איזה טפסים יש להגיש במקרה של תאונת עבודה? עו"ד לדיני ביטוח לאומי ונזיקין

כאשר אדם נפגע במהלך עבודתו עקב תאונה, ונגרם לו נזק גוף בשל כך, מה הצעדים המיידים שצריך לעשות, והאם ישנם טפסים שצריך למלא בזמן אמת כדי לקבל את הזכויות המגיעות לנו? במאמר זה יסביר על טפסים לאחר תאונת עבודה עורך דין המומחה בדיני נזיקין ממשרדנו.

צעדים ראשוניים:

ברור כי הצעד הראשון והטבעי שיש לעשות לאחר תאונה בעבודה הוא לפנות לטיפול רפואי למוסד הרפואי הקרוב למקום העבודה בו נפגענו, בין אם באמצעות פינוי ע"י אחד מעמיתנו בעבודה, או באמצעות אמבולנס.

בהגיענו למוסד הרפואי חשוב מאוד לספר לצוות הרפואי את מה שקרה, איך נפגענו ומה כואב לנו. כמובן כאשר אנו תחת לחץ הכאב לא נוכל לפרט הכל, אך לפחות תמונה כללית לאירוע, כגון אם למשל נפלנו מסולם, אז להגיד את זה לרופא המטפל, או אם הנפילה הייתה במפעל או נפצענו ממכונה מסוימת אז לספר זאת, ומאוד חשוב עניין הסיפור של המקרה בהזדמנות הראשונה, כי יש לכך משקל ראייתי חשוב בבית המשפט.

לאחר השחרור מבית החולים צריך לפנות למעסיק כדי לקבל מה שנקרא טופס בל/250, וזאת על מנת לקבל את הטיפולים הרפואיים הדרושים על חשבון הביטוח הלאומי, בהיותה תאונת עבודה. לאחר מכן, ובמידה וניתנת לנו חופשת מחלה, אז יש לפנות לרופא המשפחה, או לרופא המומחה בסוג הפגיעה בה נפגענו, ולקבל ממנו מה שנקרא "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה", ולא "אישור מחלה", ולאחר מכן תעודות רפואיות נוספות לנפגע בעבודה, במידת הצורך, כאשר תעודות אלה משמשות ראיה להיותנו באי כושר עבודה בעקבות התאונה שעברנו, ובהתאם גם מזכות אותנו בפיצוי בשיעור של 75% מהפסדי השכר עקב ימי ההיעדרות.

את התעודות הרפואיות לנפגע בעבודה, או אי כושר מלא, ניתן להשיג עד שלושה חודשים. אולם אם הנפגע ממשיך להתלונן ומצבו הרפואי ו/או התפקודי אינו מאפשר לחזור לעבודה בגלל אותה פגיעה, כי אז ניתן להגיש מה שנקרא תביעה לנכה נזקק, המוגשת לפי טופס בל/279.

במקביל למעקב הרפואי גם עלינו לפנות לביטוח הלאומי בטופס בל/211, שהוא טופס הודעה על פגיעה בעבודה ותביעה לדמי פגיעה, דהיינו תביעה לביטוח הלאומי שיכיר בפגיעה שלנו כתאונת עבודה, ולפצות אותנו עבור ימי ההיעדרות מהעבודה כאמור. את טופס בל/211 הנ"ל יש להגיש בתוך 12 חודשים מאירוע התאונה, אחרת התביעה לביטוח הלאומי מתיישנת, הווה אומר כי היה ולא הגשנו את הטופס הנ"ל בפרק זמן של ה- 12 חודשים הביטוח הלאומי לא יפצה אותנו עבור ימי ההיעדרות שלנו מהעבודה, הגם שיכול ויכיר בפגיעה כתאונת עבודה בחלוף ה- 12 חודשים.

מה כולל טופס בל/211?

טופס תביעה זה מורכב מארבעה חלקים עיקריים: הראשון כולל את פרטי הנפגע, השני את פרטי האירוע, השלישי את פרטי המעביד, לרבות פרטי שכר ופרטי החשבון של הנפגע, והרביעי טופס כתב ויתור על סודיות רפואית, שהנפגע חותם עליו כדי להתיר לביטוח הלאומי לעיין ו/או לצלם את תיקיו הרפואיים.

יש להדגיש לגבי חשיבות מילוי נכון של הטפסים, בעיקר הפרק של "נסיבות התאונה", הן בטופס בל/250 והן ובעיקר בטופס בל/211, במיוחד כאשר לנפגע ישנה טענה לרשלנות מצד המעסיק. אם נסיבות התאונה מפורטות באופן שמסביר את הרשלנות, לרבות אם היה מכשול במקום העבודה או כשל / פגם במכונה או כל פגם אחר שגרם לתאונה, הדבר מקל על הנפגע להוכיח את התביעה הנזיקית, היה ותוגש. דיני נזיקין בנויים על עיקרון האשמה, האחריות וחוסר זהירות של המזיק בגרימת הנזק, בהתאם לפקודת הנזיקין (נוסח חדש).

צריך לשים לב כי בטופס בל/211, ואחרי הפרק של "נסיבות התאונה", ישנו פרק לגבי "הסתייגות המעביד", ובדרך כלל המעסיק לא שם לב לפרק זה ומשאיר אותו ריק. ברור שהשארת הסתייגות המעביד ללא כל רישום מאשרת למעשה את נסיבות התאונה, ואם נסיבות התאונה נרשמו ע"י ב"כ הנפגע, אז לבטח הוא ידאג להדגיש את המכשול או הרשלנות של המעביד, במידה וקיים.

טופס בל/200:

המדובר בטופס שנקרא "תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום גמלת נכות מעבודה", כשמו כן הוא. טופס זה ניתן להגיש רק לאחר שהביטוח הלאומי מכיר בפגיעה כתאונת עבודה, וחשוב להדגיש כי יש להגיש את הטופס בתוך 12 חודשים מיום ההכרה של הביטוח הלאומי. אחרי הגשת טופס דנן או תביעה זו, הנפגע מוזמן להתייצב לבדיקה רפואית ע"י ועדה רפואית מטעם הביטוח הלאומי. מדובר בוועדה מדרג ראשון, בו בדרך כלל יושב רופא אחד בתחום הפגיעה הנטענת, וההחלטה של ועדה זו נשלחת לנפגע, והיא יכולה להיות נכות צמיתה או נכות זמנית, או העדר נכות בכלל.

היה ונקבעת נכות זמנית, הנפגע מוזמן שוב לוועדה כדי לבדוק את מצבו, אם עדיין זמני או קבוע. על החלטת הוועדה ניתן להגיש ערר לוועדה לעררים תוך שלושים ימים מקבלת החלטת הוועדה, או אז נקבע דיון בפני ועדה לעררים בהרכב של שלושה רופאים, אשר בודקים את הנפגע ונותנים את החלטתם אם לאשר את קביעת הוועדה הראשונה או לשנותה.

על החלטת הוועדה לעררים ניתן להגיש ערעור לבית הדין לעבודה אך ורק בשאלה משפטית בלבד. במילים אחרות, לא ניתן להגיש ערעור לבית הדין בשאלה רפואית, כך שלא ניתן לטעון שהוועדה טעתה בבדיקתה ואבחנה לא נכונה את מצב הנפגע.

לאחר מיצוי התביעה נגד הביטוח הלאומי, החל מההכרה בתאונה, המשך בוועדות הרפואיות וכלה בקביעה הסופית של ועדות הביטוח הלאומי, ניתן להגיש את התביעה הנזיקית, היה וישנה טענה לרשלנות מצד המעביד. היה וישנה טענה לנכות, על הנפגע לצרף חוות דעת רפואית, או מספר, לתביעתו, ולא ניתן להסתמך על קביעת הנכות של הביטוח הלאומי, היה ונקבעה נכות. עם סיום הליך התביעה הנזיקית, והיה והתביעה של הנפגע מתקבלת ונפסקים לו פיצויים, כי אז מבוצע קיזוז של הסכומים אותם קיבל הנפגע מהביטוח הלאומי, הן לגבי דמי הפגיעה והן לגבי מענקי הנכות, זמנית וצמיתה, היה והתקבלו כאלה. את התביעה יש להגיש בתוך 7 שנים מיום האירוע.

אם יש לכם שאלות או אם אתם זקוקים לעזרה משפטית מעורך דין לביטוח לאומי ודיני נזיקין בישראל, אתם מוזמנים לפנות אלינו. משרדינו ממוקמים בירושלים ובתל אביב.