דלג לתוכן
Contact Us: 03-3724722 | 055-9781688 | [email protected]

לא יהודייה לא תוכל לעבוד בשנצליה בשל שיקולי כשרות

Michael Decker
Michael Decker

בנובמבר 2021 בית הדין הארצי לעבודה דחה ערעור של אישה לא יהודייה (ממוצא רוסי) שביקשה לעבוד בשנצליה בעיר כרמיאל ונענתה כי לא תוכל להיות מועסקת בה, בשל שיקולי כשרות.

התובעת, צעירה ישראלית בת 18, הגיעה עם חברתה למסעדה וביקשה לעבוד שם תקופה קצרה בטרם גיוסן לצה"ל. כפי שעולה מכתב התביעה היא הותירה במקום את קורות חיים שלה ולנוכח שמה, בעלת המקום פנתה אליה ושאלה אותה: "בלי להעליב אבל את יהודייה בכלל?" בתחילה, השיבה שהיא יהודייה ואולם לאחר שבעלת המקום ביקשה ממנה להמציא לה צילום מתעודת הזהות, היא ציינה שאבא שלה יהודי ואמא שלה לא יהודייה. לאחר התשובה, בעלת המקום מסרה לה כי מדובר במקום כשר שלא ניתן להעסיק בו עובדים שאינם יהודים.

זמן קצר לאחר מכן סיפורה פורסם בכלי התקשורת והיא דווקא התקבלה לעבודה כמלצרית במסעדת "באבא" הכשרה למהדרין.

 

הסערה בכנסת וסוגית הדין העברי

בעקבות סיפורה, התקיים בנובמבר 2017 ביוזמתו של ח"כ יואל רזבוזוב (יש עתיד) דיון בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת בנושא "אפליית עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר במתן עשרויות למסעדות" מניעת העסקת עובדים לא יהודיים במטבח של מסעדות על ידי הרבנות בכרמיאל.

בעקבות הדיון, רב העיר כרמיאל התבקש על ידי היועץ המשפטי לרבנות הראשית לישראל להתייחס למקרה. במכתבו הבהיר כי בנושא בישולי גויים בעיר, הוסכם כי הלכות הכשרות ייקבעו לפי ההלכה המחמירה שנקבעה על ידי הרב יוסף קארו בשולחן ערוך ולפיה אין די בכך שיהודי ידליק את האש על מנת שהבישול ייחשב כבישול ישראל וזאת בניגוד לפסיקתו של הרב משה איסרליש החלה על עדות אשכנז ולפיה די שיהודי ידליק את האש על מנת שהבישול ייחשב כבישול כשר, גם אם יתר תהליך הבישול יעשה על ידי מי שאינו יהודי. הרב נמק את הבחירה בהלכה המחמירה בכך שהפסיקה של הרב איסרליש חלה על עדות אשכנז בלבד, בעוד שהסועדים בעסקי המזון בעיר הם בני כל העדות.

 

פסיקת בית הדין, לכאורה בניגוד לדין הקיים

בחזרה למקרה הצעירה מכרמיאל, בפסק הדין שכתבה הנשיאה ורדה וירט-לבנה, סגן הנשיאה אילן איטח ומיכאל שפיצר ושני נציגי הציבור נקבע כי "במקרה דנן התפקיד שאליו ביקשה המערערת להתקבל כלל בישול ומשהעסק חפץ בתעודת כשרות, הרי שמהות התפקיד נבחנת גם בראי הכללים לקבלת תעודת הכשרות מאת הרבנות המקומית, שהיא בעלת הסמכות להעניק תעודת כשרות בשטחה".

עוד נכתב כי "נוכח הנחיית הרבנות המקומית, הייתה המשיבה מנועה מלהעסיק מי שאינו יהודי, אלא בתנאי של העסקת משגיח כשרות 'בכל שעות העבודה עקב איסור בישולי גוים'. מקובלת עלינו קביעת בית הדין האזורי, המתבססת בין היתר על כדות נציגי הרבנות המקומית, שלפיה הפתרון של העסקת משגיח כשרות במקביל לעבודתה של הערערת, לו הייתה מתקבלת לעבודה, אינו סביר בשים לב לגודלו של העסק – עסק קטן, ולעלויות הכרוכות בכך".

בית הדין סיכם כי "לפנינו מקרה שבו האילוצים שנכפו על המשיבה על ידי הרבנות המקומית הובילה לפגיעה קשה ברגשות המערערת והדברים מובנים ומצערים. עם כל ההבנה לתחושת האפליה של המערערת, אין מנוס – נוכח גזירת המחוקק אשר קבע את הסדרי מתן תעודת הכשרות – אלא לדחות את הערעור".

קדם לפסיקת בית הדין הארצי, תביעת האישה לבית הדין האזורי בחיפה לקבלת פיצוי בשל אפליה (סע"ש 29673-10-17). בית הדין האזורי דחה את תביעתה וקבע כי לבית העסק לא הייתה ברירה אחרת בשל דרישות הרבנות המקומית לתעודת כשרות. בית העסק הביא לראייה מכתב של הרבנות המקומית בו נכתב כי על פי הוראת רב העיר כרמיאל ונהלי הרבנות האשית לבעל העסק כי "במידה ותרצי להעסיק עובדת שאינה יהודייה הדבר כרוך בהעסקת משגיח כשרות שימצא במקום בכל שעות העבודה עקב איסור בישולי גוים".

במכתב ציינה הרבנות כי "בעת קליטת עובד / עובדת חדשה חובה לעדכן את המשגיח, ולברר את יהדותם על ידי צילום ת.ז ואישור יהדות שיועבר לידי המשגיח ויאושר על ידו".

בית הדין האזורי ציין כי בשנצליה מועסקים רק 2 עובדים בלבד בבישול ואפיה ולא ניתן היה להעסיקה במלצרות או כל תפקיד אחר שלא כלל את הכנת האוכל.

"איננו מקלים ראש בפגיעה ובעוצמת הפגיעה שחשו התובעת ומשפחת כתוצאה מהספק שהתעורר בעניין מידת יהודתה של התובעת והתחושה שלמרות תרומתם ונאמונתם למדינה, התובעת שונה מחברותיה ואינה יכול להתקבל לעבודה פשוטה בשנצליה" ציין בית הדין.

"עם זאת, הוכח בפנינו כי הדרישה להעסקת עובדים יהודיים בלבד על פי הגדת ההלכה לא הייתה דרישה של השניצליה, אלא נבעה מדרישות הרבנות המקומית כתנאי למתן תעודת הכשרות. מנהלי השניצליה דווקא היו מעוניינים בהעסקת עובדים לא יהודיים ואף העסיקו בעבר עובדות לא יהודיות ממוצא רוסי ואולם הרבנות עמדה על האיסור להעסקת עובדים לא יהודיים, שאחרת, המשמעות תהיא שלילת תעודת הכשרות מהשניצליה. בהתחשב בגודל העסק ובמספר העובדים המועסקים בכל משמרת, אין זה סביר לדרוש מהשניצליה להעסיק עובד נוסף על כל עובד לא יהודי בכדי למנועה הפלייה של העובד הלא יהודי".

 

סוגית אי העסקה בשל בת או לאום בראי החוק

החלטת בתי הדין בשני ערכאות בית הדין נוגדת לכאורה את חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח 1988 האוסר על מעסיקים להפלות בין עובדים מטעמי בת לא רק בקבלה לעבודה אלא גם בתנאיה, קידום, הכשרה, פיטורים, הטבות ותשלומים. עם זאת, החוק מדבר על מקומות עבודה המעסיקים 6 עובדים ומעלה ולכן עסק זה חומק מהחוק הזה.

יחד עם זאת, האיסור חל גם עסקים קטנים מ-6 עובדים מכוח עקרון השוויון הנגזר מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובמובן מסוים גם מחובת תום הלב העולה מפסיקת בית הדין האזורי לעבדה בבאר שבע שפסק באוקטובר 2020 כי איסור להפלות עובדת בהריון חל מכוח תום הלב גם על מקומות עבודה המעסיקים פחות מ-6 עובדים (סע"ש 54182-09-17), וחייב את בית העסק לשלם פיצויים בסך 20 אלף שקלים לעבודת.

כך למשל, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו חייב ביולי 2015 מסעדה לפצות ב-30 אלף שקלים פיצויים לעובד ערבי שלא התקבל להיות מלצר בשל היותו ערבי (סע"ש 28707-10-13).

קדם לתביעה ראיון עבודה עם מנהל המשמרת שבסיומו קבע שיתחיל את עבודתו יום למחרת. בסוף המשמרת הראשונה פנה אליו מנהל המשמרת ושאל אותו למוצאו, העובד אמר כי הינו ערבי. מנהל המשמרת הסביר לו כי מדובר במסעדה כשרה למהדרין, ועל כן לפי הוראות הרבנות, המסעדה אינה יכולה להעסיקו מחמת דתו בתפקיד מלצר. התביעה הוגשה בדירשה לפיצוי בגין אפליה שלא כדין מחמת לאום ודת בהתאם לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.

"מנהל המשמרת במסעדה אמר לתובע שהוא לא יכול לעבוד אצל הנתבעת מכיוון שהרבנות אוסרת על העסקתו מחמת דתו. די באמירה זו על מנת לבסס טענה של אפליה אסורה, ולקבוע כי התובע הביא את הראייה הראשונית הנדרשת לביסוס טענת אפליה" כתבו השופטת קרן כהן ונציגי הציבור יגאל כוחלאני ואפרים שלייפר וציינו כי "המסעדה לא הפריכה את טענות התובע ולא הוכיחה שלא התקבל לעבודה מכיוון שהיה חסר כישורים לתפקיד".

 

מניעת העסקה, פיטורים או קבלת תנאים או השתלמויות על רקע מוצא, לאום או דת אסורה על פי החוק. ישנה חשיבות רבה להוכחת האפליה וכיצד לנסח את הדברים על מנת להבהיר את האפליה לבית הדין, ובמקרה הצורך, לא לחשוש לערער לערכאות גבוהות יותר, עד בקשת ערעור לבית המשפט העליון. לשם כך, יש צורך להיעזר בעורך דין מומחה לדיני עבודה בעל ניסיון שידע לייצג את האינטרס של הפרט אל מול המערכת.

משרדנו מתמחה בתחום דיני העבודה ובו תוכלו למצוא עורכי דין בעלי ניסיון של שנים בתחום שישמחו להיפגש איתכם, לייעץ לכם ולענות לכם על כל שאלה.

הינכם מוזמנים ליצור איתנו קשר  03-3724722 | 055-9781688

צרו קשר

  • ✓ Valid number ✕ Invalid number
  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

גלול כלפי מעלה