושבים עד אז, קיבל את הקהל הספרדי שהגיע, אך לא בזרועות פתוחות. בתחילה לא הסתדרו העדות אחת עם השנייה עקב פערים חברתיים בולטים ובגלל שוני הלכתי בדיני כשרות ונישואין. בנוסף לכך, בהשוואה למקומיים העניים מגורשי ספרד היו בעלי אמצעים כלכליים וחברתיים גבוהים יחסית.

עם זאת, כעבור שנתיים ממועד גירוש ספרד, בשנת 1494, הצליחו הספרדים להכיל את קודקס ההלכה היוקרתי שלהם גם על המקומיים. הקודקס הוחל בעיר השכנה פאס והגיע עד מהרה גם לצפרו. קובץ דינים זה נכתב בשפת הלדינו והכתיב את המסורות ההלכתיות כמו גם את דפוס החשיבה הספרדי על המקומיים. מכאן החלו הקהילות להתמזג ויצרו קהילה אחת בעלת חוקים אחידים ספרדיים.

יהודי ספרד בצפרו

קהילה זו גדלה וטיפחה כישרונות אדירים במרוצת השנים. כמה מהמשפחות המפורסמות שחברי משפחתה בלטו בעיר היו ממן, אזולאי, אג'יאני, אראגיל, אפריאט ועוד. כמו שניתן לראות חלק נכבד מתוכם שימרו שמות משפחה מקוריים מתקופת "תור הזהב" המוסלמי בספרד.

בין אישי הקהילה צמחו היסטוריונים, משוררים, בעלי הלכה, חוקרי שורשים, שוחרי ספרות מוסר, אנשי אשכולות וכו'. יחד עם זאת, חכמיה התערו וכתבו גם ספרי מדע. גם בתחום הפסיקה והדיינות שם העיר יצא והתפרסם בכל חלקי מרוקו.

בזכות כך שהביאו איתם תרבות גבוהה יותר מבחינה אינטלקטואלית-תרבותית הפכה העיר להיות כור היתוך של תורה, השכלה, ביוגרפיות וכתבים נדירים ומיוחדים. ביחס לשאר ערי מרוקו, נחשב הישוב היהודי בעיר לפורה ביותר מבחינת חכמיו כנאמר. את הקרדיט אפשר לזקוף להגעתם של מגורשי ספרד, שהתיישבו בצפרו בתחילת המאה ה-16, לאחר שהגיעו כאמור מערים שכנות גדולות יותר.

תחומי המסחר והמלאכה היוו גם כן את אחד מהתחומים הבכירים בהם עסקו מגורשי ספרד בעיר. כאן הכוונה בעיקר לבשר-בקר, פירות וירקות, טבק, סבון, דגנים, מלח ועוד.

מעניין לציין שכמעט ללא יוצא מן הכלל, בכל ערי מרוקו בהן התיישבו מגורשי ספרד שימרו את השפה הלדינו לפחות במשך מאה השנים הראשונות להגעתם. אולם, בצפרו לאחר שנים בודדות נשכחה שפתם והחלו לדבר בלשון הערבית המקומית. זאת בשל יחסי מסחר מקומיים שהיו מעורבים בהם ואשר הובילו אותם ללמוד מהר את מנהגי המקום ולהתאים עצמם כראוי על מנת לקדם תחומי עסקים פוריים.

בתחילת המאה ה-20, עמד מספרם של יהודי העיר בכששת אלפים נפש והיוו למעלה משליש מתושבי העיר הקטנה כולה. רובם עלו לארץ ישראל. עם זאת, לא מעט מתוכם היגרו לצרפת, ארצות הברית וקנדה בעיקר.

צרו קשר – מגורשי ספרד בעיר צפרו / ספרו – הוצאת דרכון פורטוגלי

עורך דין הגירה לפורטוגל המתמחה בתהליך הוצאת דרכון פורטוגלי למגורשי ספרד וצאצאיהם. במידה ואתם בעלי קשר ליוצאי צפרו משמעו כי אתם זכאים לדרכון פורטוגלי ומשרדנו ישמח לסייע לכם בתהליך. למידע נוסף צרו איתנו קשר דרך הטלפונים המופיעים בתחתית העמוד.