ייצוג אריתראים וסודנים

ייצוג אריתראים וסודנים מול משרד הפנים

אנו גאים לייצג מבקשי מקלט אריתראים, סודנים ואחרים, אשר נמצאים בישראל לאחר שברחו מתלאות מלחמה ורדיפות במדינות מוצאם. ישנם מבקשי מקלט אשר שוהים בארץ יחד עם בני משפחתם כבר שנים רבות. הם דוברים עברית שוטפת, ילדיהם לומדים בהצלחה במוסדות הלימוד המקומיים, השתלבו היטב בחברה הישראלית, אולם לא זוכים לקבל אשרות שהייה קבועות בארץ.

עורך דין המייצג פליטים נדרש לידע משפטי של חוקי ההגירה לישראל ונוהלי משרד הפנים, אבל יתר על כן חשוב הניסיון המעשי, כדי לספק ייצוג אריתראים וסודנים מול משרד הפנים \ רשות האוכלוסין וההגירה בצורה הטובה ביותר.

מי נחשב פליט על פי האמנה הבינלאומית?

חשוב להדגיש כי אמנת הפליטים דורשת רדיפה מסוכנת וממשית על רקע השתייכות אתנית, חברות פוליטית, התנגדות למשטר דיקטטורי, אמונה דתית, נטייה מינית או סיבות דומות בלבד, על מנת להיחשב פליט. כך לדוגמא, מי שבורח למדינה אחרת בגלל רעב, בצורת או אסון טבע, לא נחשב פליט על פי החוק הבינלאומי. מבקשי המקלט האריתראים וסודנים בישראל נמלטו ממדינות השרויות במלחמת אזרחים עקובה מדם, שם השלטון רודף את אזרחיו, מגייס צעירים לשירות חובה ממושך בצבא ומפלה קבוצות אתניות, תוך שימוש באמצעים אלימים, כליאה ועינויים. חזרה לארצם מהווה עבורם סכנה לחייהם, לכן זכאים הם לקבל מחסה זמני בישראל, עד שיוכלו לחזור למולדתם, אולם לא פעם נתקלים בקשיים בירוקרטיים ומשפטיים מול מוסדות המדינה, לכן זקוקים לסיוע משפטי.

מי יכול להגיש בקשה לקבלת מקלט מדיני?

כל אזרח זר השוהה בישראל רשאי להגיש בקשת מקלט, על פי תנאי הנוהל. הגשת בקשה לקבלת מקלט מדיני דורשת נוכחות פיזית במדינה, לכן אין אפשרות עבור סודנים או אריתראים להגיש בקשת פליטות לרשויות בישראל, בעודם שוהים מחוץ לגבולות המדינה

מי הם מבקשי המקלט אזרחי אריתריאה וסודן הנמצאים בישראל?

בישראל נמצאים למעלה מ- 30,000 מבקשי מקלט, ממדינות רבות בעולם, אשר נכנסו לארץ בדרכים שונות. חלק הסתננו לישראל דרך גבול מצרים, לפני בניית גדר ההפרדה, חלק נכנסים לארץ כתיירים דרך נתב"ג ולאחר הגעתם מגישים בקשת מקלט. פלישת רוסיה לאוקראינה ופרוץ המלחמה בתחילת 2022 הביא גל של פליטים מאוקראינה, אולם רבים גם עזבו חזרה. בכל אופן, למעלה מ- 90% ממבקשי המקלט בישראל הם אזרחי סודן או אריתריאה, אשר רובם הסתננו ארצה החל מאמצע שנות ה- 2000 ועד לבניית גדר ההפרדה בגבול מצרים בשנת 2013. מבקשי מקלט אזרחי סודן ואיתראיה זוכים להגנה קולקטיבית. אין למדינת ישראל אפשרות לגרש אותם חזרה, אולם המדינה לא בוחנת את בקשות המקלט באופן פרטני, אלא מעניקה להם הגנה קבוצתית מפני גירוש.

מה החובה החוקית של מדינת ישראל כלפי מבקשי מקלט בשטחה?

ישראל חתומה על אמנת האו"ם לטיפול בפליטים, לכן חייבת לוודא כי פליטים מקבלים טיפול ראוי, כולל אפשרות למגורים ועבודה. השאלה היא כיצד קובעים מי באמת פליט, לעומת אזרחי מדינות עולם שלישי אשר מסתננים לישראל למטרת עבודה בלבד? בדיוק למטרה זו הקים משרד הפנים יחידה לטיפול במבקשי מקלט שנמצאים בישראל. הפקידים של רשות האוכלוסין וההגירה נדרשים לקלוט בקשות מקלט ולבחון את הבקשות שהוגשו, על מנת לקבוע האם מדובר בפליטים אשר מגיעים להם זכויות על פי החוק הבינלאומי וחוקי ישראל, או במסתננים אשר ניתן להרחיקם מישראל.

האם סודנים ואריתראים הנמצאים בישראל שנים רבות מוכרים כפליטים?

לא, מבקשי מקלט יכולים להימצא בארץ שנים רבות, עובדים בצורה מסודרת, כולל ילדיהם אשר נולדו בישראל, לומדים בבתי הספר, אבל פרט לבודדים, או החלטות ממשלה פרטניות לגבי קבוצות ספציפיות, לא מקבלים מעמד קבע בישראל. מספר הארתראים או סודנים אשר הוכרו באופן רשמי כפליטים עומד על עשרות בודדות בלבד, זאת מתוך עשרות אלפי בקשות מקלט. יחד עם זאת, אריתראים וסודנים מקבלים אשרות שהייה זמניות, אשר נדרשים הם לחדש כל שלושה חודשים או חצי שנה, במסגרת מדיניות רשות ההגירה.

האם אריתראים וסודנים רשאים לעבוד בצורה חוקית?

מבקשי מקלט בישראל, כולל סודנים ואריתראים לא רשאים לעבוד באופן חוקי ללא אשרת עבודה. למעשה היתר השהייה שמשרד הפנים מנפיק עבורם על פי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל קובע בפירוש כי מחזיק ההיתר "אינו רשאי לעבוד בישראל". אולם, באופן מעשי על פי פסיקת בג"ץ, בהתאם להצהרת המדינה, לא תתבצע אכיפה כנגד מעסיקי מבקשי המקלט. לפיכך, מבחינה חוקית ופרקטית, מבקשי המקלט האלו עובדים בישראל וזכאים לקבל את כל הזכויות של עובדים ישראלים על פי דיני העבודה.

ייצוג משפטי מול משרד הפנים, משטרת ההגירה וערכאות משפטיות

ייצוג משפטי על ידי עורך דין מומחה לתחום מבקשי המקלט האריתראים וסודנים כולל ליווי להגשת בקשות וראיונות מול היחידה לטיפול במבקשי מקלט, הגשת ערעורים לבית הדין לעררים על פי חוק הכניסה לישראל, שחרור ממשמורת חוקית או ייצוג מול משטרת ההגירה וסיוע במימוש זכויות מול מוסדות המדינה.