שאלות נפוצות – כל סוגי הוויזות לישראל

במאמר זה נדון בשאלות נפוצות העוסקות בכל סוגי האשרות לישראל. אם תגללו מטה, תמצאו את הוויזה הרלבנטית אליכם, לצד קישורים למאמרים מעמיקים יותר באתר שלנו.

כל הנושאים הקשורים להגירה ולאשרות נמצאים בתחום סמכותו של משרד הפנים הישראלי, וזוהי הרשות הממשלתית המוסמכת להעניק ויזה בישראל. שר הפנים עומד בראש משרד זה ובראש רשות האוכלוסין וההגירה, האחראית על ענייני הגירה ואשרות.

החוק המגדיר את סוגי האשרות לישראל הוא "חוק הכניסה לישראל", שנחקק ב-1952 אך עבר תיקונים רבים מאז. תקנות משרד הפנים מרחיבות את החוק ומסבירות את השיטה שלפיה הפקידים הרלוונטיים מעניקים, מאריכים או מבטלים אשרות כניסה לישראל.

מהם סוגי האשרות לישראל?

השאלות והתשובות שלהלן נוגעות לאשרות זמניות עבור אלה השוקלים להגר או לעלות לישראל (א/1), אשרות סטודנטים (א/2), אשרות אנשי דת (א/3), אשרות לבני זוג וילדים (א/4), אשרות שהייה זמניות (א/5), אשרות עבודה (ב/1) והארכות לאשרת מומחה זר, אשרת מבקר ישראלי או אשרת תייר (ב/2), אשרת השקעה מיוחדת לאזרחי ארה"ב (ב/5), ואשרות כניסה רב-פעמיות.

אם תגללו מטה, תמצאו את הנושא הרלוונטי אליכם.

מה עושים אם יש לי ויזה אבל סירבו להכניס אותי לישראל?

פקידי ביקורת הגבולות בישראל יכולים לסרב להכניס אדם כלשהו למדינה. לפעמים, הסיבה היא שאותו אדם היה צריך להוציא ויזה לפני בואו לישראל. אך לפעמים גם אם יש לו ויזה, כניסתו נמנעת על רקע חשד לאיום בטחוני, שְהִייה לא חוקית קודמת במדינה, או סכנה כלשהי לציבור הישראלי. אנשי ביקורת הגבולות בישראל עשויים לחשוד בניסיון הגירה לא חוקי או בשימוש לרעה באשרת ביקור בישראל למטרות עבודה לא חוקית.

אם סירבו להכניס אתכם לישראל, אתם חייבים לנקוט בפעולה משפטית מיידית כדי להימנע מגירוש. למשרדנו ניסיון רב בהגשת עתירות בָּזָק לבית הדין לעררים, שיכול להפוך את ההחלטה על סירוב הכניסה. פנו אלינו אם אתם זקוקים לעזרה בכך.

לקריאה נוספת בנושא, ראו מאמרנו כאן.

אני רוצה להגר לישראל – האם אני יכול להוציא אשרת הגירה לישראל?

אפשר להגיש בקשה לוויזה זמנית א/1 (אם אתם זכאים לעלייה), או להתחיל בתהליך ההגירה, אם נמצאתם זכאים לכך.

אם אתם מעוניינים בוויזה זמנית, גללו מטה אל הקטע העוסק באשרת א/1.

עלייה לישראל עבור אדם שנמצא בישראל מתוקף אשרת תייר/מבקר (ב/2):

אם אתם רוצים להגר לישראל, עליכם להיות זכאים להגירה מתוקף חוק השבות (1950) או חוקי איחוד המשפחות (עבור בני זוג, הורים מבוגרים, הורי חיילים וכו').

אם אתם מעוניינים להגר לישראל אבל רוצים להגיע קודם עם אשרת ב/2, עליכם לגשת למשרדי רשות האוכלוסין הקרובים למקום מגוריכם בישראל.

לתור שקבעתם ברשות האוכלוסין, יש להגיע עם הניירת הרלבנטית, בצירוף הוכחת יהדות או זכאות לעלייה במסגרת חוק השבות, תעודת לידה, מסמך רשמי המעיד על שינוי שם במידת הצורך, אישור רשמי ממדינת המוצא שלכם על מצבכם המשפחתי הקודם (נשוי/לא נשוי), ואישור רשמי להיעדר עבר פלילי. (אפשר להגר גם עם רישום פלילי, אבל זה יהיה יותר מסובך מן הסתם; כדאי לקרוא את מאמרנו בעניין עלייה עם עבר פלילי). אחרי שהניירת שלכם תעובד ותאושר, התייר יקבל אזרחות ישראלית.

מידע נוסף על הגירה לישראל תוכלו למצוא במאמר מורחב שפרסמנו בנושא.

לפרטים נוספים בשאלה מי לא מורשה להגר לישראל על אף יהדותו או קשריו עם אדם יהודי, ראו כאן.

לגבי זכות ההגירה של נינים לאדם יהודי, תוכלו לקרוא עוד על כך במאמר המצורף.

בנוסף, פרסמנו מאמר המפרט את המסמכים הדתיים והאזרחיים הדרושים כדי לעלות לישראל.

אני זכאי לעלות לישראל, אבל לא רוצה להגיש בקשה לאזרחות. איך אפשר לחיות ולעבוד בישראל באופן זמני?

אשרת א/1 היא סוג מיוחד של אשרת שהייה זמנית, במיוחד עבור אנשים שזכאים לעלות לישראל. בעיקרון, ויזה א/1 תקפה ל-3 שנים לפחות ול-5 שנים לכל היותר, והיא מאפשרת לכם לחיות ולעבוד כחוק בישראל מבלי לקבל אזרחות. היא מאפשרת לכם גם ליהנות מביטוח בריאות ומביטוח לאומי. אם תרצו להגר בשלב מסוים במהלך תקופת אשרת א/1 שלכם, או אחריה, המאמר הזה יסביר לכם בפירוט איך תוכלו לעשות זאת.

איך מגישים בקשה לאשרת סטודנט, כדי ללמוד בבית ספר, בישיבה, במכללה או באוניברסיטה בישראל?

בדרך כלל, אנשים מגישים בקשה להוציא אשרת סטודנט לישראל כאשר הם מחוץ למדינה, אבל אפשר לעשות זאת גם תוך כדי השהות בישראל, אם, למשל, הגעתם במקור על אשרת תייר.

על מנת לקבל אשרת סטודנט, יש לפנות קודם למוסד האקדמי בישראל שבו תרצו ללמוד – ישיבה, אוניברסיטה או כל תוכנית לימודים אחרת. זאת מפני שלבקשה לאשרת סטודנט תידרשו לצרף מכתב הזמנה ואישור קבלה מטעם מוסד הלימודים. אחר כך, תגישו את הבקשה בקונסוליה הישראלית הקרובה אליהם (אם אתם בחו"ל) או במשרד הפנים אם אתם בישראל. אם תגישו את הבקשה בקונסוליה, היא גם זו שתקבל את ההחלטה בעניין הוויזה שלכם. אם תגישו את הבקשה בישראל, היא תעבור דרך שלוש רשויות שונות לפני שתאושר.

ויזה זאת ניתנת לשנה אחת בכל פעם ויש לחדש אותה במשך עד חמש שנים, אם כי אפשר להשיג הארכה גם מעבר לכך, על פי התואר האקדמי שתלמדו.

פרטים נוספים על תהליך בחינת הבקשה ועל הניירת הנדרשת כדי לקבל אשרת סטודנט לישראל, תוכלו למצוא במאמר שפרסמנו בנושא.

את בקשות ההארכה לאשרת סטודנט חובה להגיש בישראל.

אשרת איש דת א/3: איך מוציאים אשרת איש דת לישראל?

על מנת להשיג אשרת איש דת, המוסד הדתי הרלבנטי בישראל חייב להזמין את איש הדת להגיע לישראל. פעמים רבות, איש הדת נמצא מחוץ לישראל ועליו להמתין שם לאישור, אם כי במקרים מסוימים אפשר להגיש את הבקשה גם כשהוא נמצא כבר במדינה.

ראשית, המוסד הדתי הרלבנטי צריך ליצור קשר עם המשרד לענייני דתות, כדי:

• להסביר מדוע הם זקוקים לעובד
• לספק אישורים, כגון תעודת הסמכה וכו', המראים כי איש הדת עונה על צרכיהם.

אם ההסברים הללו יספקו את המשרד לענייני דתות, הוא ינפיק מכתב המלצה שבעזרתו יוכל המוסד הדתי להגיש למשרד הפנים בקשה לאשרת איש דת.

תוקפה של אשרת איש דת מוארך בכל פעם בשנה, בדרך כלל עד חמש שנים לכל היותר. אפשר לבקש הארכה מיוחדת אם המוסד הדתי יצליח לשכנע את משרד הפנים בחשיבותו של העובד עבור הארגון גם מעבר לתקופה זו.

פרטים נוספים אפשר למצוא במאמר שפרסמנו בנושא.

אשרת בן-זוג/ילד א/4: איך מוציאים אשרת כניסה לישראל עבור בן/בת זוג, או עבור ילדים?

השאלה בעניין ויזה לבני זוג או ילדים – במיוחד במסגרת ויזה א/4 – מתייחסת למי שיש להם בן/בת זוג או הורה בעלי ויזה א/2 או א/3.

אם אתם רוצים אשרת בן-זוג עבור תושב קבע או אזרח, אתם מוזמנים לקרוא את המאמרים שפרסמנו בנושא הוצאת אשרת נישואין לבן-זוג, נוהל חיים משותפים, או עלייה לישראל עם בן זוג/ילדים.

במקרה שהונפקה לכם אשרת א/2 או א/3 ואתם מבקשים לצרף אליכם את בן/בת הזוג שלכם או את ילדיכם הקטינים, הם זכאים לאשרת א/4. עליהם להגיש בקשה לוויזה בקונסוליה הישראלית או בשגרירות הקרובה למקום מגוריכם.

הפקיד בקונסוליה או בשגרירות יבקש מכם למלא טופס בקשה, ולהציג אישור תשלום אגרות ושתי תמונות דרכון (5X5 ס"מ). הוא עשוי גם לבקש מידע נוסף, אך הפריטים הרשומים כאן הם הנפוצים ביותר.

אם בני המשפחה נמצאים בישראל, אשרת א/4 תונפק בידי האגף במשרד הפנים המטפל בוויזה לישראל.

אשרת שהייה זמנית א/5: איך אני מוציא אשרת שהייה זמנית בישראל?

לא פעם, אזרחים זרים שחיים בישראל תקופה ארוכה רוצים להגיש בקשה לשהייה זמנית או קבועה. אשרת שהייה זמנית (א/5) מעניקה לבעליה את הזכות לחיות ולעבוד בישראל וליהנות מכל התנאים הסוציאליים, כולל ביטוח רפואי.

אדם שיש לו אשרת א/5 מקבל תעודת זהות ישראלית. בניגוד לשהייה קבועה או לאזרחות, אשרות שהייה זמניות יש להאריך בדרך כלל מדי שנה, והמדינה אף עלולה לבטל אותה בנסיבות מסוימות, למשל אם בעל הוויזה עזב את ישראל לתקופות ארוכות או שמרכז חייו כבר איננו בישראל.

על מנת להגיש בקשה לשהייה זמנית, יש לאסוף את כל הניירת הנדרשת, לשלם את האגרות הרלבנטיות, ולהגיש בקשה בשלוחת רשות האוכלוסין הקרובה למקום מגוריכם. אנו עוסקים בסוגיה זו בהרחבה במאמרים שפרסמנו באתרנו, כולל התייחסויות רבות לעניינים הקשורים לאשרת שהייה זמנית בישראל, כולל דרישות, מסמכים, מידע על הארכת אשרת א/5, ואופן הטיפול בבקשה.

אשרת עבודה ב/1: איך מוציאים אשרת עבודה בישראל?

ישנן כמה דרכים להוציא ויזת עבודה ב/1. אשרות עבודה בישראל ניתנות בדרך כלל בתחומי העסקה מסוימים שבהם אין מספיק ישראלים שעוסקים בעבודה הנדרשת, כמו מטפלים בקשישים ובבעלי מוגבלויות, עובדי בניין וחקלאות, וגם שפים במסעדות אסיאתיות.

אשרת עבודה ב/1 ניתנת בדרך כלל למומחים ולאנשים בעלי כישורים מיוחדים לפרק זמן מוגדר. ממשלת ישראל איננה רוצה לתת לזרים עבודות שגם המקומיים יכולים לבצע.

אנחנו רואים שאנשים רבים מוציאים את הוויזה הזאת לפרקי זמן משתנים, בין כמה שבועות לכמה חודשים וגם לשנה (ניתן לחידוש), למטרות ניהול מו"מ עסקי או לעבודה כמתמחה רפואי, רופא, מנהל או מנכ"ל של חברה, מרצה או חוקר, ספורטאי או מאמן, אמן במה ועוד.

על מנת להוציא אשרת עבודה כזו, החברה הישראלית חייבת לציין את הצורך במומחה זר זה בפני המחלקה לעובדים מומחים. אחרי האישור, החברה או העובד יכולים להגיש בקשה לוויזת ב/1 דרך משרד הפנים.

מידע מקיף נוסף על אשרת עבודה ב/1 תוכלו למצוא במאמר שבקישור: מי רשאי להוציא ויזה כזאת ומי לא, מהם שלבי הוצאת הוויזה, איך מוציאים אותה, מהי הניירת הדרושה ועוד.

כדי ללמוד עוד על הארכת אשרת ב/1, היכנסו למאמר שפרסמנו בנושא.

ויזת תייר ב/2: איך להשיג ויזת תייר לישראל?

ישראל מאפשרת כניסת תיירים באמצעות אשרת תייר ב/2. יש שתי דרכים להוציא אשרת תייר.

ראשית, לישראל ישנם הסכמי גומלין עם כמה מדינות בעולם, כולל ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה, יפן, האיחוד האירופי ועוד, כך שאזרחי מדינות ואזורים אלה אינם צריכים להוציא אשרת תייר לפני טיסה לישראל. עם הגעתם, הם יוכלו לקבל אשרת תייר לשלושה חודשים.

שנית, אזרחים זרים ממדינות ללא הסכמי גומלין עם ישראל שרוצים לבוא על ויזת תייר צריכים הזמנה רשמית מאזרח ישראלי או מתושב זר. בעת משלוח ההזמנה, האזרח הישראלי או תושב הקבע מחויבים בתשלום אגרה למשרד הפנים. מידע מפורט על תהליך הגשת הבקשה לאשרת תייר תוכלו למצוא במאמר שפרסמנו בנושא.

אם אתם נמצאים בישראל עם אשרת תייר שתוקפה עומד לפוג, אבל אתם רוצים להאריך את שהותכם במדינה ויש לכם סיבה טובה לעשות זאת, אולי תרצו לנסות ולהאריך את אשרת התייר שלכם בשלוחה המקומית של רשות האוכלוסין וההגירה. לפרטים נוספים על הארכת ויזת תייר, היכנסו לקישור זה באתרנו.

הגעתי לישראל עם ויזת תייר, אך סירבו להכניס אותי בביקורת הגבולות. מה אני יכול לעשות?

לפעמים, אנשים שאינם זקוקים לוויזה (בשל ארץ מוצאם) או שהוציאו ויזת תייר, מגיעים לישראל אך בביקורת הגבולות מסרבים להכניס אותם.

לעיתים קרובות, זה קורה כי אנשי ביקורת הגבולות  חושדים כי אותו אדם לא הגיע לצרכי תיירות, אלא לעבודה לא חוקית, כדי לקדם את פעילות ה-BDS, למטרות זדוניות שיפגעו במדינה ובאזרחיה, או לקיום פעילות מיסיונרית. ביקורת הגבולות מורשית למנוע כניסה ממניעים אלה, או מפני שבפעמים קודמות הם נשארו במדינה מעבר לתוקף האשרה שלהם ושהו בישראל בניגוד לחוק.

אם סירבו להכניס אתכם לישראל, אתם תועברו למתקן מעצר עד שתגורשו. אם אתם רוצים לערער על סירוב הכניסה, אתם חייבים ליצור קשר מיד עם עורך דין, ואפשר לנקוט צעדים כדי לבטל את צו הגירוש.

למשרדנו יש ניסיון רב בסיוע למסורבי כניסה לישראל להוציא אשרת תייר. אנו בוחנים את המקרה שלהם כדי להבטיח שלא יגרמו נזק למדינה ושבכוונתם להקפיד על תנאי השהייה המוגדרים באשרה שלהם.

מידע נוסף בנושא תוכלו למצוא במאמרינו כאן וכאן.

אשרת משקיע ב/5: איך אני יכול להוציא אשרת משקיע לישראל?

אשרת משקיע ב/5 מאפשרת לאזרחי ארה"ב להשקיע במיזמים עסקיים בישראל ולהשיג עבורם ועבור בני משפחותיהם מעמד שיאפשר להם לחיות ולעבוד בישראל.

על מנת להוציא את הוויזה הזאת, אנחנו ממליצים בדרך כלל להשקיע סכום מינימום של 100,000 דולר. הציפייה מאותו אדם היא לא רק שישקיע אלא גם יחזיק בלפחות חמישים אחוזי בעלות על עסק שיתרום למשק הישראלי. על מנת לעמוד בתנאי קבלת הוויזה, המשקיע חייב להוכיח שהוא מומחה זר שיסייע לייצור מקומות עבודה בישראל.

לאחר אישורה של ויזת ב/5, בן/בת הזוג והילדים של המשקיעים יכולים להוציא אשרת ב/52 וב/53, בהתאמה, והם חופשיים לחיות, לעבוד וללמוד בישראל.

מידע נוסף על הדרישות לוויזה ועל משך תוקפה תוכלו למצוא במאמר שפרסמנו בנושא.

אשרת כניסה רב-פעמית: איך מוציאים אותה?

כל מי שאיננו אזרח ישראל (לרבות נתינים זרים, עובדים זרים, פליטים וכו') שנדרש לעזוב את המדינה ולחזור במועד מאוחר יותר חייב להוציא אשרת כניסה חוזרת לישראל . על פי רוב, האנשים הזקוקים לוויזה כזאת מבקשים לנסוע לחופשה קצרה או לטפל בעניינים משפחתיים, בין היתר.

במקרים כאלה, אנחנו מטפלים בדרך כלל בשתי קטגוריות עיקריות: 1) אינטר-ויזה לעובדים זרים ולמי שמבקרים במדינה לפרק זמן ממושך, ו-2) כניסה חוזרת לתיירים, לעובדים לא חוקיים, למבקשי מקלט או לפליטים, או לנתינים זרים שנמצאים בעיצומו של תהליך קבלת מעמד קבע.

• אינטר-ויזות הן רלבנטיות לבעלי היתר עבודה ב/1 או היתר ב/2 לעובדים זרים בתחום הסיעוד. אשרת כניסה חוזרת היא ויזה נוספת בדרכון, לצד אשרת העבודה הקיימת, וחובה להציג אותה במעבר הגבול על מנת להיכנס שוב לישראל.
• אם אתם עובדים לא חוקיים, מבקרים ללא אשרת כניסה, או מבקשי מקלט, ואתם עוזבים את הארץ, סביר להניח שלא תוכלו לחזור. אם אתם תיירים עם אשרת ב/2, תוכלו לעזוב את ישראל ולהיכנס מחדש כתיירים, אלא אם אנשי ביקורת הגבולות יחשדו בכם בהשתקעות לא חוקית או בהגירה לא חוקית לישראל. אם אתם נתינים זרים שנמצאים בעיצומו של תהליך השגת ויזה ב/1 – למשל, מכוח נישואין לאזרח ישראלי – אתם לא יכולים לצאת מהמדינה ללא היתר כניסה מחדש, אך אפשר לסדר זאת בעזרת עורך דין.

אשרת כניסה מחדש תקפה לעד 90 יום, אם כי יש גם כאלה שתוקפן קצר יותר.

פנו אלינו בנושא שאלות נפוצות על כל סוגי הוויזות לישראל

מאמר זה, שאלות נפוצות – כל סוגי הוויזות לישראל, הוא אחד מני רבים העוסקים בוויזות ובהגירה לישראל. מאחורינו למעלה מ-30 שנות ניסיון בתחום דיני ההגירה, שבמהלכן עזרנו ללקוחות בכל סוגי האשרות לישראל, ועבדנו עם לקוחות פרטיים ותאגידיים רבים כדי שיעברו בצורה חלקה את התהליך הבירוקרטי של הוצאת האשרות.

פנו אלינו לסיוע משפטי.